התנועה חושפת את הפרוטוקולים מדיוני הוועדה הכי משונה במדינה – לענייני התריס המקולקל, הנזילה והתחזוקה בווילה בקיסריה

ראש הממשלה בנימין נתניהו דרש שהמדינה לשלם מאות אלפי שקלים בשנה עבור תחזוקת ביתו בקיסריה. המדינה נאלצה להקים ועדה של שלושה פקידים בכירים שתאשר את תיקון התריס והנזילה. התנועה חושפת לראשונה את הפרוטוקולים של הוועדה. כולל טוויסט בעלילה

17 בינואר 2016

הפרוטוקולים של ועדת השלושה

הכתבה של שאול אמסטרדמסקי בכלכליסט

כשתריס מתקלקל בבית ממוצע, מזמינים טכנאי, משלמים וממשיכים הלאה. אולם כשתריס ענק מתקלקל בווילה הפרטית של ראש הממשלה בנימין נתניהו בקיסריה — מתחילה סאגה אדירה של דיונים בעקבות בקשה של משפחת נתניהו שהמדינה — כלומר אנחנו — נשלם על התיקון.

תכירו את "ועדת השלושה" המורכבת משלושה פקידים בכירים במשרד ראש הממשלה: היועצת המשפטית שלומית ברנע־פרגו, חשב המשרד יוסי איצקוביץ וסמנכ"ל מינהל ומשאבי אנוש, רן ישי. בערך אחת לחודש הם נהגו להתכנס כדי להכריע האם על המדינה לממן הוצאות שונות במעון הרשמי, וחשוב מכך — גם בבית הפרטי בקיסריה. בעקבות בקשה שהגישה התנועה לחופש המידע עבור "כלכליסט" לפני כמעט שנה, ניאות משרד ראש הממשלה להעביר את הפרוטוקולים מדיוני הוועדה מהשנתיים האחרונות.

הפרוטוקולים חושפים כיצד דרש ראש הממשלה שהמדינה תממן את התחזוקה של ביתו בקיסריה במאות אלפי שקלים בשנה, וכיצד ועדה של בכירי משרדו אישרה את הבקשות, עד שהודתה שאינה מבינה מה היא מאשרת ושאינה סומכת על מקורבו של נתניהו, עזרא סיידוף.

מהבית המשותף ברחוב צמח ועד לווילה בקיסריה

ראשי ממשלה אמנם עוברים לגור במעון הרשמי ברחוב בלפור בירושלים, אולם הם נהנים גם מהשתתפות המדינה בתחזוקת ביתם הפרטי, לאחר שבתחילת שנות ה־80 החליטה ועדת הכספים של הכנסת שקופת המדינה תממן זאת. באותן שנים תמימות, כשמנחם בגין גר בבית משותף ברחוב צמח בירושלים, איש כנראה לא חשב שראש ממשלה יחזיק אי פעם וילה בקיסריה או דירה במגדלי אקירוב, והוועדה לא טרחה להגדיר מה בדיוק צריך הציבור לממן בבית הפרטי של ראש הממשלה.

לשם כך גובש ב־2001 נוהל שקבע שמשלם המסים יממן במעון הפרטי רק את התחזוקה שנועדה לשמור על הקיים, ואילו כל פעולה שמשביחה את ערך הנכס תשולם מכיסו של ראש הממשלה. ואיך יודעים אם פעולה מסוימת שומרת על הקיים או משביחה אותו?

עיון קפדני בפרוטקולים מגלה מציאות מטרידה מאוד. מלבד העובדה שפקידים בכירים במשרד הממשלתי החשוב ביותר נאלצים לבזבז שעות על שטויות כמו תיקון תריסים וטיפול בנזילות (אפילו במהלך צוק איתן), הפרוטוקולים מגלים שעובדי משרד ראש הממשלה הפכו את הוועדה למנגנון כסת"ח, שמאשר תיקונים ושיפוצים בקיסריה בלי להבין מה קורה שם באמת.

