נבחרי ציבור לא יצטרכו לחשוף את נכסיהם לציבור, קופות החולים ימשיכו להסתיר מהציבור את זכויותיו, והליכי קבלת ההחלטות במינהל מקרקעי ישראל יישארו חסויים הכנסת ה-17 שפוזרה כזכור בגלל פרשיות שחיתות, לא הצטיינה בחקיקה שתשפר את זרימת המידע מהשלטון לאזרח ובקידום נורמות של שקיפות.

ובכל זאת רגע לפני פיזורה הצליחה הכנסת לרשום לזכותה הישג: ועדת הפנים והגנת הסביבה אישרה תקנות חופש מידע חדשות המחייבות רשויות לפרסם את כל המידע שבידן על מפגעים סביבתיים בזמן אמת. כך יוכל הציבור בישראל לקבל מידע מקיף על מפגעים סביבתיים להם הוא חשוף. אף שהתקנות החדשות אינן כוללת סנקציות על רשויות שלא ינהגו לפיהן, ולכן קשה להעריך כיצד ייושמו – מדובר כנראה בהישג הגדול ביותר של הכנסת היוצאת בכל הנוגע להעברת מידע מהשלטון לאזרח. הישג שבולט על רקע המעט שעשתה הכנסת בתחום במהלך כהונתה.

חצי שנה קודם לכן הצליחה ועדת החוקה של הכנסת להדוף ניסיון של שר המשפטים, דניאל פרידמן, למנוע את כניסתו לתוקף של תיקון 5 לחוק חופש המידע, לפיו החוק יחול על כמאה חברות ממשלתיות. לפי התיקון הזה, שיזם ח"כ מיכאל איתן, יחול החוק בין השאר על חברת חשמל, מקורות, מע"צ ואגרסקו.

אלא ששני ההישגים החשובים האלה, בולטים על רקע קדנציה אפרורית למדי שהסתיימה ללא חקיקה משמעותית בתחום חופש המידע. ח"כ חיים אורון הצליח להעביר בקריאה שניה ושלישית תיקון לחוק תכנון ובנייה, המאפשר לחברי מוסדות התכנון לעיין בתוכניות הבנייה. חברי הכנסת שלי יחימוביץ וגדעון סער הצליחו להעביר את חוק הלוביסטים שנועד לחשוף את האינטרסים אותם מקדמים השתדלנים בכנסת. אלא שמהר מאוד התברר שהחוק מלא פרצות והלוביסטים מצליחים להערים על כוונות המחוקקים.

היו כמה חברי כנסת שיזמו הצעות חוק חשובות, אבל אף אחת מהן לא הצליחה להגיע לקו הגמר ולהפוך לחוק. כך קרה להצעת החוק החשובה של ח"כ שלי יחימוביץ וח"כ אופיר פינס שביקשו לחייב חברי הכנסת, שרים ונבחרי ציבור נוספים להגיש דוח גילוי מפורט על נכסיהם. כך התמסמסה הצעת החוק של דב חנין לפרסום הפרוטוקולים מדיוני מינהל מקרקעי ישראל. הצעת חוק חשובה נוספת של חנין נועדה לחייב את קופות החולים לפרסם בגלוי בכל מרפאה את התרופות והטיפולים הכלולים בסל הבריאות. חנין הצליח העביר את הצעת החוק הזו רק בקריאה טרומית ולכן עם פיזור הכנסת הליכי החקיקה – נעצרו. בקריאה טרומית נעצרה גם הצעת החוק של ח"כ מיכאל איתן לחייב רשויות מקומיות לפרסם באינטרנט מידע לאזרחים.

ואולם הכישלון המצער ביותר בתחום החקיקה שייך ללא ספק להצעת התיקון לחוק חופש המידע. הצעת חוק אותה קידמו במסירות יחימוביץ ו סער ונועדה לקדם את מהפכת השקיפות לה כיוון המחוקק בהצעת החוק המקורית מ-98. בתיקון לחוק מורחבת תחולתו על גופים ציבוריים, והוא כולל הטלת חובת תיעוד ישיבות, הקמת נציבות חופש המידע, הגברת השימוש באינטרנט ליישום החוק, קיצור המועדים הקבועים בחוק למסירת מידע למבקש, וביטול אגרת הבקשה עבור קבלת המידע.

בפברואר 2008 אישרה מליאת הכנסת את הצעת התיקון לחוק בקריאה טרומית ברוב של 31 מול 22, ומאז ממתינה ההצעה לדיון בוועדת החוקה לקראת הכנתה לקריאות הבאות. עם פיזור הכנסת אבד גם ההישג הזה. אפשר רק לקוות שהכנסת החדשה תמשיך במלאכת החקיקה החשובה הזו.

רביב דרוקר מציע לפוליטקאים תרופה חדשה ביום שאחרי הבחירות