"אין לקבל את הטענה לפיה גילויו של מידע מבוקש כרוך בהקצאת משאבים בלתי סבירה מקום בו היא נטענת ללא בסיס ראייתי של ממש, שאחרת קיים חשש כי טענה זו תשמש את הרשות כל אימת שהיא, מסיבה זו או אחרת, מבקשת להימנע מגילוי מידע המצוי בידה" כך קובעת מוסיה ארד, שופטת בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים, שדנה בעתירה שהגיש אליצור סגל, עורך אתר האינטרנט "מנהיגות יהודית" (החטיבה בליכוד בראשות משה פייגלין).

סגל הועמד לדין פלילי בעקבות מאמר שפירסם נגד הרב הצבאי הראשי בימי ההתנתקות, בו נכתב כי בכך שהרב הצבאי הראשי שותק ואינו מגנה התנהלות בתחומים מסוימים בצה"ל, הריהו כמסייע לעבירות חמורות, בהן רצח וגילוי עריות. סגל הועמד לדין פלילי, ובשלב הסיכומים במשפטו טען להגנה מן הצדק, משום שהעמדתו לדין היתה נגועה באפליה ובשיקולים זרים. לביסוס טענתו ביקש ממשרד המשפטים להעביר לעיונו, מכוח חוק חופש המידע, את כל ההחלטות בנוגע להעמדה לדין בעבירות אלה. במשרד המשפטים הסכימו למסור לו רק את הנחיית היועץ המשפטי בעניין.

סגל, באמצעות עו"ד יצחק בם ממשרד בם-דבורין, עתר לבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים כדי שיחייב את משרד המשפטים למסור את כל ההחלטות שקיבלו בכירי המשרד בנוגע להעמדה לדין בעבירות של העלבת עובד ציבור וזילות בית המשפט, מאז שנת 2000. מדובר בהחלטות המתקבלות על-ידי המשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים, פרקליט המדינה עצמו והיועץ המשפטי לממשלה.

בפסק הדין כתבה השופטת ארד: "מקובלת עלי טענת העותר לפיה בבחינת טענת הרשות לפי סעיף 8(1) לחוק יש לנקוט במשנה זהירות, שכן בהתאם להוראות סעיף זה, אותו גוף שבידו מצוי המידע, והוא זה שיהיה עליו להשקיע משאבים על מנת לגלותו, לעיתים בניגוד לרצונו, הוא גם זה שהוטל עליו להעריך האם מדובר בהשקעת משאבים בלתי סבירה. לכן יש לקבוע כי רק השקעת משאבים ניכרת, שאינה עומדת ביחס מידתי לחשיבות המידע הספציפי המבוקש, יכולה להצדיק דחיית בקשה לגילוי מידע… ראוי שרשות ציבורית תוכל לדחות בקשה לקבלת מידע רק אם השקעת משאבים רבים תהא בלתי סבירה באופן מפליג… (ר זאב סגל, הזכות לדעת באור חופש המידע, עמ 166).

"בנסיבות אלו, ובעיקר בשים לב לכך שמדובר בהחלטות הנוגעות לעבירות המגבילות את חופש הביטוי, וכן לאור העובדה כי הערכת המשיבים את היקף המשאבים הנדרשים לצורך גילוי המידע כפי שהובאה בכתב התשובה היתה הערכת יתר, ובהתחשב בכך שמדובר בעבודה שעל הרשות לבצע פעם אחת בלבד, ושלאחריה יהיה המידע זמין לעיון הציבור, הגעתי למסקנה כי יש לגלות את המידע חרף העובדה כי הדבר יצריך הקצאת משאבים מסוימת מצד המשיבים".

לפסק הדין

לחוות דעת שגישה התנועה לחופש המידע

לידיעה ב"גלובס"