הטענה: המידע המבוקש הינו "סוד מסחרי"
פס"ד הרשות השנייה[1]: נקבע מפי השופטת מוסיה ארד: "מקום בו עומדת על הפרק שאלת גילויו של מידע שהוא בגדר סוד מסחרי של צד שלישי, ושגילויו עלול (שהתקשר בחוזה עם הרשות) כי המידע הנוגע להתקשרות כולל סודות מסחריים שלו, שגילויים לציבור עלול לפגוע בו פגיעה של ממש, יש לגלות את המידע. רק מקום בו מדובר בפגיעה של ממש בצד שלישי כתוצאה מגילוי המידע, יש לאזן בין מידת הפגיעה באותו צד אל מול החשיבות הציבורית שבגילוי המידע".
פס"ד מפגש הסטייק החדש[2]: גם במקרה בו חל סעיף 9 (ב)( 6 ) לחוק, מסייג המחוקק את תחולת הסעיף, באופן שלא יחול על תוצאות בדיקות בתחום המפגעים לציבור, וזאת בשל האינטרס הציבורי הברור שבחשיפתן. במקרים הנוגעים למידע סביבתי הנוגע לאיכות הסביבה, מעדיף המחוקק את השקיפות על פני הסודיות, מתוך מגמה להבטיח בקרה ציבורית על שמירה נאותה של הסביבה. דו"ח תברואתי על ליקויים שנמצאו במסעדה – נכנס לקטגוריה זו על פי רוח הסעיף, גם אם לא על פי לשונו המילולית.
פורסם תחת: דעו מה להשיב
חדשות אחרונות
- 20 בספטמבר 2023התנועה עתרה נגד משרד הבריאות: מסרב לפרסם הנחיות
- 18 בספטמבר 2023עניין של 5.3 מיליארד שקל – תאגידים רב־לאומיים מבקשים לשלם 38% פחות מס בישראל
- 18 בספטמבר 2023בניגוד לפסיקת בית המשפט העליון: משרד החינוך לא מפרסם את תוצאות מבחן המיצ"ב
- 15 בספטמבר 2023מעקב הטיסות של התנועה – עלויות הנסיעות של מירי רגב למרוקו וגיאורגיה
- 7 בספטמבר 2023אחרי שניצחנו בבית המשפט – משרד האוצר פרסם את עיקרי הסיכומים התקציביים