הוועדה המייעצת לפליטים במשרד הפנים היא גוף עלום החורץ את גורלם של המבקשים מקלט בישראל. זהות חבריה לא ידועה, וגם לא מועדי ישיבותיה או תוכן החלטותיה. הוועדה אינה מודיעה למבקשי המקלט מתי מועלה עניינם לדיון בפניה, ואינה מאפשרת להם או לעורך דינם להופיע בפניה גם הפרוטוקולים מדיוניה אינם מתפרסמים. "ועדת סוד מוחלט בהחלט" כינה אותה ד"ר יובל לבנת, מהתוכנית לזכויות פליטים באוניברסיטת תל אביב המייצג (יחד עם עו"ד ענת בן דור ובסיוע הסטודנטים אביב אבנון ונטע מלמד) את המרכז לקידום פליטים אפריקאיים בניסיון לשפוך מעט אור על עבודת הוועדה. הם הגישו בקשה לפי חופש המידע לקבל מידע סטטיסטי אודות פעילות הוועדה. למשל כמה ישיבות היא קיימה בשנתיים האחרונות, בכמה תיקים היא דנה, ואילו החלטות הוציאה תחת ידיה. על פי החוק, על משרד הפנים למסור את המידע בתוך 30 יום. במציאות לא עזרו גם שמונה פניות חוזרות לרשות. עד שלפני כשנה הוגשה עתירה לבית המשפט.

בעקבותיה הסכים משרד הפנים להעביר את רוב המידע המבוקש. מהנתונים שהעביר המשרד עולה שבמהלך השנים 2008-2009 דנה הוועדה ב-3,211 בקשות מקלט. לצורך כך היא התכנסה רק שש פעמים. בפגישות אלה דנה הוועדה ב-52 בקשות מקלט בלבד. כל שאר הבקשות (יותר מ-3,000) נדונו על-ידי חברי הוועדה באמצעות הדואר האלקטרוני.

מבין 3,211 בקשות המקלט שהונחו על שולחנה המליצה הוועדה להעניק מעמד פליט רק לשלושה בני אדם. כלומר – פחות מאחוז אחד מכלל מבקשי המקלט הוכרו כפליטים.

גם לאחר העברת המידע המשיך משרד הפנים לסרב למסור מידע אודות מספר התיקים בהם נתנה נציבות האו"ם לפליטים המלצה חיובית – ואילו הוועדה נתנה המלצה שלילית, ולהיפך: מספר המקרים שבהם הנציבות נתנה המלצה שלילית – ואילו הוועדה נתנה המלצה חיובית. המדינה העלתה טענות משפטיות שונות בדבר העדר חובה משפטית למסור מידע זה לעותר. בדיון שהתקיים בבית המשפט הסכימו המשיבים להעביר גם את המידע הזה, כולל את הנתונים לשנת 2010. השופט יועד הכהן חייב את משרד הפנים בהוצאות משפט בסך 15 אלף שקל.

פסק הדין

עיקרי טיעון

לעתירה שהוגשה

"ועדת סוד מוחלט בהחלט" – מאמר של ד"ר יובל לבנת, מהתוכנית לזכויות פליטים באוניברסיטת ת"א