בשלב מסוים, כשמבקר המדינה כבר החל בבדיקת המעונות, הבינו חברי הוועדה בעצמם שיש בעיה באופן שבו הם פועלים והם הובילו לפירוק הוועדה כשהם מעידים — לפרוטוקול — על תופעות בעייתיות, שאת חלקן הן גילו לאחר סיום הבדיקה של המבקר. הם מעידים לפרוטוקול כי נתנו אמון רב מדי בעובדי משרד ראש הממשלה, ובעיקר בסמנכ"ל נכסים ומבצעים במשרד, עזרא סיידוף, שנחשב מקורב מאוד לראש הממשלה ורעייתו, ושנמצא כיום בעיצומה של חקירת משטרה בעניין זה ממש.

חברי הוועדה ממליצים לא להסתייע יותר בסיידוף אלא ביועץ חיצוני ונדהמים לגלות שעובד המשרד, דורון מלכה, מבצע תחזוקה שוטפת בביתו הפרטי של ראש הממשלה בקיסריה — מבלי שאיש יודע אם הוא משביח את הנכס או לא, ומבלי שמישהו מבין אם הדבר הזה לגיטימי או לא.

כך שבשורה התחתונה, זהו לא סיפור על עוד תריס מקולקל או נזילה שצריך לתקן. זהו סיפור על ערבוב בין הציבורי לפרטי, בין כספו של משלם המסים לנכס של ראש הממשלה בקיסריה, ועל הניסיון לטשטש את הערבוב הזה. כך זה נראה מבפנים, שלב אחר שלב.

פרק ראשון: החזר ההוצאות

אפריל 2013. הנושא הראשון על שולחנה של ועדת השלושה: איטום וסיוד בווילה בקיסריה. על פי הנוהל, אפשר לסייד את ביתו הפרטי של נתניהו אחת לשנתיים, כחלק משימור המצב הקיים. "נמסר שיש בעיות איטום בבית ראש הממשלה בקיסריה ויש נזילות. בנוסף, נמסר שיש לסייד את הבית ולצבוע את הגדר", פתח ואמר החשב איצקוביץ. היועצת המשפטית ברנע־פרגו הבהירה כי "לפי הנוהל צריכה להיות פנייה בכתב של ראש לשכת ראש הממשלה ורק לאחריה תתקיים בחינה של גורמי המקצוע".

בנוסף, הוועדה דנה בבקשה מיוחדת של אשת ראש הממשלה שרה נתניהו, הנוגעת להחזר ההוצאות שמגיע לנתניהו על כלכלת ביתו הפרטי בקיסריה. כפי שהבהירה ברנע־פרגו, ראש הממשלה זכאי על כך להחזר של כ־2,000 שקל בחודש (נכון ל־2013) — הוצאות אש"ל. איצקוביץ מעדכן ש"אשת ראש הממשלה ביקשה שההחזר ייעשה על בסיס חישוב שנתי ולא על בסיס רבעוני, כפי שנעשה היום", והוסיף כי "בנוסף, היא שואלת אם ניתן להתאים את סכום ההחזר למשפחה בת ארבע נפשות". ברנע־פרגו הבהירה ש"החזר ההוצאות הוא עבור ראש הממשלה (עצמו — ש"א) ולכן אין מקום לעדכן אותו בהתאם למספר הנפשות".

הסמנכ"ל ישי הציע פתרון: "ניתן לבקש מהלשכה לפנות באופן ספציפי לגבי רבעון שבו ההוצאות חורגות מהסכום, ולדון בכך נקודתית". ברנע־פרגו הוסיפה כי "עדיף לא לשנות את הנוהל שכן עלולות להיות לכך השלכות רוחב בעייתיות". בסופו של דבר, הוועדה דחתה את בקשתה של נתניהו. אשת ראש הממשלה פנתה בבקשה זהה לוועדה כעבור שנתיים.

