דילוג לתוכן העמוד

פסקי הדין הכי נקראים של בית המשפט העליון: אוניברסיטת חיפה נ’ אברהם עוז

גבולות החיסיון המשפטי וחשיבותה של הזכות לגילוי ולעיון במסמכים לצורך ניהול הליך משפטי עומדים במרכזו של פסק הדין בעניין אוניברסיטת חיפה נגד פרופ’ אברהם עוז.

עוז, מרצה בחוג לתיאטרון ושני מרצים נוספים נאלצו לסיים את עבודתם בחוג לאחר שוועדת בדיקה קבעה כי השלושה מנהיגים בחוג "שלטון טרור".

השלושה תבעו את האוניברסיטה בבית הדין לעבודה וביקשו לקבל את המסמכים שהוצגו בפני הוועדה ואת הפרוטוקולים של דיוניה. האוניברסיטה סירבה למסור להם פרוטוקולים המתעדים את ישיבות הוועדה, וטענה לחיסיון בהתבסס על ההתחייבות לסודיות שנתנה הוועדה לעדים.

השופטת אסתר חיות קבעה כי העתירה מעוררת סוגיה משפטית נכבדה, "שאינה מצומצמת בהכרח לתחום יחסי העבודה". פסק דינה מתווה גישה מצמצמת בכל הנוגע לקביעת חסיונות הלכתיים חדשים – כמו זה של פרוטוקולי ועדות בדיקה.

נקבע כי "קיים אינטרס חברתי כבד משקל במתן אפשרות לעובדים למצות את זכויותיהם, ועל רקע זה האינטרס בקיומן ובתפקודן היעיל של ועדות בדיקה מן הסוג שבו עסקינן, חשוב ככל שיהיה, אין בו כשלעצמו כדי להצדיק הכרה בחיסיון החומר". (בג"ץ 844/06)