הטענה: המידע המבוקש הינו "סוד מסחרי"
פס"ד הרשות השנייה[1]: נקבע מפי השופטת מוסיה ארד: "מקום בו עומדת על הפרק שאלת גילויו של מידע שהוא בגדר סוד מסחרי של צד שלישי, ושגילויו עלול (שהתקשר בחוזה עם הרשות) כי המידע הנוגע להתקשרות כולל סודות מסחריים שלו, שגילויים לציבור עלול לפגוע בו פגיעה של ממש, יש לגלות את המידע. רק מקום בו מדובר בפגיעה של ממש בצד שלישי כתוצאה מגילוי המידע, יש לאזן בין מידת הפגיעה באותו צד אל מול החשיבות הציבורית שבגילוי המידע".
פס"ד מפגש הסטייק החדש[2]: גם במקרה בו חל סעיף 9 (ב)( 6 ) לחוק, מסייג המחוקק את תחולת הסעיף, באופן שלא יחול על תוצאות בדיקות בתחום המפגעים לציבור, וזאת בשל האינטרס הציבורי הברור שבחשיפתן. במקרים הנוגעים למידע סביבתי הנוגע לאיכות הסביבה, מעדיף המחוקק את השקיפות על פני הסודיות, מתוך מגמה להבטיח בקרה ציבורית על שמירה נאותה של הסביבה. דו"ח תברואתי על ליקויים שנמצאו במסעדה – נכנס לקטגוריה זו על פי רוח הסעיף, גם אם לא על פי לשונו המילולית.
פורסם תחת: דעו מה להשיב
חדשות אחרונות
- 29 ביוני 2022כמה כסף הישראלים תורמים?
- 27 ביוני 2022האוצר לבית המשפט: לא נחשוף את הסיכומים התקציביים
- 26 ביוני 2022רשות המסים מסרבת לחשוף את שמות הרשויות שקיבלו פיצוי בעקבות נזקי מבצע שומר החומות
- 14 ביוני 2022בואו לעיין – נחשף היומן של שרת התחבורה, מרב מיכאלי
- 10 ביוני 2022מפת הבגרויות 2020 – ציוני בחינות הבגרות בשנת הקורונה נחשפים