דברי הסבר להצעת החוק

ספר החוקים הישראלי מעגן חקיקה שמטרתה קידום שוויון ומניעת הפליה בין המינים. ואולם, בפועל, נשים עדיין מופלות בקידומן, במעמדן ובשכרן לעומת גברים. כך למשל, פערי השכר בין נשים לגברים בשוק העבודה בישראל משמעותיים מאוד ונעים בין 17 ל-31 אחוזים.

במטרה לצמצם פערים אלה מעגן ספר החוקים הישראלי חובות למתן נתונים שיאפשרו ניטור וניתוח של אותם פערים, אך חובות אלה אינן רחבות מספיק ונדרשים תיקוני חקיקה נוספים שיכללו בין היתר חובה להתחשב בנתונים אלה בעת קביעת מדיניות שכר וקידום, כדי להשלים את תכליות סעיפי החוק המקוריים. לפיכך, מוצעים תיקונים בחוק החברות ובחוק שיווי זכויות האישה כפי שיפורט להלן.

פערי שכר בין נשים וגברים קיימים במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי.

בתיקון מספר 20 לחוק החברות ביקש המחוקק להגביל את שיקול הדעת שניתן למעסיק בעת קביעת מדיניות תגמול לנושא משרה. ואולם, אין דרישה כי מקבלי ההחלטה על מדיניות התגמול יביאו בחשבון את מינם של נושאי המשרה ואת פערי השכר בין נשים לגברים העובדים ומכהנים כנושאי משרה בחברה.

נוכח האמור, מוצא לקבוע מפורשות בחוק החברות כי על מדיניות התגמול בחברות ציבוריות לכלול התייחסות לפערי השכר המגדריים הקיימים בחברה.

סעיף 6ג3 לחוק שיווי זכויות האישה מעגן בחוק את החובה לאסוף, לעבד ולפרסם מידע לפי מין העובדים. זאת, בין היתר, כדי שיהיה ניתן להבטיח ייצוג הולם לבני ולבנות שני המינים בקביעת מדיניות וסדרי עדיפויות, ולקדם את הסטטיסטיקה המגדרית.