פסק דין של נשיאת בית המשפט המחוזי בירושלים, השופטת מוסיה ארד, מבקר את חוסר השקיפות שבהליכים לקבלת מקלט בישראל. העותרת היא צעירה אתיופית שבקשתה למקלט בישראל נדחתה. משרד הפנים מסרב למסור לה את הנימוקים להחלטה הנסמכת על המלצותיה של נציבות האו"ם שדנה בבקשות הפליטים.

המלצתה של נציבות האו"ם מובאת בפני ועדת הפליטים ועדה בין-משרדית, הממליצה לשר הפנים, האם להעניק למבקש המקלט רישיון ישיבה בישראל. ההליכים מתמשכים תקופה ארוכה מאוד ואינם פומביים. הלכה למעשה, רק בקשות מעטות נענות ובודדים זוכים במעמד.

"אין די בכך שהחומר שחשיפתו מתבקשת יהא תוצר של דיונים פנימיים כדי להטיל עליו חיסיון מוחלט, שכן נקבע בסעיף 10 לחוק כי בבואה לשקול סירוב למסור מידע לפי חוק זה, מכוח הוראות סעיפים 8 ו-9, תיתן הרשות הציבורית דעתה, בין היתר, לעניינו של המבקש במידע, אם ציין זאת בבקשתו, וכן לעניין הציבורי שבגילוי המידע…", כותבת השופטת..

לעותרת, כך השופטת ארד, אינטרס ממשי בקבלת המלצות הנציבות :

"נציבות האו"ם לפליטים היא גוף חיצוני ונפרד מן המשיב, אשר מבצע עבור המשיב חלק מרכזי ביותר בבדיקת בקשות למקלט מדיני. כפי שציין זאת המשיב בתשובתו לעתירה, נציבות האו"ם לפליטים היא הגורם אשר מראיין ושומע את מגישי הבקשות. נציגות נציבות האו"ם לפליטים בישראל אף פונה לקבלת מידע מהאו"ם והיא הגורם אליו מוגשים ערעורים על החלטות המשיב. נוכח מומחיותה ולאור הליך הבדיקה המעמיק והיסודי המבוצע על ידה, מתקבלת במרבית המקרים המלצתה על ידי הרשויות בישראל. גם במקרה הנדון אומצו המלצות נציבות האו"ם לפליטים על ידי המשיב, כך שהנימוקים לדחיית בקשתה של העותרת הם למעשה נימוקיה. בנסיבות אלה, לעותרת אינטרס ממשי בגילויה של עמדת נציבות האו"ם לפליטים . מבלי לדעת מה היו הנימוקים להמלצות נציבות האו"ם לפליטים, לא תוכל העותרת לבחון נימוקים אלה ובמידת הצורך, להשיב עליהם ולמנוע טעויות ."