מאבק ארוך – ועד כה לא מוצלח במיוחד – מנהלת התנועה למען הקמת נציבות חופש מידע בישראל. מדובר בגוף שיעסוק בפיקוח על יישום החוק ויתן דחיפה משמעותית לפריצתה של מהפכת השקיפות המיוחלת. נציבות חופש מידע היא גוף שקיים במדינות רבות בהן יש חוק חופש מידע. היא עוסקת בקידום החוק, יוזמת פעילות הסברה, מכשירה עובדי מינהל ובעיקר, משמשת סמכות ערעור על החלטות הממונים ברשויות, דבר שחוסך במקרים רבים התדיינות ממושכת מול הממשלה בבתי משפט.  אלא שמה שמקובל במדינות רבות, בישראל היום נראה כמו חלום רחוק, שכן משרד המשפטים מתנגד בנחרצות ובעקשנות להקמת נציבות חופש מידע בעלת שיניים, כזו שתהיה לה סמכות להכריע במחלוקות הנוגעות למסירת מידע מהרשויות לאזרחים, למשל. במאבק החשוב הזה ידינו על התחתונה. ואולם, ייתכן שמשהו בכל זאת מתחיל לזוז, במידה רבה הודות לשר מיכאל איתן, בעל ברית יקר במאבק ליישום החוק.

בדיון שנערך אתמול בכנסת סוכם כי יש צורך להקים יחידה אשר תרכז ותשפר את נושא חופש המידע ותאפשר לשחרר מידע רב אשר כיום מצוי בידי הרשויות. הדיון נערך ביוזמת השר מיכאל איתן ומנכ"ל משרד המשפטים, גיא רוטקופף, וסוכם בו גם שמשרד המשפטים יכין הצעה לדיון על סמכויות הגוף החדש ותחומי פעולתו. המילים המפורשות "נציבות חופש מידע" לא הוזכר בדיון. כרגע מדובר ביחידה במשרד המשפטים, ללא סמכויות הכרעה סביב הפרשנות לחוק ואופי יישומו.

השר איתן אמר בדיון כי “שיפור השירות לציבור מתחיל בחשיפת המידע ובמסירתו לציבור. מתוקף תפקידי אני פועל לקידום חופש המידע בישראל ולצמצום הפערים בתחום לעומת המקובל בדמוקרטיות מתקדמות אחרות. הגעתי לסיכום עם שר המשפטים ועם מנכ”ל המשרד על שיתוף פעולה בתחום זה והיום אנו יוצאים לדרך משותפת שהיעד שלה הוא שיפור ניכר בנושא”.

מנכ”ל משרד המשפטים, ד”ר גיא רוטקופף אמר כי “שר המשפטים, פרופ’ יעקב נאמן, הורה לפעול להקמת יחידה אשר תרכז את כל נציגי חופש המידע במשרדים ותביא להאחדה של הנושא. מבחינתנו ברירת המחדל היא מסירת המידע וברוח זו אנו פועלים לקדם את חופש המידע”.

יו”ר מועצת העיתונות, השופטת דליה דורנר, אמרה בדיון כי “לפני שבודקים את האיזונים יש צורך לבדוק האם חוק חופש המידע נאכף, וכמדומני שלא. בתפקידי כיום אני שומעת תלונות רבות על נושא חופש המידע. יש צורך להכין נוהל מסודר של מתן מידע שיכניס את הפקידים לתוך שיטת עבודה אשר תאפשר מתן מידע באופן מסודר יותר מהיום”.

המשנה ליועץ המשפטי מייק בלאס אמר כי ” לא ניתן לעשות חיבור און ליין לכל דבר המתנהל בשירות הציבורי ולפרסם הכל. ישנם מבקרי פנים למשל, שסברו כי פרסום דוחות ביקורת פנים תחת חופש המידע יגרום לעובדים שלא למסור מידע מחשש שיבולע להם, ותיפגע ביקורת הפנים. מבקרי פנים אחרים סברו שפרסום הדוחות יביא דווקא ליישומם. יש לזכור, שעם פרסום המידע המתלוננים חשופים לתביעות לשון הרע”.

פרופ’ זאב סגל הגיב לדברים: “כאשר אני שומע את מייק בלאס, שהוא מהחברה הטובים, בפירוש, אני מבין שיש כאן בעיה אמיתית. המידע אינו מידע של השלטון, הוא מידע של הציבור. הצו הנשיאותי הראשון שהוציא אובמה היה צו חופש המידע. גם אצלנו יש התקדמות והשבוע לראשונה פירסמו את שמות משלמי הכופר למס ההכנסה אבל זה לא מספיק”. פרופ' סגל הוסיף כי יש לערב את ראש הממשלה בקידום חופש המידע, ולהביא אותו להוציא הנחיות מטעמו בדומה למה שעשה אובמה.

משתתף נוסף בדיון, פרופ’ מרדכי קרמניצר, דיבר על הצורך ביד מכוונת מרכזית, על כך שלחוק חופש המידע אין אבא או אמא, ולמעשה איש הישר בעיני עושה במשרדים. לדבריו צריך למקד את המאמצים בפן הטכנולוגי ובהצפת המידע היזומה, ולא רק בבקשות המידע מאזרחים. “יש לנו הזדמנות לשנות את מצב חופש המידע. יש בישראל הטייה טבעית נגד שקיפות וברור כי אם לא תהיה יד מכוונת, אדם שזהו כל תפקידו, לא תהיה התקדמות בתחום”, אמר.

הצעה לתיקון חוק חופש המידע שיזמה התנועה