עוד מצוין בפרוטוקול כי צריכת המים בבית בקיסריה היא 2,500 מ"ק מים בשנה — שיש לממן אותה. לא ברור אם הצריכה כוללת את מילוי הבריכה, אך לשם השוואה צריכה שנתית ממוצעת של ארבע נפשות היא כ־300 מ"ק בשנה, והשקיה של גינה בשטח 100 מ"ר דורשת כ־800 מ"ק בשנה. בפרוטוקול מצוין שנתניהו מבקש שמילוי הבריכה יהיה על חשבונו וכשממלאים אותה יש להודיע לחשבות המשרד.

פרק שני: התריס בקיסריה

בספטמבר 2013 התכנסה ועדת השלושה לדון בנושא חשוב: תריס בקיסריה התקלקל. בפני הוועדה הונחו כמה חלופות: החלפתו ב־16 אלף שקל, התקנת תריס גלילה בעלות זהה, החלפה לתריס גלילה עם הפעלה חשמלית ב־12 אלף שקל או התקנה של תריס נוסף כולל מנוע גדול ומיוחד בעלות של 27 אלף שקל. אלא שחברי הוועדה אינם שיפוצניקים ולכן הוחלט שהסמנכ"ל סיידוף יגיש חוות דעת מכרעת שתשווה בין הצעות המחיר ותקבע האם צריך להחליף את התריס כולו או די בהחלפת המנוע החשמלי.

חודש לאחר מכן, נערך דיון נוסף בעניין התריס. הפעם הוועדה קבעה שהיא צריכה תשובות מסיידוף: האם התריס כבר תוקן בעבר? כמה פעמים? באיזו עלות? מה גודל התריס שיש לתקן? כמה שלבים בתריס אינם תקינים? מה לא תקין בהם? כיצד נקבע שלא ניתן להשיג שלבים חלופיים? האם נעשתה פנייה ליצרן התריס? מה אורך חייו של תריס חדש? באמת. חברי הוועדה החליטו שרק אחרי שיקבלו את התשובות, יחליטו כיצד המשרד יממן את החלפת התריס תוך בחינה "האם מדובר בתיקון נקודתי או בהשקעה לטווח ארוך" .

שבוע חולף. הוועדה התכנסה לדיון תריס שלישי. סיידוף בא עם התשובות. אז ככה: התריסים הוחלפו בעבר. גם הרצועות. גודל התריס 21 מטר רבוע — חתיכת תריס — ויש בו 15 שלבים מקולקלים. אורך החיים שלו אמור לנוע בין חמש ל־30 שנה. ולא, אין לו מושג אם נעשתה פניה ליצרן התריס. הוועדה מתרעמת, כיצד סיידוף לא יודע, הרי "הוא זה שאמור לדעת".

מה עושים? מרימים תוך כדי הישיבה טלפון לעובד אגף התחזוקה, דורון מלכה, שמגלה כי "התריס תוקן בפעם האחרונה לפני שנתיים, ואז מישהו מצא שלבים שאפשר היה להחליף. אבל הפעם הספק אמר שלא ניתן להחליף שוב, כי אין אחריות והתריס כבר בן 15 שנה. התיקון הוא למעשה החלפת התריס". הוועדה מחליטה לקבל הצעות מחיר משלושה ספקי תריסים, אולם ללא המנוע.

חולפים שבועיים. דיון תריס רביעי. סיידוף מוסר בעל פה (הוועדה מבקשת שיעביר גם בכתב) שבדק עם שלושה ספקים שהשיבו שאי אפשר להחליף רק את השלבים המקולקלים וצריך להחליף את כל התריס. הוועדה מחליטה שהמשרד יממן את החלפת התריס ללא מנוע. הוועדה עוד תהתה אם לממן את מלוא התיקון או רק חלק יחסי בהתאם למשך כהונתו של נתניהו. לאחר התייעצות עם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה דינה זילבר, מוחלט לממן את מלוא עלות החלפת התריס. ובא לציון גואל.

