תעשיית הטבק נגד האקדמיה: האם אוניברסיטה סקוטית תיאלץ לפרסם מחקר על הרגלי העישון של צעירים בבריטניה
כמה רחוק ילכו חברות הטבק כדי ללכוד ברשתן את הקורבן הצעיר הבא? האם האוניברסיטאות רשאיות להסתיר מחקרים שמומנו בכספי ציבור? וגם כיצד יש להתייחס למקרים שבהם מבקש המידע הציבורי עתיד להפיק ממנו רווחים נאים – אלה רק כמה מהשאלות שעולות מבקשת חופש מידע שהגישה פיליפ מוריס, חברת הטבק הגדולה בעולם, המבקשת לאפשר לה גישה למחקר אקדמי הכולל מידע חסוי על הרגלי העישון של בני נוער בבריטניה.
החברה, יצרנית מרלבורו, מבקשת לכפות על אוניברסיטת סטירלינג הסקוטית לחשוף את כל הנתונים שנאספו באמצעות ראיונות סודיים עם 6,000 נערים ונערות בני 11-16 שבהם נשאלו על עמדותיהם כלפי עישון. בין השאר נשאלו הצעירים על הרגלי העישון שלהם, על הסיבות להחלטתם להתחיל לעשן, ועל מידת האפקטיביות של אמצעי השיווק שבהם נוקטות חברות הטבק. המחקר מומן בחלקו על ידי כסף ציבורי, בין השאר באמצעות משרד הבריאות הבריטי.
פניית פיליפ מוריס לאוניברסיטה נעשתה באמצעות חוק חופש המידע כבר בשנת 2009, אך החברה עשתה זאת באופן אנונימי באמצעות משרד עורכי הדין שלה. האוניברסיטה דחתה את הבקשה בטענה שהיא "מרגיזה", ואף טענה שמסירת המידע כרוכה בהשקעת משאבים לא סבירה. פיליפ מוריס התעקשה, והגישה שתי בקשות נוספות למידע. לטענתה יש לה "אינטרס לגיטימי" בקבלת המידע. אך עורכי המחקר דחו את הבקשה וסירבו למסור את הנתונים מחשש לפגיעה בחופש האקדמי. בין השאר טענו כי מסירת המידע הרגיש תהווה הפרת אמון בוטה מצידם כלפי משתתפי המחקר ותסכן את יכולתם לערוך מחקרים עתידיים בנושא. החוקרים גם חוששים מ"ההשפעות המצמררות" אם הנתונים יפלו לידיהן של חברות הטבק.
"הם רצו את כל העבודה שעשינו אי פעם בנושא הזה", אמר פרופסור ג'רארד הייסטינגס, מנהל מכון המחקר האוניברסיטאי ל"אינדיפנדנט". "יש שם מידע חסוי מתוך דברים שאמרו הצעירים על תחושותיהם לגבי שיווק טבק. זה מידע חסוי שהם לא היו רוצים שיגיע לאוזני הוריהם למשל. זהו מסוג המחקרים שאם חברות הטבק היו עושות בעצמן הן היו בצרות. לילדים שהשתתפו במחקר נאמר שהגישה לנתונים תהיה רק בתום לב, ואין סיכוי שפיליפ מוריס יכולה להתאים להגדרה הזו. אין ספק שלא על בקשות כאלה חשב המחוקק".
דובר החברה אמר כי "אנו לא מחפשים מידע אישי או חסוי על הנערים המעורבים במחקר. ברצוננו לדעת כיצד משפיע עיצוב אריזת הסיגריות על הרצון לעשן", אמר.
בקשת החברה מעוררת שאלות לגבי יישום חוק חופש המידע וגם גבולותיו. בין השאר הואשמה החברה בניצול ציני של חוק למטרותיה המסחריות ולעשיית רווחים. ואולם יש הסבורים שמחקרים אקדמים אינם רכושה הפרטי של האוניברסיטה, במיוחד אם הם מומנו בכספו של משלם המסים, והם צריכים להיות פתוחים ונגישים לציבור, גם אם יש להם השלכות מסחריות"
העיתונאית החוקרת הת'ר ברוק סבורה שחוק חופש המידע צריך להיות עיוור לזהותו של מגיש הבקשה למידע. "לא צריכה להיות אפליה על בסיס זהותו של האדם המבוקש. הטיעון הזה חזק במיוחד כשמדובר במחקר מדעי שנערך במימון בשם הציבור, ושהנתונים בו הם חלק מהדיון בחקיקת חוקים נגד עישון. דווקא במקרה זה נדרשת שקיפות".
לדיווח על הפרשה:
לפרשנות – מאמר מערכת באידיפנדנט
להגביל את חוק חופש המידע בשם החופש האקדמי
עוד זווית על הפרשה – על הקשר בין מדע פתוח לחופש המידע
