פורסם מדד חופש המידע לשנת 2009: התפישה שיש להעביר מידע לציבור עדיין זרה למרבית המשרדים הממשלתיים
"משרדי הממשלה התייחסו לחוק ברצינות רבה יותר מבשנה שעברה, אבל התפישה שלפיה יש להעביר מידע לציבור גם כשהדבר לא נוח זרה עדיין לחלק גדול מהמשרדים", אומר מנכ"ל התנועה רועי פלד. "בזמן שהעולם נהפך לשקוף יותר, נושא השקיפות מזדחל לאט במשרדי הממשלה בישראל".
זו השנה הרביעית שבה מדרגת התנועה את יישום חוק חופש המידע בכל משרדי הממשלה בציונים הנעים בין 1 ל-5. הציון הממוצע של כל המשרדים הוא 3.1. מדובר בשיפור לעומת 2008, שבה הציון הממוצע היה 2.4, אבל עדיין "מספיק בקושי" במונחי בית הספר.
המשרד לקליטת עלייה, שב-2008 דורג במקום השני במדד, עלה השנה למקום הראשון והוכתר כמשרד שמקיים את החוק באופן הטוב ביותר – בהשוואה לשאר המשרדים. למקום השני הגיע המשרד לביטחון פנים, שב-2008 דורג במקום הראשון. משרד התחבורה הגיע השנה למקום השלישי .
משרד הפנים, שדורג ב-2008 במקום האחרון, שיפר את התנהלותו בכל הקשור לביצוע החוק – והתברג במקום החמישי. לעומתו, דווקא משרד המשפטים, הממונה על יישום החוק ושאמור לשמש דוגמה לשאר המשרדים, הידרדר השנה למקום התשיעי .
בתחתית הטבלה דורגו משרד השיכון, שנפל שמונה מקומות למקום 17, ומשרד החוץ – שדורג במקום 16 את המקום האחרון תופס משרד התמ"ת שנמצא כי התעלם השנה באופן הבוטה ביותר מהוראות החוק, לאחר שב-2008 הוא הגיע למקום ה-17 (עם ציון 2.4).
המשרד לא ענה לשלוש מתוך ארבע הבקשות שנשלחו בכתב. הבקשה לקבל מידע בנוגע להחזרי הנסיעות של בכירי המשרד שטסו לחו"ל זכתה להתעלמות, וכך גם כמה תזכורות שנשלחו למשרד באותו עניין. כשאנשי התנועה לחופש המידע ביקשו לברר בטלפון כמה אנשים עובדים במשרד, הם נתקלו בתגובה זועמת . הבקשה היחידה לקבלת מידע ממשרד התמ"ת שזכתה למענה היתה לגבי תלונות על הטרדות מיניות של עובדים. מהנתונים עולה כי בחמש השנים האחרונות לא הוגשה שום תלונה כזו .
ממשרד התמ"ת נמסר בתגובה: "פניות בכתב המגיעות לממונה על חוק חופש המידע מטופלות במסגרת הדין והנהלים במשרד. פונים בעל פה מתבקשים להגיש בקשה בכתב. אנו מקפידים לטפל בפניות בהתאם לחוק לא ידוע על פניות של התנועה לחופש המידע שלא טופלו". ממשרד השיכון והבינוי, שהגיע למקום האחד לפני האחרון בדירוג, נמסר: "אנו מקבלים כ-20 פניות בחודש, וכולן נענות במועד. במקרים מיוחדים, בהם המידע לא נמצא פיזית במשרדנו מטבע הדברים לוחות הזמנים מתארכים".
הכנת מדד חופש מידע נועדה ליצור כלי שיאפשר מעקב לאורך זמן בנוגע להתנהלות הרשויות הציבוריות בכל הקשור ליישום חוק חופש המידע, ולהשוואה ביניהן. המדד נועד לשקף את המציאות כפי שהיא – מחד גיסא לבקר את הרשויות שהתנהלותן אינה תקינה או טעונה שיפור, ומאידך גיסא לציין לטובה את הרשויות הציבוריות שניכר שהפנימו את החוק ופועלות ליישומו המלא.
המדד נערך על ידי סטודנטים בסדנאות שמפעילה התנועה. עיקר עבודת ההכנה בוצעה על-ידי ארבעה סטודנטים מהסדנה לחופש המידע בבית הספר למשפטים של המכללה למנהל יהלי ברגר, עינת גולדברגר, ארז שביט ובל שפיבק וכן על-ידי הרכזת הארגונית של התנועה, קרן אלדר.
