דילוג לתוכן העמוד

ועדת השרים לחקיקה אישרה: חוק חופש המידע יחול גם על אוניברסיטאות

ועדת שרים לענייני חקיקה אישרה את הצעת החוק שיזם ח"כ מיקי רוזנטל המחילה את חוק חופש המידע על המוסדות להשכלה גבוהה.  "לא ייתכן שבישראל של 2013 יהיו גופים מתוקצבים אשר יפעלו במחשכים", אמר ח"כ מיקי רוזנטל, יו"ר השדולה לממשל פתוח לשקיפות. "המוסדות להשכלה גבוהה מספקים שירות ציבורי חיוני, ממומנים מכספי משלם המסים בסכום של מעל ארבעה מיליארדי שקלים בשנה. המוסדות מעסיקים עשרות אלפי עובדים, משפיעים על המשק, התעשייה, הכלכלה, התרבות והחינוך בישראל. לציבור יש עניין עצום בהתנהלותם התקינה של מוסדות אלה, הממומנים מכיסו. על כן, ישנה חשיבות רבה להגברת השקיפות בפעילותם, באופן שיאפשר לפקח על פעולתם", אמר רוזנטל.

עו"ד אלונה וינוגרד, מנכ"לית התנועה לחופש המידע: "החלת חוק חופש המידע על המוסדות להשכלה גבוהה מעבירה מסר לפיו חופש המידע חיוני גם למוסדות שנתפשו עד כה כמוסדות לא ציבוריים במובהק. שינוי הסטטוס קוו לפיו חוק החופש המידע יחול באופן מלא על מוסדות להשכלה גבוהה בכל נושא למעט נושאים העלולים לפגוש בחופש אקדמי הוא האיזון הנכון והמתבקש בין זכות הציבור לדעת לבין הצרכים הטבעיים של האקדמיה. האישור בוועדת שרים הוא אמנם צעד משמעותי, ואנו תקווה שאכן הצעת החוק תעבור גם במליאת הכנסת".

לדברי אורי רשטיק, יו"ר התאחדות הסטודנטים הארצית, "מוסדות ההשכלה הגבוהה הם גופים ציבוריים הממומנים מכספי המסים שלנו, אזרחי ישראל. לכן, זוהי זכותנו כציבור להיות חשופים למידע שיאפשר לנו לפקח על פעולתם. תיקון חוק חופש המידע, כך שיחול גם על המוסדות האקדמיים, יאפשר שקיפות רבה יותר של ההחלטות המתקבלות באוניברסיטאות ובמכללות בישראל, בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים. כל זאת מבלי לפגוע בחופש האקדמי של המוסדות ולמען הבטחת טובתם שניברסיטאות ובמכללות בישראל, בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים. כל זאת מבלי לפגוע בחופש האקדמי של המוסדות ולמען הבטחת טובתם של הסטודנטים ושמירה על הגינות מוסדות הלימוד כלפיהם".

ח"כ רוזנטל סיכם באומרו כי: "עם כניסתי לתפקיד חרטתי על דגלי את נושא חופש המידע והשקיפות. השדולה לממשל פתוח ושקיפות שאני עומד בראשה תמשיך לפעול על מנת להביא לאזרחי מדינת ישראל ממשל תקין יותר, שקוף יותר ובעל טוהר מידות כיאה לשירות הציבורי. אני רוצה להודות לחברי הכנסת שסייעו: ח"כ עפר שלח (יש עתיד), ח"כ עמרם מצנע (התנועה) וח"כ מיכל רוזין (מרצ). כמו כן, שמחתי על תמיכתם של שר החינוך, ח"כ שי פירון, ושרת המשפטים, ח"כ ציפי, לבני אשר ההצעה עברה בתמיכתם".

הצעת החוק

הכנסת התשע-עשרה

 

יוזמים:      חברי הכנסת           מיקי רוזנטל

                                                 עפר שלח

                                                 עמרם מצנע

                                                 מיכל רוזין

                                               פ/1465/19

הצעת חוק חופש המידע (תיקון – תחולה על מוסדות להשכלה גבוהה), התשע"ג–2013

תיקון סעיף 2

1.

