אושרה תביעה ייצוגית נגד מכון התקנים: גובה אגרה שלא כחוק על מידע
בית המשפט לעניינים מינהליים בתל-אביב אישר לאחרונה תביעה ייצוגית נגד מכון התקנים בסך 20 מיליון שקל. לטענת התובע, עו"ד אסף שילה, הגבייה מנוגדת לחוק חופש המידע, האוסר על גביית תשלום עבור קבלת תדפיס, וכי התשלום הנגבה הינו בבחינת אגרה, הטעונה הסמכה בחוק לשם גבייתה. בית המשפט קבע כי המכון אינו רשאי לגבות כסף עבור צילום התקנים, מעבר למחיר ההעתקה או הצילום של התקן, וכן שאינו רשאי לגבות תשלום עבור עיון בתקנים באינטרנט. זאת, למרות שתשלומים אלה מממנים את התהליך היקר של הכנת התקן.
חוק התקנים קובע כי המכון מחויב לאפשר לעיין בתוכן התקנים ללא תשלום. השופטת רות רונן קבעה כי "העיון כולל צילום של המסמכים, ולעיתים גם מסירה של קובצי מחשב, כאשר המטרה היא גישה למידע. מאחר שנקבע בחוק כי צריכה להיות גישה למידע – היינו לתוכן התקן, הגישה צריכה להתבצע בכל הדרכים המוכרות לגישה כזו – עיון, צילום וגישה לקובצי מחשב".
השופטת קיבלה את טענות התובע כי המכון אינו מוסמך לגבות תשלום עבור העיון וההעתקה. "מאחר שתקן רשמי הוא תקנה בת פועל תחיקתי (תקנה היוצרת נורמה משפטית ומופנית לחלק בלתי מוגדר בציבור), מאחר שקיימת חובה לפרסם תקנה כזו, מאחר שאין חולק כי לציבור יש זכות להיוודע אל תוכנו של התקן על-ידי עיון בו בספריית המכון, אין מקום למנוע צילום של התקן או גישה אליו במחשב דרך האינטרנט, בלי שצילום כזה ישנה את מערך הזכויות והחובות ביחס לתקן", פסקה.
לדבריה, אין להבחין בין מי שמעיין בתקן בספריית המכון והעתיקו בכתב-יד (על כך המכון אינו גובה תשלום), לבין מי שמשתמש במיכשור כמו מכונת צילום, כדי להעתיק התקן. רונן ציינה, שאי-עמידה בתקן היא עבירה פלילית ואין זה סביר לאכוף תקן על אדם "ללא מתן אפשרות נוחה וזמינה לדעת ולהעתיק את ההוראות שהוא חייב לפעול לפיהן".
מכון התקנים טוען כי הוא עלול לקרוס עקב התביעה. המכון הוא תאגיד ממשלתי האחראי להכנת תקנים לאבטחת איכותם ובטיחותם של מוצרים. עצמאות המכון נשמרת משום שהוא נושא את עצמו מבחינה תקציבית, ורוב פעילויותיו ממומנות מכספים המתקבלים בתמורה לשירותים שהוא מעניק ללקוחותיו.
המכון טען כי סכום התביעה מופרז, שכן הוא מבוסס על הנחה שההכנסות ממכירת העתקי תקנים בשנה הם כ-10 מיליון שקל, כשבפועל הסכום נמוך פי 8. אך באותה נשימה טען המכון, שקבלת התביעה עלולה להסב לו נזק משמעותי ולהביא לקריסתו, משום שלא יוכל לעמוד בהכנת תקנים אם לא יוכל לקבל תמורה עבור מכירתם.
השופטת רות רונן ציינה כי העניין ייבחן בהמשך כשייבחן סכום התביעה, שאמור להיות ההפרש בין עלות הצילום/העתקה של התקן לבין הסכום שגבה המכון בפועל.
(ת"מ 113/08)
פורסם תחת: פסיקה
חדשות אחרונות
- 24 בספטמבר 2024בעקבות מאבק התנועה – פורסמו נתוני הפשיעה המעודכנים של המשטרה עד מחצית 2024
- 21 בספטמבר 2024רחלי אדרי בראיון פרידה: "למדינת ישראל יש די.אן.איי של הסתרת מידע"
- 19 בספטמבר 2024עתרנו נגד המשטרה: לחשוף את חוות הדעת הרפואית והמשפטית בנוגע לשימוש בגז פלפל לפיזור הפגנות
- 12 בספטמבר 2024התנועה חושפת את נתוני המשטרה: 981 בני אדם נרצחו בישראל בשש שנים, מתוכם 712 ערבים
- 4 בספטמבר 2024התרעות אמ"ן לפני ה-7.10 – נתניהו מסרב לחשוף אם הוזהר