האם לראשונה יופיעו מחיקות ו"כתמים שחורים" בפרוטוקולים של דיוני ועדות הכנסת – דיונים פומביים הפתוחים לתקשורת ולאזרחים?  אנשי שב"כ ומוסד מבקשים למנוע את פרסום שמם בפרוטוקולים של דיוני ועדות הכנסת, אף שמדובר בדיונים שנגיעתם לענייני ביטחון שולית. התנועה לחופש המידע קוראת ליו"ר הכנסת, ראובן ריבלין, לדחות דרישה זו.

"עקרון הפומביות של דיוני הכנסת והשקיפות של פעילות ועדותיה הם עקרונות יסוד במשטר פרלמנטרי דמוקרטי", נכתב במכתב ששלחה התנועה ליו"ר הכנסת. "השב"כ מבקש לקחת חלק בדיון הציבורי הפתוח והפומבי המתקיים בוועדות הכנסת בנושאים אלה, ואין מקום שהדוברים מטעמו יישארו מאחורי מעטה חשאיות… הדעת נותנת שהשב"כ אינו שולח לדיונים אלה אנשים שחשיפת זהותם עלולה לפגוע בבטחון המדינה. טענה כזו משוללת כל הגיון. מעורבותו העמוקה והרחבה של השב"כ בנושאים אזרחיים מחייבת הצגת עמדות בפני הציבור, ומתן אפשרות לבקר עמדות אלה ולהשיג על המידע המוצג בוועדות על-ידי אנשיו", נאמר בפניית התנועה.

על פי דיווח בגלי צה"ל הכנסת הפרה את החוק כשחשפה את זהותם של אנשי קהיליית המודיעין, שהשתתפו בדיוני הוועדות השונות. עו"ד חיים נתיב, בכיר לשעבר בשב"כ, גילה את המחדל במהלך עבודתו כשחיפש חומר משפטי מפרוטוקולי וועדות הכנסת: "מדובר בוועדות רגילות לגמרי, לשם דוגמא וועדת הפנים ואיכות הסביבה. פורסם שם תפקיד עוזר רמ"ח תיאום, אדם הממלא תפקיד מסויים באגף האבטחה. המדהים הוא שגם גיליתי אנשי מוסד שמפרסמים את השם שלהם כמו אחראי הכספים במוסד".

לנוכח מה שגילה, נזעק עו"ד נתיב ואף שיגר מכתב בנושא ליושב-ראש הכנסת, ראובן ריבלין, שמסר בתגובה כי הנושא בטיפול, בו הוא מציין שמדובר בתופעה הנמשכת שנים. בעוד שחוק שירות הביטחון הכללי אוסר על פרסום זהותם. העו"ד נתיב צרף לפנייתו לא פחות מתשע דוגמאות של פרסום שמותיהם המלאים ותפקידיהם של עובדים בשב"כ ובמוסד.

נתיב הביע חשש מחשיפת אותם אנשים למצבי סיכון שונים: "אם יוצא כי, רחמנא ליצלן, הכנסת פוגעת בביטחון המדינה, המשמעות האמיתית היא שאנשי שב"כ, כמו אנשי צבא, שייסעו לחו"ל והשם שלהם מפורסם – יהיה להם רע. אני לא רוצה לפרט לאילו בעיות הם יכולים להיכנס". מלשכת מנכ"ל הכנסת נמסר כי הנושא מצוי בבדיקה.

פניית התנועה ליו"ר הכנסת

שלום רב,

הנדון: הכללת שמות נציגי שב"כ בפרוטוקולים של ועדות הכנסת

לפי פרסומים בתקשורת הכנסת בוחנת תגובתה לפנייה שהגיעה אליה להשמיט שמותיהם של נציגי שב"כ המופיעים בפני ועדות הכנסת מפרוטוקולים של הוועדות. מן הראוי שתדחו פנייה זו ואנו תקווה כי כך תנהגו.

כעולה מהפנייה עצמה, נציגי השב"כ מופיעים בוועדות הכנסת במסגרת דיונים במגוון רחב של נושאים, בחלקם הגדול כאלה שנגיעתם לענייני בטחון המדינה אגבית, אם בכלל. השב"כ מבקש לקחת חלק בדיון הציבורי הפתוח והפומבי המתקיים בועדות הכנסת בנושאים אלה, ואין מקום שהדוברים מטעמו בדיונים אלה יישארו מאחורי מעטה חשאיות. בוועדות נוכחים כידוע עיתונאים, נציגים מארגוני החברה האזרחיים ולעתים מתעניינים אחרים מן הציבור, ואיש מהמשתתפים אינו נדרש ל"סיווג בטחוני" כזה או אחר. הדעת נותנת שהשב"כ אינו שולח לדיונים אלה אנשים שחשיפת זהותם עלולה לפגוע בבטחון המדינה. טענה כזו משוללת כל הגיון. ככל שמעורבותו העמוקה והרחבה של השב"כ בנושאים אזרחיים מחייבת הצגת עמדות בפני הציבור, ומתן אפשרות לציבור לבקר עמדות אלה ולהשיג על המידע המוצג בוועדות על-ידי אנשי השב"כ. חזקה על השב"כ כי הוא שולח לחזית הציבור הישראלי נציגים שביכולתם להציג עמדות כראוי בשמם ובתפקידם.

יו"ר הכנסת יודע טוב מכל אחד אחר את תפקידה של הכנסת כמייצגת הציבור הרחב. פקידי ממשל המופיעים בפני הוועדות, עושים זאת כיוון שעליהם להצדיק את עמדתם בפני הציבור הרחב, באמצעות נציגיו. זו דרכה של דמוקרטיה. הופעה ראשונה של מחיקות בדמות "כתמים שחורים" בפרוטוקולים של וועדות הכנסת הפומביות, תהיה כתם על עקרון הפומביות של דיוני הכנסת והשקיפות של פעילות וועדותיה, עקרונות יסוד במשטר פרלמנטרי דמוקרטי.

אין בכך כמובן כדי לגרוע מחשאיותם של דיונים שהוגדרו מראש כחשאים, במסגרת וועדות המשנה של וועדת חוץ ובטחון. אלה הן בימות שיועדו לפיקוח הכנסת על נושאים שהחשאיות יפה להם. הוספה של מתחמי חשאיות בפרוטוקולים של הכנסת, בית נבחרי העם, אליו מגיעים פקידי הממשל כדי לתת דין וחשבון בפני העם, חותרת תחת עיקרון הדיווחיות והאחריותיות שגם אנשי השב"כ אינו פטורים ממנו, אלא כאשר יש לכך הצדקה קונקרטית עניינית.