בהודעה משותפת לארגונים שהגישו את העתירה נכתב:

העתירה מתמקדת בנזק שייגרם מהתיקון להיקף ההגנה על זכויות האדם. הארגונים הפגיעה הקשה הצפויה בהיקף ההגנה על זכויות אדם, יחד עם הפגיעה בשלטון החוק, הפרדת הרשויות וטוהר המידות, מצדיקה את ביטול החוק. הארגונים הצביעו על הפגיעה שתיגרם לקהילות ולקבוצות שונות בעקבות התיקון לחוק: אנשים שחיים בעוני, החברה הערבית, להט"ב, הבדווים בנגב, נשים, יוצאי אתיופיה, מזרחים, פלסטינים בשטחים הכבושים ובירושלים המזרחית, מהגרי עבודה ומבקשי מקלט, ועוד.

בעתירה נטען כי לא ניתן לנתק בין הזכויות החוקתיות לבין מימושן בפועל, שכרוך בהחלטות מנהליות שונות. כך למשל ההגנה על הזכות לקיום בכבוד של מי שמנותקים מחשמל, עוברת דרך החלטות פרוצדורליות בעניין הליך הניתוק, והאופן שבו אדם יכול לקבל הכרה כמוגן מניתוק. לפיכך הביקורת השיפוטית על סבירות ההחלטות של שרים היא חיונית כדי להבטיח שהזכות החוקתית תתממש.

עוד נטען בעתירה כי ההגנה על זכויות שלא מקבלות הגנה בחוקי היסוד נשענת בעיקר על היכולת של בתי המשפט לבחון את סבירותן של החלטות הממשלה והשרים. למשל, הזכות לדיור לא זכתה לעיגון מפורש בחוקי היסוד ואף לא להכרה ראויה בפסיקה. לכן הביקורת על פגיעה בזכות לדיור (למשל בהקשר של לסיוע בדיור או זכאות לדיור ציבורי) נעשית בעיקרה בתקיפת סבירות שיקול הדעת של שר הבינוי והשיכון.

הארגונים טענו שהתיקון יאפשר פגיעה של השלטון בעצמאות השופטים ובאי תלותם, ובכך יפגע ביכולתה של מערכת המשפט למלא את תפקידה המרכזי – הגנה על זכויות אדם. עוד תואר בעתירה כיצד הליך החקיקה המהיר, השטחי והדורסני הוביל ליצירת חוק רשלני ועמום, שמייצר חוסר ודאות קיצונית בשאלה שמחייבת בהירות כמו שאלת הסמכות של בית המשפט. הארגונים טענו עוד, כי התיקון חורג מהסמכות המכוננת (תיקון חוקתי לא חוקתי) וכן, שנעשה שימוש לרעה בסמכות המכוננת, רק כדי לחסן את התיקון מביקורת שיפוטית.

**** עדכון: לאחר הגשת העתירה החליטו שופטי בג"ץ לדחות את כל הבקשות הנוספות לצרף עתירות אחרות לשמונה העתירות שנקבעו לדיון ב-12.9. ואולם, הוחלט לקבל את בקשתנו החלופית. כלומר, אנחנו צד להליך. צורפנו כידידי בית המשפט וטענותינו ישמעו. כידידת בית המשפט צורפה גם עמותת "אדם טבע ודין", והיא תציג את ההשלכות הסביבתיות.

בית המשפט הוציא צו על תנאי, והמשמעות היא שאפשר יהיה לקיים דיון אחד, ולאחריו להכריע בעתירות ללא צורך בדיון נוסף, ככל שבית המשפט יחליט לקבל את העתירות.

בג"ץ 6038/23 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' הכנסת
באמצעות עורכי הדין גיל גן-מור, טל חסין, הגר שחטר, עודד פלר

תקציר העתירה