התנועה לחופש המידע יחד עם עמותת הצלחה, התנועה לאיכות השלטון ועמותת התמנון הגישו לבית המשפט העליון בקשה להצטרף לערעור שהגישה עמותת עורכי דין לקידום מנהל תקין בגין פסיקת הוצאות נמוכה במיוחד בעתירות אי-מתן מענה. כמה נמוך? בית המשפט לעניינים מנהליים בבאר שבע פסק להם הוצאות בסך 300 שקלים.

בשנים האחרונות זה קורה יותר ויותר – רשויות ציבוריות לא משיבות לבקשות המוגשות לפי חוק חופש המידע במועדים הקבועים בחוק. חוק חופש המידע מעגן את זכותו של הציבור למידע, וקובע מועדים ברורים שבהם על רשות להשיב לבקשות מידע. החוק קובע כי על רשות להשיב בתוך 30 ימים לבקשת מידע. במקרים חריגים יש בסמכותה של הרשות להשיב בתוך פרק זמן שלא יעלה על 120 ימים. על מנת להאריך את המועדים על הרשות להודיע למבקשי המידע. מרגע שבו הרשויות לא משיבות לבקשה, אין למבקש מידע מה לעשות מלבד לתזכר את הרשות ולחילופין, להגיש עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים. הגשת עתירה כרוכה בהוצאות – שעות כתיבת עתירה, שעות ניהול עתירה וכן אגרת בית משפט שעומדת על יותר מ-2,000 שקל. כמובן שאם מבקש מידע פונה לעו"ד –  ההוצאות עשויות להגיע לסכומים גבוהים של יותר מ-10,000 שקל.

בעתירות אי מתן מענה לרוב לא מתקיים דיון וההליך מסתיים לאחר שהרשות מוסרת מענה לבקשת המידע בחריגה מהמועדים הקבועים בחוק, ובכך הרשות "מרוויחה זמן" נוסף מרגע שמוגשת בקשה ועד למתן המענה. בסיום ההליך המשפטי בית המשפט פוסק הוצאות בגין ההליך. על פי כללי המשפט האזרחי, על בית המשפט לפסוק הוצאות שלא יפחתו מהמינימום שקובעים כללי לשכת עורכי הדין – כ-8,000 שקל. בפועל, הראינו במסגרת מחקר שנערך על ידי גיא זומר והתנועה לחופש המידע, שממוצע ההוצאות שנפסקו הוא כ-3,500 שקל, וכי במקרים רבים נפסק סכום נמוך יותר. בנוסף, הראינו כי יש שונות רבה בין המחוזות השונים (בירושלים נפסקות ההוצאות הגבוהות ביותר ואילו בבאר שבע – הנמוכות ביותר).

לאחר שנפסקו לטובת עורכי דין לקידום מנהל תקין הוצאות בסך 300 שקל בגין עתירה שהוגשה נגד לקיה, הוגש ערעור לבית המשפט. התנועה ביקשה להצטרף כידיד בית המשפט בגלל הפגיעה הקשה בזכות למידע, וכדי לעמוד על כך שהמינימום שצריך להיפסק הוא זה שקבעה לשכת עורכי הדין. פסיקת הוצאות נמוכה יוצרת מציאות שבה חוטא יוצא נשכר.