פרק שלישי: הנזילה

7 ביולי 2014. הוועדה מתחילה סאגה של דיונים בנושא כמעט יחיד: נזילה בווילה בקיסריה. שלושה ימים קודם לכן הגיע מייל מראש לשכת ראש הממשלה ארי הרו, שדיווח על הנזילה. חבר הוועדה ישי הסביר שמקור הנזילה במשאבה של הבריכה, והמים מחלחלים למרתף.

ברנע־פרגו וישי החליטו שיש צורך בחוות דעת של מהנדס מומחה, כדי שיבינו מה הבעיה ומה הפתרון, ובעיקר האם התיקון שומר על המצב הקיים או משביח את הבית. סיידוף מתבקש להביא שלוש הצעות מחיר לחוות הדעת.

עשרה ימים לאחר מכן, ביום שבו התחילה הכניסה הקרקעית לעזה, קיימה הוועדה שיחת ועידה טלפונית בעניין הנזילה. חבר הוועדה איצקוביץ שגויס בצו 8, עודכן בפרטים בתחילת הדיון. המהנדס הבהיר שמקור הנזילה במשאבת הביוב ולא במשאבת הבריכה, ומדובר בשמירה על הקיים. לפיכך הוחלט שהמדינה תשתתף במימון: תיקון המשאבה, איטום הקיר, ושיקום הנזקים שנגרמו במרתף שהוצף לשטיח, הספריות ושולחן המחשב. מכיוון שהתברר שחברת הביטוח הראל תיקנה את השטיח, הוועדה ביקשה לבדוק האם היא תתקן נזקים נוספים.

6 באוגוסט 2014. צוק איתן טרם הסתיים אך איצקוביץ חזר, והוועדה מתכנסת שוב כדי לאשר 600 שקל (פלוס מע"מ) על בישום המרתף שסבל מטחב וריח מעופש.

חמישה שבועות חולפים. איצקוביץ מעדכן שהביטוח הסכים לשלם כמעט על הכל בכ־70 אלף שקל, חוץ מאיטום חדר המשאבה. מהמשך הדיונים מתברר שעלות התיקון היא 32 אלף שקל. כעבור יומיים, ב־17 בספטמבר 2014, הוועדה שוב מתכנסת בעקבות מכתב נוסף על הנזילה מטעמו של הרל"ש הרו.

אבל הפעם משהו בוועדה נשמע אחרת: חברי הוועדה כבר מודעים לטיוטת דו"ח מבקר המדינה על ההתנהלות במעונות ראש הממשלה. כזכור, הדו"ח הסופי פורסם רק בפברואר 2015, סמוך לבחירות, אבל חברי הוועדה כבר מבינים שהם צריכים לשים לב למה שהם עושים.

"מה שמפריע לי הוא הסכום המצטבר הגבוה", אומר ישי. "כבר הוצאנו בעבר סכומים גבוהים עבור תחזוקה". איצקוביץ הוסיף כי "לאור טיוטת דו"ח מבקר המדינה, מדובר בתיקון שמבחינת סכום ההוצאה המצטבר הוא לא מידתי ואני לא בעד לאשר". ברנע־פרגו חשבה אחרת: "אין לנו סמכות לא לאשר. על פי הנוהל, עלינו לשמור על הקיים ולתחזק". במלים אחרות, לפי ברנע־פרגו הוועדה היא לא יותר מחותמת גומי שצריכה לאשר כל סכום הנדרש לתחזוקה שוטפת.

