האם יש במשרדי הממשלה נוהל המחייב אותם לתרגם מסמכים רשמיים לשפות אחרות, נוסף על עיברית וערבית? מתברר שלא. התנועה לחופש המידע פנתה למשרדי הבריאות, הפנים והרווחה ושאלנו אילו טפסים הם מתרגמים לשפות נוספות. ממשרד הבריאות למשל השיבו כי  "רוב הפרסומים של משרדנו מפורסמים בשפה העברית בלבד. בחלק מהיחידות, שרוב חבריה דוברים שפה זרה, מתרגמים את הפרסום (לדוגמה, פרסומי היחידה לשחפת, איידס ואבעבועות שחורות תורגמו לערבית ורוסית)".

תגובת משרד הרווחה כי אין הנחיות פנימיות בעניין תרגום מטפסים לשפות נוספות, אבל יש רשימה מצומצמת של טפסים שהם כן טורחים לתרגם לערבית אמהרית ורוסית. למשל טפסים הנוגעים לעניין הטיפול בנערים עבריינים.

גם תגובת משרד הפנים שהם לא נוהגים לתרגם טפסים רשמיים לשפות שונות, אבל מסר כי יחידת האכיפה על עובדים זרים כן מתרגמת מסמכים לשלל שפות.

כתבה ב"הארץ" מספרת איך חתמו עולים חדשים על מסמכים שלא הבינו מה כתוב בהם, וגילו כעבור שנים כי הסתבכו.

עולם הבירוקרטיה מורכב ממסמכים וחוזים רבים. עולמם הבירוקרטי של עולים חדשים הוא אף בעייתי יותר, שכן לעתים קרובות הם נדרשים לחתום על מסמכים שונים בשפה העברית זמן קצר בלבד לאחר שנחתו, וזאת מבלי שהם מבינים את הכתוב.

ג'ון דלי, בן ה-37, בא מארה"ב לישראל ב-1997. "לא ידעתי לומר 'שלום' בעברית וכבר התבקשתי לחתום על ערמת טפסים במרכז הקליטה", הוא נזכר, "כל מי שהיה אתי לא הבין על מה הוא חתם. בדיעבד הבנו שבעצם חתמנו ערבות אחד לשני עבור מענק קליטה. לא היו במקום טפסים בשפות אחרות חוץ מעברית. היו שתרגמו לרוסית, אבל צרפתים, ספרדים ואני נותרנו באפלה".

דלי לא הבין את חומרת הבעיה עד שלפני שלוש שנים הוא קיבל מכתב מעו"ד לפיו הוא חייב כספים. "קיבלתי מכתב לפיו אני חייב עשרת אלפים שקל וממש לא הבנתי בגין מה", אומר דלי, "מבירורים שערכתי גיליתי שכשעליתי חתמתי ערבות לבחורה ארגנטינאית".

בעקבות הניסיון המר החליט דלי לטפל בבעיה, וגייס לעזרה קבוצת חברים ישראלים ועולים שחוו טראומה דומה, כדי שיפעלו לשנות את מצבם של העולים החדשים. עכשיו הם פועלים במסגרת עמותת "ידיד" בקבוצה הנקראת "הכוח להשפיע, תושבים עושים שינוי".

ביולי פנתה הקבוצה לראש העיר אשקלון, בני וקנין, בבקשה להתחיל בעיר את מהפכת הנגישות הלשונית שמשמעותה תרגום קבוע של מסמכים עירוניים שונים לכמה שפות.

באמצעות התנועה לחופש המידע פנתה הקבוצה למשרדי הממשלה וביקשה לדעת אם קיים נוהל המחייב תרגום מסמכים רשמיים של המשרד לשפות שונות. כך לדוגמה נמסר להם ממשרד הבריאות, כי "רוב הפרסומים של משרדנו מפורסמים בשפה העברית בלבד. בחלק מהיחידות, שרוב חבריה דוברים שפה זרה, מתרגמים את הפרסום (לדוגמה, פרסומי היחידה לשחפת, איידס ואבעבועות שחורות תורגמו לערבית ורוסית)".

בסוכנות היהודית מספרים כי בשנה שעברה הם החלו ליזום יום מרוכז לעולים המתקיים יממה לאחר נחיתתם בישראל. ביום זה מקבלים העולים תעודת זהות ופוגשים את כל הארגונים והחברות הרלוונטיות לצעדיהם הראשוניים בישראל.

"העובדה שמשרדי הממשלה והרשויות המקומיות אינם מעמידים במקום גבוה את חובתם לספק מידע לתושבים בשפה אותה יבינו פוגעת בסופו של דבר בהם עצמם", אומרת שרי ריבקין, מנכ"ל ידיד המלווה את הקבוצה.

ממש' הבריאות נמסר כי "השפות הרשמיות בישראל הן ערבית ועברית והקופות מחויבות לספק טפסים בשפה זו. משרד הבריאות מתרגם חומרים על פי החוק לשפות הרשמיות בישראל".

מעיריית אשקלון נמסר: "העירייה וראש העיר תומכים בנגישות לשונית. העירייה הגיעה למסקנה שאפקטיבי למנות אנשי קשר דוברי שפות שיסייעו בעניין והעירייה אישרה תקנים לדוברי אתיופית ורוסית. בנוסף, הוקם מרכז מידע המשמש כתובת לטובת אנשים שאינם דוברי עברית".