בשנת 2013 המדינה יצרה מנגנון שנועד לתמרץ דיווחים על העלמות מסים – "קו הצדק" בשמו הרשמי או המלשינון בשם המוכר והיותר עממי. המלשינון של רשות המסים קורא לציבור למסור פרטים על עסקים שאינם מדווחים כחוק לרשויות המס, מעלימים הכנסות ו'עובדים בשחור'. "המידע שיתקבל יטופל וייבדק במלוא תשומת הלב", נכתב באתר רשות המסים. למוסר המידע על עבירות מסים הובטחה סודיות ובמקרים מסוימים גם גמול כספי.

הרבה זמן אנחנו מנסים לקבל מידע על פעילותו, וסוף סוף הצלחנו, אבל רק חלקית. על פי מידע שקיבלה התנועה לחופש המידע – בשנתיים האחרונות יש עלייה במספר הדיווחים, אך סך הגמול ששולם בשנה למדווחים מאז 2018 היה אפסי עד נמוך.

בקשת המידע הוגשה על ידי בר אדרי מהקליניקה לחופש המידע במכללה למינהל, ובשיתוף ד"ר תמיר שאנן, מרצה לדיני מסים במכללה.

עו"ד אור סדן מהתנועה לחופש המידע ומנחה הקליניקה לחופש המידע במכללה למינהל אמר כי "לאחר פעילות של עשור, היעילות של קו הצדק אינה ברורה לציבור. גם לא ברור אם יעילותו ברורה לרשות המסים עצמה. המספרים בנוגע לתגמול שמקבלים המדווחים נמוכים מאוד ולא ברור אם בשל מיעוט בתשלומים למדווחים או שמא מיעוט מקרים שבהם דיווח הוביל לגביית מס.

"מפתיע ומטריד שמדובר ביחידה שמבקשת, הלכה למעשה, את עזרת הציבור בגביית מסים, אך היא פועלת בצורה די נסתרת. אין כמעט פרסום של קו הצדק, המידע שנמסר על פעילותו היא מעטה, נהליו אינם ברורים והרשות מצפה שאדם יבקש את הכסף שמגיע לו כמודיע. נדמה שלרשות עצמה אין אפשרות לדעת כמה כסף היא הצליחה לגבות באמצעות קו הצדק — עובדה מטרידה לכשעצמה".

המלשינון במספרים

מהמידע שקיבלנו עולה כי בשלוש שנים מתוך שש השנים מאז 2018 שביקשנו לגביהן מידע (כולל בארבעת החודשים הראשונים של 2023) לא שולם כל גמול. הסכום הגבוה ביותר ששולם במצטבר לפונים – 35 אלף שקל – היה ב-2019. בגלל המידע החלקי לא ניתן להעריך את האפקטיביות של מנגנון "קו הצדק" ואם יש צורך לשפר את התמריץ הכלכלי. מהמידע לא ברור אם תשלומי הגמול נמוכים מכיוון שהפונים לא מעוניינים בגמול (נדרשת פנייה אקטיבית לקבלת תשלום) או שאינם עומדים בתנאים לצורך קבלתו. אולי הם אינם מודעים לכך שהם יכולים לבקש גמול ואולי בכלל הגמול נמוך כי תוספת הגבייה ממנה הוא נגזר היתה נמוכה.

מעבר לכך, מהתשובה של הרשות עולה כי אין תיעוד מחשבי למנגנון ולא ניתן לעקוב אחרי השתלשלות ותוצאות העברת המידע. אם קיים מנגנון אבל לא נערכת לגביו בקרה, כיצד אפשר לבחון את היעילות שלו ואת הדרכים לשפר אותו? בארה"ב, למשל, הנתונים שקופים ונגישים בדו"ח שנתי, גם לגבי מספר הדיווחים על העלמות מסים וגם לגבי הגמול ששולם למדווחים שנמצאו זכאים לקבלו, ביחס לגבייה שבוצעה כתוצאה מהמידע.

זוהי הבקשה השלישית שמגישה התנועה לחופש המידע בנוגע לנתונים של קו הצדק. לפני כן הוגשו בקשות ב–2018 וב–2019. התשובות לאורך השנים בנוגע למספר הפניות לא היו תואמות. ברשות המסים הודו במענה לפנייתנו כי נפלה טעות בנתונים שנמסרו לבקשה של התנועה מ–2019.

מהנתונים שאישרה הרשות כי הם נכונים, עולה כי בשנה הראשונה, 2013, מספר הפניות היה הרב ביותר, 17 אלף — כפי שאפשר היה לצפות לאור הפרסום. ב–2014 וב–2015 כבר רואים ירידה הדרגתית עד כ–11 אלף פניות.

ב–2016 מגיעה ירידה דרמטית — כמעט לחצי. ברשות מסבירים זאת בכך שהחל בשנה זו היה ניתן לפנות בנוסף למוקד הארצי גם לרכזי המודיעין בשטח. הנתונים מתייחסים לפניות למוקד הארצי בלבד. עם זאת, גם בארבע השנים הבאות, עד 2020, נמשכת הירידה בפניות מ–6,000 ל-3,800.

בשנים האחרונות מספר הפניות עלה. ב–2021 התקבלו 5,300 דיווחים וב–2022 מספרם היה 6,500. עד אפריל התקבלו 1,744 מיידעים. מהתשובה לבקשה של התנועה לחופש המידע עולה כי בפניות שמגיעות לקו הצדק מטפלים שני עובדים של רשות המסים במשרה מלאה ושלושה סטודנטים במשרה חלקית.

צריך לדרוש גמול

בעבר, רשות המסים לא מסרה את סכומי הגמול. למעשה, באתר רשום המסים כלל לא נכתב שיש אפשרות לקבל גמול ומה הנוהל שלפיו הוא יינתן. מהרשות נמסר בהקשר הזה כי "בתקופה הקרובה יפורסם נוהל עדכני שייתן ביטוי לעניין".

מהתשובה של רשות המסים כעת עולה כי גמול כספי ישולם למקור, בתנאי שהוא דורש זאת בפגישה פרונטלית במועד מסירת המידע הראשון ונחתם איתו הסכם. הגמול ישולם רק על מסירת מידע באשר לביצוע עבירות מס פליליות ושנחקר על ידי היחידות החוקרות ברשות המסים. במקרים חריגים ובאישור סמנכ"ל בכיר לחקירות ומודיעין ישולם למקור גמול כספי עבור המידע שמסר וטופל רק במישור האזרחי ובתנאי שהביא לתשלום מס בפועל.

המענה של רשות המסים

בקשת המידע שהגשנו