איצקוביץ חשב שמוטב להיות זהירים. "מבקר המדינה אינו רואה זאת כך. משרד ראש הממשלה הוציא על תחזוקת המעון הפרטי 180 אלף שקל בממוצע בשנה. השנה כבר אושרו סכומים של למעלה מ־320 אלף שקל. יש לשמור על הקיים, אולם לאור טיוטת הדו"ח, הסכום צריך להיות סביר ומידתי. לכן אני לא בעד לאשר".

ברנע־פרגו מפתיעה: "מבירור עם הגורם המקצועי למדנו… שכרגע אין נזילה בפועל. זו נזילה פוטנציאלית. לאור היקף הוצאות התחזוקה במעון הפרטי השנה, מציעה לא לתקן כעת אלא להמתין לנזילה בפועל". ישי הציע שהוועדה תאשר את התיקון באופן עקרוני, אולם איצקוביץ התנגד.

הנזילה בפועל הגיעה בינואר 2015. הוועדה התכנסה לשני דיונים בנושא, לאחר שסגן מנהל האחזקה במשרד ראש הממשלה שלח מכתב ובו סיפר כי "לאחר הגשמים הרבים, חדרו מים למרתף. לצורך הטיפול יש לבצע: חפירה לעומק 3 מטרים, איטום הקיר והשבת המצב הקיים". הוועדה מאשרת את המימון.

בהמשך, גם ראש הלשכה החדש דוד שרן עדכן את הוועדה במצב הנזילה: מים חודרים למרתף גם דרך צינור האוורור. אלא שהתברר שהדבר שהצינור הותקן באופן שגוי, ותיקונו יהיה השבחת הנכס. בכל זאת מחליטה הוועדה לממן את הארכת הצינור, ולבקש מנתניהו שיחזיר את העלות בהמשך.

פרק רביעי: הכסת"ח מתפרק

בתחילת 2015, הוועדה מתחילה לפרק את עצמה. פעמיים היא התכנסה כדי לדון בהמלצות מבקר המדינה בדו"ח הסופי ולקבל כמה החלטות שחלקן מתנערות מסיידוף. הוועדה מחליטה לפצל את האגף שבראשו עומד סיידוף, אגף נכסים ומבצעים, לשני אגפים שונים כדי להפריד את הפעילות הקשורה ישירות לראש הממשלה. אחרת, מסביר איצקוביץ, "עלול להיווצר תמריץ להפניית המשאבים החומריים של המשרד לטובת מעונות ראש הממשלה, בלא בקרה". בנוסף, איצקוביץ מציע להקים מערך בקרה על ההוצאות של מעונות ראש הממשלה.

הוועדה מחליטה גם למפות את כל התיקונים שבוצעו במעון הפרטי בשלוש השנים האחרונות, ולבדוק אם בכל מקרה היתה חוות דעת מקצועית שהכשירה את התיקון. עוד המליצה הוועדה שלא סיידוף יגיש את חוות הדעת שממליצות לממן את התיקונים מתקציב המדינה, אלא שמעתה מנכ"ל משרד ראש הממשלה יהיה אחראי על הנושא.

במרץ 2015, מיד אחרי שאיצקוביץ מספר שהשינויים המבניים במשרד יצאו לדרך, שוב עולה לשולחן עניין הנזילה. הרל"ש שרן שלח מכתב ובו סיפר כי "החלה חדירת מים מאזור מדרגות הבריכה למרתף, דרך החלונות". שרן ביקש לערוך טיפול יסודי בכל בעיות חדירת המים שכן "הזנחה עלולה לגרום לנזק קבוע", ועל הדרך מסר כי "הגינה סובלת מהזנחה שכן הגנן לא הופיע במשך חודש ימים". בנקודה הזו, כך נדמה, סבלנותם של חברי הוועדה פקעה. הם מעכבים את בקשתו של שרן, שכן "בימים אלה אנו עמלים על תקציב מפורט למעונות ראש הממשלה".

