עמותת רופאים לזכויות אדם פנתה למשרד הפנים כדי לקבל נתונים אודות הבקשות לאיחוד משפחות. מדובר בבקשה מפורטת עמוסת סעיפים ותתי-סעיפים. משרד הפנים לא התנגד להעביר את המידע. ואולם לתשובה צורפה הצעת מחיר של חברת hp , המנהלת את מרשם האוכלוסין, עבור משרד הפנים . החברה נוקבת בסכום של 35 אלף שקל תמורת איסוף הנתונים המבוקשים.

הצעת המחיר של החברה מבוססת על תעריף לשעת עבודה הנע בין 100 ל-200 שקל. זאת בשעה שעל פי תקנות חוק חופש המידע נקבע כי "אגרה בעד איתור המידע המבוקש, מיונו והטיפול בו תהיה בסכום של 46 שקלים לכל שעת עבודה באיתור המידע".

פנינו למשרד הפנים והבענו דעתנו בעניין. תשובת המשרד היתה: "כידוע לך חברת hp זכתה במכרז. אינני יודעת מה הנתונים שבידה וכיצד היא מפיקה אותם. אשר על כן כל השאלות צריכות להיות מופנות אליה, כי לנו אין שליטה על דרך פעולתה או על דרך חישוב העלויות".

חברת hp מפעילה את מאגר הנתונים של המינהל האזרחי עבור משרד הפנים משנת 1993. בעבר פורסם כי היא גובה ממשרד הפנים וממשרדי ממשלה אחרים כסף על כל חיפוש במסד הנתונים. זאת על אף שהמאגר הוא ממשלתי ושחוק חופש המידע מאפשר לכל אזרח המעוניין במידע לקבל אותו. נשאלת השאלה העקרונית מדוע נדרשים אזרחי ישראל והרשויות לשלם מיליוני שקלים על מידע ששייך להם, ואיך קרה שהסמכות לקביעת האגרה על קבלת שירותים מהמדינה הועברה מהמשרד הממשלתי לידי חברה פרטית?