הטענה: המידע המבוקש הינו "סוד מסחרי"
פס"ד הרשות השנייה[1]: נקבע מפי השופטת מוסיה ארד: "מקום בו עומדת על הפרק שאלת גילויו של מידע שהוא בגדר סוד מסחרי של צד שלישי, ושגילויו עלול (שהתקשר בחוזה עם הרשות) כי המידע הנוגע להתקשרות כולל סודות מסחריים שלו, שגילויים לציבור עלול לפגוע בו פגיעה של ממש, יש לגלות את המידע. רק מקום בו מדובר בפגיעה של ממש בצד שלישי כתוצאה מגילוי המידע, יש לאזן בין מידת הפגיעה באותו צד אל מול החשיבות הציבורית שבגילוי המידע".
פס"ד מפגש הסטייק החדש[2]: גם במקרה בו חל סעיף 9 (ב)( 6 ) לחוק, מסייג המחוקק את תחולת הסעיף, באופן שלא יחול על תוצאות בדיקות בתחום המפגעים לציבור, וזאת בשל האינטרס הציבורי הברור שבחשיפתן. במקרים הנוגעים למידע סביבתי הנוגע לאיכות הסביבה, מעדיף המחוקק את השקיפות על פני הסודיות, מתוך מגמה להבטיח בקרה ציבורית על שמירה נאותה של הסביבה. דו"ח תברואתי על ליקויים שנמצאו במסעדה – נכנס לקטגוריה זו על פי רוח הסעיף, גם אם לא על פי לשונו המילולית.
פורסם תחת: דעו מה להשיב
חדשות אחרונות
- 13 במרץ 2023עתרנו נגד המשטרה – מסרבת לחשוף מידע על מקרי הרצח בלוד
- 12 במרץ 2023טיסות ראשי הממשלה במסוקים משנת 2018
- 6 במרץ 2023המידע שמציג את המדיניות כלפי הפליטים האוקראינים בישראל
- 4 במרץ 2023סקירה משווה – הוצאות ראשי מדינות ונבחרי ציבור
- 4 במרץ 2023התנועה חשפה את נהלי פיזור ההפגנות – האם המשטרה עוברת עליהם?