ב־14 באפריל הוועדה מתכנסת לדון בארבעה נושאים: "איטום הגג והחלונות בקומה העליונה, איטום הרחבה החיצונית, תשלום עבור הגבהת פתחי האוורור, ואיטום בתחתית החול ברצפת המרתף". הוועדה מקבלת הודעה מסיידוף, כי אומדן כל התיקונים בבית ראש הממשלה בקיסריה מגיע ל־2 מיליון שקל, ואולם חברת הביטוח תשלם את הסכום, ובאופן כללי הביטוח משלם על התיקונים הרבה יותר מהמדינה.

הוועדה מסכמת את הדיון באופן מדהים, שמכיר בבעייתיות פעילותה עד כה: "יש צורך בבדיקה כללית ומקיפה" האם כל התיקונים הם רק שמירה על הקיים או השבחת ערך ביתו הפרטי של נתניהו על חשבון משלם המסים. "יש צורך בשכירת יועץ חיצוני מטעם הוועדה ולא מטעם מר סיידוף, שכן מספר פעמים הוועדה חוותה חוסר דיוק במידע שנמסר לה או בהבנת החלטותיה. מכיוון שנושא זה נמצא בבדיקת ובחקירת משטרה, הוועדה צריכה לפעול באופן זהיר".

פרק חמישי: השיפוצניק הממלכתי

5 במאי 2015 — הבקשות ממשיכות להיערם על שולחן הוועדה. לבקשות הקודמות מצטרפות שתיים חדשות: תיקון שביל הגישה לבית ותיקון התריס. כן כן, שוב התריס. איצקוביץ מגלה שבין 2009 ל־2014 שילם תקציב המדינה 62,725 שקל עבור תיקוני תריסים בבית נתניהו בקיסריה.

הוועדה מגלה שחברת הביטוח ביצעה בדיקה תרמוגרפית שגילתה כמה ליקויים. היועצת המשפטית ברנע־פרגו התרגזה: "יש הבדל בין מציאות ליקוי לבין הזמנת בדיקה מקיפה. הייתה כאן יוזמה של המשרד לבחון את מערכת התריסים ולא ברור מה הבסיס לה בנוהל. הדבר לא בסמכות המשרד ולא באחריותו".

בישיבה הזו התברר גם כי אחד מעובדי משרד ראש הממשלה — אותו סגן מנהל האחזקה, דורון מלכה — מבצע מעת לעת תיקונים בווילה של נתניהו בקיסריה. "כיום למשרד אין כל בקרה בדבר התיקונים שמבצע מר מלכה במעון הפרטי, ובהחלט ייתכן כי הוא משביח את הנכס ולא רק מבצע עבודות תחזוקה", אמר החשב איצקוביץ. היועצת המשפטית הסכימה איתו.

חברי הוועדה החליטו כי מעתה "יתבצע צילום ותיעוד בסופו של כל תיקון שיבוצע, תוך פירוט המקום המדויק שבו בוצע ופירוטו, כדי שניתן יהיה לבצע מעקב אם הליקוי חוזר". עוד החליטה הוועדה כי "תתקיים פגישה בהשתתפות מר מלכה ומר סיידוף באשר למותר ולאסור לבצע במעון הפרטי על חשבון משאבי המשרד". הוועדה קבעה שלא ניתן לשלוח עובד מהמעון הרשמי למעון הפרטי לביצוע עבודות מנהליות, משום שהדבר מנוגד להוראות ועדת הכספים.

פרק אחרון: גראנד פינאלה

לפני שבעה חודשים, ב־17 ביוני 2015, קיימה ועדת השלושה את ישיבתה האחרונה. פרוטוקול הישיבה כתוב באותיות צפופות והוא מפרט כיצד חברי הוועדה הבינו שהם עלה תאנה בלבד לאישור בקשותיה של משפחת ראש הממשלה ולאנשיו במשרד. הם לא מוכנים להשתתף יותר בכסת"ח הזה. הפתרון שלהם נע בין הקיצוני למשונה: לבטל את הוועדה.

