חדשות

"יש לקבוע עקרון לפיו תיק בית משפט יהיו פתוחים לעיונו של הציבור, אלא אם סווגו כחסויים", נכתב בחוות הדעת של התנועה.לחופש המידע שהוגשה לוועדה הדנה בשינוי תקנות העיון בתיקי בית משפט. "התקנות כיום אינן מבטאות כראוי את עיקרון הגילוי… הצורך להידרש לצו שיפוטי בגין כל בקשת עיון הינה הכבדה משמעותית ביותר על מימוש זכות העיון", נכתב.

כיום, כדי לעיין בתיקי בית משפט יש להגיש בקשה מיוחדת ולנמק את סיבותיה. הבקשה נדונה אצל שופט שמחליט אם לאשרה. אמנם במרבית המקרים הבקשות מאושרות, אבל מדובר בהליך ביורוקרטי ממושך ומסורבל המונע בפועל מרבים לעיין בתיקים, ואף מכביד על מערכת המשפט. כך למשל, עשוי שופט להתיר עיון למבקש פלוני בתיק. כאשר יבוא לאחריו אלמוני ויבקש לעיין באותו התיק, ידרש שופט נוסף לבקשה.

העקרון הבסיסי בחוק חופש המידע הוא שלכל אזרח ותושב ישראל עומדת הזכות לקבל מידע מידי רשות ציבורית. הזכות הזו אינה מותנית בקיומו של טעם מצדיק. היא עומדת בפני עצמה, ונובעת מחשיבותו של עיקרון זכות הציבור לדעת.

"ככלל תיקים צריכים להיות גלויים", אומר מנכ"ל התנועה, רועי פלד. "זה חשוב לחוקרים, לסטודנטים, לעורכי דין וגם למי שרוצה לבקר את בית המשפט. כמובן שלפעמים שי סיבה לחסות, אבל זה לא הכלל. אגב, גם היום בתי המשפט נעתרים בדרך כלל לבקשות, אלא שההליך המסורבל מונע בפועל את זכות העיון מרבים", הוסיף.

בחוות דעת שהגיש התנועה מוצע לפשט את ההליך כך שבסוף הדיון יוגדר מה מהתיק חסוי. כל דבר שאינו חסוי צריך להיות נגיש לציבור. כך גם ייחסך למערכת המשפט זמן רב. "לפשטות ההליך משמעות רבה באשר לקיומה של הזכות", נכתב בחוות הדעת.

לחוות הדעת של התנועה לחופש המידע

לפסק דין של בג"ץ בעתירה של האגודה לזכויות האזרח

האם תיקי בתי המשפט גלויים לציבור? – דיון בקהילת עורכי הדין של קפה דה-מרקר