בפרשת מוטולה נ משרד האוצר[1] טען משרד האוצר כי אינו מסוגל למסור את היקף המידע שנתבקש שם. השופטת סירוטה קיבלה את הטענה בחלקה, כיוון שהיה מדובר בחודשים בודדים לאחר כניסת החוק לתוקפו ויתכן והמשרד אינו ערוך למילוי הוראותיו. יחד עם זאת השופטת ציינה: "שומה על המשיבה 1 להפנים הוראות החוק, לתגבר בכוח אדם היחידה הממונה על פניות הציבור, להגדיל התקציב, ולהתקין, ללא שיהוי, תוכנות מחשב, שביכולתם לענות על דרישות המידע השונות, באופן יעיל ונוח, וזאת לפחות מהיום ואילך" ולקראת סוף פסק הדין: "בשולי הדברים יוער, כי על משרד האוצר להיערך ללא שיהוי, ולהכין תוכנה מתאימה, שתאפשר שליפת מידע מהיר, בנושאים שהועלו בעתירה ובנושאים אחרים בהם עוסק משרד האוצר".

 

בפסק-דין שניתן לאחרונה בעתירה שהגישה תושבת פתח-תקווה נגד העירייה[2] , העלתה העירייה את טענת "הקצאת המשאבים" וטענתה נדחתה על-ידי השופטת שרה גדות בבית המשפט המחוזי בתל-אביב: "כדי לעמוד בנטל ההוכחה המוטל עליה, היה על המשיבה לתמוך עובדות אלה בתצהיר, אולם לא הוגש תצהיר התומך בעובדות אלה… טענת העותרת לפיה קיימים היום מאגרי מידע ממוחשבים המסוגלים להנפיק נתונים היא טענה סבירה, אם לא יותר מכך, ואם רצתה המשיבה לטעון כי המצאת המידע כרוך בעבודה ידנית מרובה, היה עליה להגיש תצהיר התומך ומפרט את התגובה… משהסתפקה המשיבה בתגובה כללית על עומס, השקעת משאבים בלתי סבירה, שיבוש תפקוד הרשות וטיעונים נוספים מסוג זה, כשאלה לא פורטו ובמיוחד, לא נתמכו בתצהיר, לא הוכיחה המשיבה כי בענייננו מתקיימים החריגים לחוק וכי היא פטורה ממתן המידע".

[1] עת"מ (תא) 1171/00 דוידוב מוטולה נ מדינת ישראל (משרד האוצר) (טרם פורסם).
[2] עת"מ(תא) 1416/06 קורנוויץ נ עיריית פתח-תקווה (טרם פורסם).