חברי הוועדה מסבירים כי על פי הנוהל שנקבע ב־2001, לוועדת השלושה צריכים להגיע רק מקרים נדירים שבהם המשנה למנכ"ל משרד ראש הממשלה מתקשה לקבוע על סמך חוות דעת שקיבל מהסמנכ"ל, אם התיקון במעון הפרטי הוא שמירה על הקיים או השבחת הנכס. אלא שתחת הכותרת "שיבוש סדרי העבודה התקינים", הוועדה קובעת שהתהליך המסודר כבר לא מתרחש: "נעשים ניסיונות חוזרים ונשנים להביא להחלטת הוועדה עניינים שונים הנוגעים למעונות ראש הממשלה, בלא שיטופלו על ידי גורמי המשרד ועובדיו".

חברי הוועדה ציינו שהגורמים במשרד ראש הממשלה ממהרים לפנות אליה לקבל את אישורה לביצוע העבודה, ובכך "מעבירים את האחריות לוועדה, והן אינן עומדות לפיקוח או בקרה". עוד הוסיפה הוועדה כי "חברי ועדת השלושה מוצאים את עצמם מתבקשים לעסוק בנושאים שלחלקם או לכולם אין ידע או סמכות לדון בהם. כך למשל, חברי הוועדה נדרשים לדון לעתים תכופות בתיקון נזילות בצנרת הבניין".

אי לכך ובהתאם לזאת, חברי הוועדה מחליטים על ביטולה המוחלט, ועל שינוי הנהלים כך שיימחקו מהם הסעיפים שמגדירים שבעת ספק יש לפנות לוועדת השלושה. הם כותבים כי לא קיימות נורמות ברורות לתחומי פעילות רבים הקשורים למעונות ראש הממשלה, וכי "התוצאה המעשית היא שעובדי משרד ברמות שונות קובעים את התנהלות המשרד בכל הנוגע למעונות ראש הממשלה. מצב זה לא נכון, לא הולם ולא ראוי". חברי הוועדה קראו למשרד ראש הממשלה לקבוע נורמות כאלה, משום שאין זה ראוי שהוועדה תקבע אותן.

פסטיבל הכסת"ח הסתיים, והוועדה נעלה את ישיבתה האחרונה. מי קובע בסוגיות אלה כיום? עדיין לא ברור. שלושה חודשים לאחר מכן, המשטרה זימנה לראשונה את הסמנכ"ל עזרא סיידוף לחקירה, ובהמשך את הגב' נתניהו.

הפרוטוקולים המרתקים הגיעו לידי "כלכליסט" בזכות פנייה של התנועה לחופש המידע במרץ 2015. בשל חוסר התגובה, נשלחה תזכורת באוקטובר, ובדצמבר הוגשה תלונה רשמית נגד משרד רה"מ למשרד המשפטים. עו"ד רחלי אדרי מהתנועה אמרה ל"כלכליסט" כי "אחרי אין סוף פניות למשרד רה"מ, זוכה הציבור להיחשף לפרוטוקולים החשובים של ועדת השלושה ששופכים אור על תפקידם החשוב של שומרי הסף בסוגיית ההוצאות הקשורות למעונו הפרטי של ראש הממשלה".

 

אתם מוזמנים להגיב

אנא שמרו על שפה נאותה. המערכת שומרת לעצמה את הזכות לא לאשר תגובות שאינן עומדות בכללי האתר.

באתרנו מתפרסם מידע שנמסר מרשויות ציבוריות, כפי שהתקבל מהן. אנו עושים כמיטב יכולתנו להבטיח שלא יעלה לאתר מידע שיש בפרסומו משום פגיעה בזכויות הפרט. אם אתם סבורים שבכל זאת עלה באתר מידע כזה, אנא עדכנו אותנו במייל לכתובת: info@meida.org.il