בחוק חופש המידע, התשנ"ח–1998[1] (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 2 –

(1)       אחרי ההגדרה "חברה עירונית" יבוא:

""מוסד להשכלה גבוהה" – אחד מאלה:

(1)       מוסד שהכירה המועצה להשכלה גבוהה לפי סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח–1998[2] (להלן – חוק המועצה להשכלה גבוהה);

(2)       מוסד שניתן לו היתר או אישור לפי סעיף 21א לחוק המועצה להשכלה גבוהה;

(3)       מוסד שהתואר שהוא מעניק הוכר לפי סעיף 28א לחוק המועצה להשכלה גבוהה;";

(2)       בהגדרה "רשות ציבורית", אחרי פסקה (8) יבוא:

"(8א)  מוסדות להשכלה גבוהה שהמדינה משתתפת בתקציביהם בהתאם לסעיף 17א לחוק המועצה להשכלה גבוהה.";

תיקון סעיף 9

2.

בסעיף 9(ב) לחוק העיקרי, אחרי פסקה (10) יבוא:

"(11)   מידע שיש בגילויו פגיעה חמורה בחופש הפעולה בענינים האקדמיים והמינהליים של מוסד מוכר להשכלה גבוהה, הכל כפי שיקבע השר בתקנות, בהתייעצות עם שר החינוך ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת; בפסקה זו, "חופש פעולה בענינים אקדמיים ומינהליים" – כמשמעותו בסעיף 15 לחוק המועצה להשכלה גבוהה.";

תחילה

3.

תחילתו של חוק זה שלושה חודשים מיום פרסומו.

דברי הסבר

המוסדות להשכלה גבוהה, המספקים שירות ציבורי חיוני, ממומנים מכספי משלם המסים בסכום של מעל ארבעה מיליארדי שקלים בשנה. המוסדות מעסיקים עשרות אלפי עובדים, משפיעים על המשק, התעשייה, הכלכלה, התרבות והחינוך בישראל. לציבור יש עניין עצום בהתנהלותם התקינה של מוסדות אלה, הממומנים מכיסו. על כן, ישנה חשיבות רבה להגברת השקיפות בפעילותם, באופן שיאפשר לפקח על פעולתם.

ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת אישרה בשנת 2005 צו של שר המשפטים שהחיל את החוק על מוסדות להשכלה גבוהה "בכל הנוגע לניהול ענייניהם הכספיים". למרות הצעה מקורית שעמדה בפני הוועדה להחילו ככלל על מוסדות להשכלה גבוהה, נקטה הוועדה צמצום, בעקבות תחזיות קודרות של ראשי המוסדות האמורים בנוגע להשפעת החוק על פעילותם ופגיעה בחופש האקדמי.

בפועל, המוסדות האקדמיים ניצלו הגדרה צרה זו לחסום בקשות מידע רבות. כך למשל, סורבו בקשות לקבלת חוזים עם ספקים, למידע הנוגע לפרוטוקולים של גופים ניהוליים שעסקו בנושאים כספיים לצד נושאים אחרים וכדומה. נדמה כי כוונת הוועדה לא הייתה לצמצם עד כדי כך את אפשרות הציבור לפקח על פעולת המוסדות להשכלה גבוהה, ובכל מקרה אין הצדקה לכך.

על כן, מוצע להחיל את הוראות חוק חופש המידע על מוסדות להשכלה גבוהה אשר המדינה משתתפת בתקציבם. בחוק ישנם כלים ענפים להגן על אינטרסים לגיטימיים של האוניברסיטאות, לרבות ההגנה על "מידע שהוא סוד מסחרי או סוד מקצועי או שהוא בעל ערך כלכלי" שתמנע פרסום מידע על מחקרים בעלי ערך כלכלי.

עם זאת, על מנת למנוע כל חשש לפגיעה בחופש האקדמי, נקבע כי שר המשפטים, בהתייעצות עם שר החינוך ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, יקבע בתקנות מהו מידע שיש בגילויו פגיעה חמורה בחופש הפעולה בענינים האקדמיים והמינהליים של מוסד להשכלה גבוהה, שאותו לא יחויב המוסד למסור. תחילתו של חוק זה תהיה שלושה חודשים מיום פרסומו כדי לאפשר לשרים להשלים מלאכה זו.

———————————

הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים

והונחה על שולחן הכנסת ביום

כ"ג בתמוז התשע"ג – 1.7.13


[1] ס"ח התשנ"ח, עמ' 226.

[2] ס"ח התשי"ח, עמ' 191.

עזרו לנו להמשיך להילחם על המידע
בואו לעגל לטובה לתנועה
היכנסו עכשיו, זה לוקח דקה, ותרמו לנו את האגורות מהעודף בכל קנייה. קניתם ב-99.90 ₪? תרמתם לנו 10 אגורות. כ-5 שקלים בחודש במצטבר. בשבילנו זה המון. ❤️