פרוטוקול הדיון בוועדת חוקה של הכנסת שאישרה את הצעת החוק לקריאה ראשונה 26.6.2013

ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת דנה היום בהצעה להכניס תיקון בחוק חופש המידע, כך שיכלול גם את התאחדויות ואיגודי הספורט. ההצעה, ביוזמת חה"כ יריב לוין, וחה"כ דב חנין, מוחמד ברכה, חנא סוייד ועפו אגבאריה, הונחה על שולחן הכנסת כבר במהלך כהונתה הקודמת, והיא מבקשת להחיל את התאגדויות הספורט כגופים ציבוריים הן מתוקף העניין הרחב של הציבור בהם, הן משום שהם זוכים לתמיכה מכספי הציבור.

חה"כ יריב לוין, מיוזמי ההצעה, אמר כי על אף שההתאחדויות אינן מהוות גופים ממשלתיים, אלא פרטיים, הם מנהלים באופן בלעדי משאב ציבורי. עוד הוסיף כי הניתוק העצום בין ניהול מוסדות אלו לבין קהל האוהדים אינו תקין, וכי השקיפות במצב שכזה הכרחית ותביא לשיפור ההתנהלות והאמון בקרב הציבור.

במהלך הדיון ניצת הוויכוח בדבר האיזון הנכון בין אופיים הציבורי של ההתאחדויות, לבין הצורך לשמור על מבנן הפרטי. עו"ד רונן וינברג, המשמש כיועץ המשפטי של איגוד הכדורסל, טען כי על אף שהתיקון נשמע טוב מבחינה ציבורית, המצב הכלכלי הקשה בו שרוי הספורט כולו, והאיגודים בפרט, אינו מאפשר את המשאבים הנדרשים לכך. הוא המשיך וביקש לערוך את האבחנה בין העניין הציבורי בקבוצות עצמן, לבין המידע החסוי שנמצא בהתאגדויות לגבי ניהול הקבוצה; מידע השייך למעשה לגופים פרטיים, ועלול לפגוע בהגעת תורמים.  על כך השיב חה"כ יריב לוין כי "אדם לוקח על עצמו לנהל משאב שהוא למען הכלל, ומנהל אותו באופן פרטי- זה לא הופך אותו לפרטי. יום לאחר מכן הוא יכול להחליט לעלות על מטוס ולהשאיר את הקבוצה שוקת שבורה". עוד טען, "מי שנכנס להשקעה בקבוצת כדורגל יודע מראש שהוא לא אדם פרטי יותר".

נקודה נוספת שעלתה לדיון היא הקריטריונים שיקבעו איזו התאחדות ספורט מהווה גוף ציבורי לעניין שקיפות המידע. שתי התכונות שנידונו היו תמיכה מכספי ציבור, והיקף מחזור של לפחות מיליון ₪ בשנה. מר דודו מלכא, סגן ר' מינהל הספורט במשרד התרבות והספורט הציג את הנתונים, לפיהם מתוך 74 התאחדויות ספורט, 60 נתמכות כיום מכספי הציבור. עוד טען כי ההתאחדויות שאינן נתמכות- הן משום פעילות נמוכה או מספר חברים נמוך- אינן מסוגלות להגיע למחזור כספים גבוה. חה"כ יריב לוין הביע את חששו מפני פירצה בחוק שתאפשר הקמתם של גופים שינהלו עבור ההתאחדות את הקבוצה, אך יטענו שהן אינן נתמכות בפועל מכספי הציבור. בשל כך קרא לוין לדאוג שהקריטריון של "תמיכה מכספי ציבור" לא יהווה דרך מעקף מפני החוק, וימנע מהאזרח הפשוט את שקיפות המידע בהתאגדויות.

מר עמרי טלמון, מנכ"ל קלאב התעופה, ביקש לייצג את מקומן של עמותות הספורט הקטנות, שבסיסן התנדבותי, וקרא להציג את הגבול באופן הגיוני, כך שעמותות אלו לא ייפלו מנגד. בתוך כך טען היועץ המשפטי של ההתאחדות לכדורגל, עו"ד משה אביבי, כי על אף ההכרה בצורך בשקיפות, "מידע שנמצא בבקרה התקציבית, שעניינו חוזים של שחקנים, הוא חומר שמופקד בהתאחדות בנאמנות והוא חסוי גם בהתאחדות עצמה, וגם בין הקבוצות לבין עצמן, מהיבטים של פרטיות. יש גם הנושא של צדדים שלישיים שרוצים לתמוך בקבוצות, אך לא בצורה שכל אחד יידע שהם תורמים לקבוצה. התמיכה מכספי ציבור היא מזערית לעומת כספי התרומות, ואלו של בעלי הקבוצות. לא חייבים לזרוק את התורמים האלו החוצה". חה"כ שולי מועלם-רפאלי השיבה: "זה בדיוק המסוכן, לא מדובר ב"מתן בסתר", וחה"כ לוין סיכם: אנחנו לא חושבים שצריך למסור את העתקי חוזי השחקנים, אך אנחנו בהחלט רוצים לדעת מי שם את הכסף שלו בקבוצות".

