התנועה לחופש המידע הגישה לבית המשפט המחוזי בירושלים עתירת חופש מידע שמטרתה לחשוף לציבור בזמן אמת את הפרוטוקולים המלאים מישיבות הממשלה בעניין התמודדות עם מגפת הקורונה, ואת חומרי הרקע העובדתיים שעל בסיסם מתקבלות ההחלטות בנושא. עד כה סירבה הממשלה לפניות לקבלת החומרים בטענה שהם מסווגים כ"סודיים ביותר", ולכן יש לסגור אותם בארכיון המדינה – ולאפשר לציבור לעיין בהם רק אחרי 30 שנה.

תרמו לקמפיין גיוס ההמונים של התנועה למימון המאבק הציבורי והמשפטי לחשיפת התמלילים

את העתירה הגישו התנועה לחופש המידע ושורה של עיתונאים וגופי תקשורת, בהם עיתון הארץ, כלכליסט, גלובס ותאגיד השידור הישראלי, וכן עורכי הדין שחר בן מאיר ויצחק אבירם.

"יש חשיבות ציבורית עליונה לחשיפת הפרוטוקולים כעת ולא בעוד 30 שנה, כפי שמעוניינת המדינה", אומרת עו"ד רחלי אדרי, מנכ"לית התנועה לחופש המידע. "מטרת העתירה היא להביא לגילויים של תהליכי קבלת ההחלטות בממשלה בנוגע להתמודדות עם משבר הקורונה, בזמן אמת ובעיתוי רלוונטי ליכולת הציבור להשפיע על ההחלטות המתקבלות – ולא בעוד זמן רב, כשלא תהיה למידע המבוקש בעתירה כל השפעה על הדיון הציבורי ועל השיקולים של מקבלי ההחלטות."

העותרים טוענים שסירוב הממשלה לחשוף לציבור את תמלילי ישיבותיה ואת הנתונים ששימשו בסיס להחלטותיה, נשען על מקורות משפטיים שגויים, שמטילים חובת סודיות לגבי דיונים בענייני ביטחון המדינה – ואינם רלוונטיים לשקיפות שלטונית בנוגע לדיונים בעניין משבר הקורונה, שעוסקים בנושאים אזרחיים מובהקים. בעתירה נכתב כי "אין כל הצדקה לאי-חשיפת תהליכי קבלת ההחלטות בנוגע למשבר הקורונה. להפך: אם במלחמה חיוני לעתים להסתיר מידע כדי לנצח את האויב, הרי שבמאבק במחלה חיוני לחשוף מידע כדי לנצח את ה"אויב" – הנגיף."

העותרים טוענים בעתירה כי לא רק שהמידע המבוקש חיוני לציבור, "אלא שהסתרתו מפניו מהווה פגיעה של ממש בבריאות הציבור, בכלכלה הישראלית ובמשטר הדמוקרטי. יודגש כי בהיעדר מידע ונתונים על החלטות הממשלה ואופן קבלתן – נפגע באופן משמעותי אמון הציבור במוסדות השלטון ובהחלטותיו; ובהיעדר אמון – נשמט הבסיס לקיומו של משטר דמוקרטי, ונשחק שיתוף הפעולה האזרחי שמהווה תנאי הכרחי להצלחת המאמץ הלאומי לבלימת המגפה."

הליכים קודמים

מדובר בעתירה שמוגשת לבית המשפט בפעם השלישית: עתירה שהגישו העותרים לבג"ץ נמחקה בחודש יוני האחרון, לאחר שבית המשפט העליון קבע שיש לנהל את ההליך במסגרת חוק חופש המידע ובפני בית המשפט המחוזי. אולם, הממשלה סירבה להסכים לבקשת העותרים להכיר בתשובת המדינה לבג"ץ כ"מענה לבקשת חופש מידע" – הסכמה שהייתה מאפשרת לקיים את החלטת בג"ץ ולהגיש מיד עתירה לבית המשפט המחוזי.

לכן, העותרים נאלצו להגיש בקשת חופש מידע חדשה, ולאחר שגם זו לא נענתה עד למועד הקבוע בחוק, עתרו לבית המשפט המחוזי בחודש יולי.

בית המשפט המחוזי החליט למחוק את העתירה ולאפשר לממשלה לגבש תחילה מענה לבקשה ה"חדשה", אך גם לאחר 4 חודשים לא נמסר לעותרים מענה מלא כזה. לכן, העתירה הוגשה בשלישית היום.

העתירה לחשיפת התמלילים

נספחים לעתירה

התקשורת מדווחת על העתירה

• דה מרקר
• כלכליסט
• העין השביעית
• מאמר של סתיו שפיר ב"הארץ"