בג"ץ: סעיפי החיסיון הגורף על ועדות המינויים בתקנוני אוניברסיטאות יבוטלו
הרכב של שלושה שופטי בג"ץ בראשות הנשיאה, דורית ביניש, פסק פה אחד כי על מוסדות אקדמיים עשויה לחול חובת גילוי מסמכים של ועדות מינויים אקדמיות במהלך הליך שיפוטי. בית המשפט גם קובע כי יש לשפר את איכות ההנמקה הניתנת למועמד שבקשתו לקידום נדחתה, גם אם לא נקט בהליכים משפטיים. כך יקבלו מועמדים שקידומם סורב, אם יבקשו זאת, את סיכום הדיון בעניינם שיכלול את שמות חברי הוועדה שהשתתפו בדיון, החומר שהוצג בפניהם, והשיקולים והנימוקים להחלטה.
את התביעה המקורית הגישו ד"ר צמח קיסר וד"ר חיים שטרן, אשר הועסקו שנים ארוכות באוניברסיטת בר-אילן כמרצים מהסגל הזוטר ללשון והבעה עברית. השניים ביקשו להימנות עם חברי הסגל האקדמי הבכיר של האוניברסיטה, אך בקשתם לקידום נדחתה מבלי שהם זכו לראות את הנימוקים לדחייה. בסופו של דבר גם הסתיימה העסקתם באוניברסיטה.
פסק הדין ניתן בערעור של אוניברסיטת בר-אילן על פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה, שהורה לה לחשוף בפני שני המרצים שפוטרו את פרטי הדיונים בעניינם. לערעור זה צורפה עתירה של יתר האוניברסיטאות באותו נושא. בית הדין הארצי פסל את הוראת התקנון האקדמי של בר-אילן, אשר קבעה כי הדיונים של ועדות המינוי הם סודיים, והציע במקומה הוראה מתוקנת ומפורטת בנוגע לאופן הגילוי בפני המועמד שעניינו נדון.
"הגילוי הוא הכלל, וסייגיו הם החריג", כותבת השופטת פרוקצ'יה בפסק הדין. "איני סבור כי יש צורך להדביק 'תווית' של חיסיון הלכתי לפרוטוקולים של ועדות המינויים, כפי שנתבקש על ידי העותרות", הוסיף השופט עמית. "אין להותיר על כנן הוראות סודיות גורפות בתקנונים האקדמיים של העותרות בנוסח התקנונים הקיימים", קובעת הנשיאה בייניש. עם זאת היא מוסיפה כי אין לחייב את האוניברסיטאות "לשקול את גילוי הפרוטוקול גופו ביחס לכל בקשה המוגשת להן אף בטרם הוגשה תובענה משפטית על ידי המועמד שסורב". נשאלת השאלה למה בעצם?
"אני נכשל מלהבין מדוע עצם פתיחת הליך משפטי מקימה זכויות שלא קיימות בסכסוך שטרם הפך למשפטי", אומר מנכ"ל התנועה לחופש המידע רועי פלד, "למה צדדים שיש ביניהם סכסוך לא יכולים לנהל אותו ביניהם כשבידיהם כלים מתאימים לבירור האמת והכרעה בסכסוך, גם מבלי שנדרשו לפניה לבית המשפט. בית המשפט העליון מנמק זאת בכך שבלב ההליך המשפטי מצוי הרעיון של גילוי האמת, אך האם אנחנו לא רוצים לקדם את גילוי האמת גם ביחסים בין בני אדם בכלל? צודקים המשיבים בעתירה שטענו שגישה כזו תעודד פניה מיותרת לערכאות ולעודף משפטיזציה של כל סכסוך, קטן כגדול".
פסק הדין קבע כי בשלב הטרום-משפטי ניתן להסתפק בגילוי של תמצית הדיון שיוכל על-ידי יו"ר הוועדה, ודחה את טענותיהם של המשיבים כי האוניברסיטאות עלולות לנצל זאת לרעה ולהציג מידע חלקי או מטעה. בית המשפט מייחס "חזקת כשרות" ו"חזקת תקינות" להתנהלותן של האוניברסיטאות, למרות שבפרשה זו התברר שאכן היה פער בין מה שהוצג למשיבים למה שהתרחש בפועל בוועדה. פלד אומר לעניין זה: "ההנחה שאפשר לסמוך על ראשי הוועדות שימסרו למועמד המסורב דיווח מלא ואמין, אינה תואמת לצערי את המציאות ואף לא את טבע האדם כפי שאנו מכירים אותו, ובכל זאת חובת ההנמקה והצגת המידע, גם אם לא הגולמי, מהווה התקדמות משמעותית לעומת המצב הנוהג".