בסיום הדיון, אושרה ההצעה לקריאה ראשונה במליאת הכנסת

להלן עיקרי הדברים מהדיון שנערך ב-9 ביוני במליאת הכנסת:

 הצעת חוק חופש המידע (תיקון – התאחדויות ואיגודי ספורט), התשע"ג–2013

           [הצעת חוק פ/63; נספחות.]

(הצעת חבר הכנסת יריב לוין)

 יריב לוין (הליכוד ביתנו):

גברתי היושבת-ראש, כבוד השרים, חברות וחברי הכנסת, איגודי הספורט עד היום משום מה אינם כלולים בחוק חופש המידע, אף שהם לא רק ניזונים לא אחת מכספי ציבור, אלא גם מחזיקים בעצם באיזשהו מונופול שלפעמים אפשר לראות אותו אפילו כמעין זיכיון על ניהולם של עניינים שנוגעים לרבים מאוד בציבור הישראלי, ויש להם אפילו משמעות לאומית, כמו למשל היכולת לקבוע מי יהיה מאמן נבחרת שמייצגת את ישראל וכן הלאה.

הצעת החוק הזאת באה להכניס את איגודי הספורט לתוך חוק חופש המידע; היא באה לוודא שכלל הציבור יוכל לקבל מידע על ההתנהלות של איגודי הספורט, ואני חושב שהיא מרכיב חיוני בתהליך שאנחנו מנסים לקדם – של הבראת הספורט הישראלי, של חיזוק השקיפות והפתיחות שלו, של שיפור הניהול בספורט הישראלי, ושל נקודה נוספת, שהיא בעיני אולי החשובה מכול: של יתר שיתוף של האוהדים מצד אחד, והספורטאים והמאמנים הפעילים מצד שני, בתוך הנעשה באיגודים ובתוך ניהולם.

על כן, אני כמובן מבקש את תמיכת הכנסת בהצעה.

 הצעת חוק חופש המידע (תיקון – התאחדויות ואיגודי ספורט), התשע"ג–2013

            [הצעת חוק פ/561; נספחות.]

(הצעת קבוצת חברי הכנסת)

 היו"ר גילה גמליאל:

יש הצעת חוק מוצמדת של חבר הכנסת דב חנין.

 דב חנין (חד"ש):

גברתי היושבת-ראש, אני מצטרף לדברי חברי חבר הכנסת לוין. אנחנו השנה מציינים 15 שנים לחוק חופש המידע, חוק שיש בו הישגים אבל גם יש בו מגבלות, ואנחנו צריכים לעשות עבודה כדי להבין איפה החוק הזה לא הצליח ולאן החוק הזה לא הגיע. אין ספק שאותה הרחבה שאנחנו מבקשים בהצעות שלנו – להחיל את החובות של רשות ציבורית גם על התאחדויות ואיגודי ספורט, כהגדרתם בחוק הספורט – זו הרחבה מתבקשת והכרחית.

איגודי ספורט הם גורמים שיש בהם הרבה מאוד עניין ציבורי, יש בהם גם הרבה מאוד משמעות כלכלית – לעתים מתגלגלים שם כספים בהיקפים גדולים. אין שום סיבה, אין שום הצדקה, שהם לא ייחשבו לרשות ציבורית בדיוק כמשמעותה בחוק חופש המידע. תודה.

שר התיירות עוזי לנדאו:

גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, שרת המשפטים ביקשה להשיב כדלקמן: הצעת חוק חופש המידע (תיקון – התאחדויות ואיגודי ספורט), התשע"ג–2013, של חבר הכנסת יריב לוין, מבקשת לתקן את חוק חופש המידע, התשנ"ח–1998, ולקבוע כי התאחדות ואיגוד ספורט כהגדרתם בחוק הספורט, התשמ"ח–1988, יוגדרו כרשות ציבורית לפי חוק חופש המידע. משמעות הדבר היא כי כל אחד מהגופים הללו יהיה חייב למסור לציבור הרחב מידע המצוי בידיו לפי בקשה, בהתאם למכלול הוראות חוק חופש המידע.

הממשלה החליטה לתמוך בהצעת החוק לגבי גופי ספורט אשר נתמכים מכספי ציבור, ובשים לב להיקף המחזור הכספי של אותם גופים. מן הראוי כי גופים הנהנים מתמיכה של כספי ציבור ומנהלים באופן בלעדי ענפי ספורט מרכזיים בחיי הציבור בישראל יהיו כפופים למשטר נרחב של שקיפות בהתאם לחוק חופש המידע. לפיכך, החליטה הממשלה לתמוך בהצעת החוק. תודה רבה.

היו"ר גילה גמליאל:

ההצעה עברה. בעד – 33, אין מתנגדים. היא תעבור לוועדת החוקה, חוק ומשפט. אנחנו עוברים להצעת חוק חופש המידע של חבר הכנסת דב חנין.

היו"ר גילה גמליאל:

הצעת חוק חופש המידע של חבר הכנסת דב חנין עברה עם 28 בעד, ללא מתנגדים, וגם היא תועבר לוועדת החוקה, חוק ומשפט.