עניין של 5.3 מיליארד שקל - תאגידים רב־לאומיים מבקשים לשלם 38% פחות מס בישראל

עניין של 5.3 מיליארד שקל – תאגידים רב־לאומיים מבקשים לשלם 38% פחות מס בישראל

תאריך: 18 בספטמבר 2023

נתונים שהגיעו מרשות המסים חושפים לראשונה את היקף תכנוני המס והמחלוקות עם התאגידים הרב־לאומיים שפועלים בישראל, וזאת סביב סוגיית מחירי ההעברה – המחירים שגובה חברה מסוימת מחברה אחרת בתאגיד הקשורה אליה, בתמורה למכירת נכס, זכות, שירות או אשראי. מהמידע שקיבלה התנועה לחופש המידע עולה כי עשרות תאגידים רב־לאומיים הפועלים בישראל מנסים לשלם בארץ מס נמוך משמעותית מהסכום שרשות המסים קובעת שהם צריכים לשלם לאחר ביקורת שהיא מבצעת – כך עולה מנתוני רשות המסים לשנים 2022-2017. לפי נתונים אלה, דרישת המס של רשות המסים גבוהה ב־61% בממוצע משומת המס העצמית שהחברות מדווחות עליה, כלומר החברות מנסות לשלם שומה שנמוכה ב־38% מזו שדורשת רשות המסים.

מהמידע שקיבלנו מרשות המסים עולה עוד כי בין השנים 2017–2021 הדיווחים העצמאיים היו נמוכים בממוצע בכ־23% מהשומה הסופית. במונחים מוחלטים מדובר על תוספת של 851 מיליון שקל על פני חמש שנים, מתוך 284 תיקים שנבדקו – 41% מכלל התיקים. בסך הכל הרשות על פני התקופה הרלבנטית הוציאה שומות סופיות של 4.46 מיליארד שקל, לעומת 3.61 מיליארד שקל שדווחו באופן עצמאי.

תומר גנון מסביר בכתבת השער של כלכליסט:

שיעור הבדיקה הממוצע ברשות של התיקים המערבים מחירי העברה עומד על 65%. כלומר, הרשות בודקת בממוצע שני שלישים מהדיווחים העצמאיים של התאגידים בסוגיית מחירי ההעברה, בעוד שממוצע התיקים הנבדקים ברשות בדרך כלל הוא כ־2%. נתוני הפערים נחשפים לראשונה בעקבות בקשת חופש מידע שהגיש אורי סולד, רכז פרויקטים בתנועה לחופש המידע. הם נותחו על ידי "כלכליסט" שנעזר במומחי מס, אנשי החברה האזרחית ואנשי אקדמיה, לאור הערות הרשות לגבי הנתונים (ראו בתחתית הכתבה).

השומות הסופיות שהוציאה הרשות לתאגידים הן המילה האחרונה מבחינת מה שהמדינה דורשת מהם. כלומר, השומות האלה הן לאחר השגות, דיונים ופשרות מול התאגידים. עם זאת, התאגידים יכולים לערער על השומה הסופית לבית משפט והיקף ההליכים האלה לא ידוע. רשות המסים מצידה אינה מדווחת כמה שילמו החברות הרב־לאומיות בסופו של דבר.

אפשר להוריד את המס לשיעורים אפסיים

תחום מחירי ההעברה (Transfer Pricing) הוא אחת הפרצות הגדולות במיסוי בינלאומי וכמובן גם בישראל. על פי נתוני היחידה לקידום השקעות זרות במשרד הכלכלה והתעשייה, תאגידים רב־לאומיים – למשל חברות טכנולוגיות כגון גוגל, פייסבוק, אינטל, מיקרוסופט, IBM או HP; קונצרנים תעשייתיים כגון ג'נרל מוטורס; או ענקיות שיווק של מוצרי מזון כגון יוניליוור – מקיימים בישראל שנים רבות פעילות עסקית הבאה לידי ביטוי בסניפים, נציגויות, מרכזי מחקר ופיתוח או מפעלים.

מצד אחד תרומתם של תאגידים זרים לכלכלה חשובה, אך מצד שני נוצר מצב לפיו הישות המקומית נשלטת על ידי בעלים במדינה זרה. במצב זה מתבצעות לעתים עסקאות בין חברות בתאגיד שממוקמות בשתי מדינות שונות, כך שנשאלת השאלה איזה חלק מההכנסה או הרווח יש לייחס לכל מדינה מעורבת, מה שמשפיע באופן ישיר על תשלומי המס בישראל. הניסיון הרב שנצבר בעולם ובישראל מלמד שלעתים המחירים שנקבעים בין חברות מאותה קבוצה עסקית שמצויות במדינות שונות הם מלאכותיים. כלומר, מתאפשר סוג של תכנוני מס שמטרתם לגרום לתאגיד עצמו לשלם פחות מס בישראל, בהינתן ששיעורי המס על הכנסותיו במדינה האחרת הוא נמוך יותר. אם זוכרים שחלק, גם אם לא רוב, מחברות־האם בתאגידים הרב־לאומיים שפועלים בישראל רשומים בכלל במקלטי המס, שבהם שיעור מס ההכנסה הוא אפסי, התוצאה היא שהם משלמים מס נמוך מאוד. דוגמה לכך היא חברת אפל ששילמה ב־2014 רק 0.005% על רווחים גלובאליים של 14 מיליארד דולר.