דילוג לתוכן העמוד

חדשות

התנועה לביהמ"ש: הורה למדינה לפרסם את כל ההתקשרויות של משרדי הממשלה עם ספקים

עם אילו ספקים מתקשרת המדינה, מהם תנאי ההתקשרויות הללו. האם ההתקשרויות נעשות במכרז או בלעדיו, ומה נכתב בחוזים שנחתמים בין המדינה לבין צדדים שלישיים. אנו סבורים שכל התקשרות וכל חוזה צריכים להיות פתוחים וגלויים לעיון הציבור. אנחנו לא היחידים. החלטת ממשלה שהתקבלה ב-29 בדצמבר 2013 קבעה כי רשויות ציבוריות יפרסמו את ההתקשרויות שלהן באתר מיוחד שיוקם לצורך העניין והחוזים יפורסמו בו החל מתחילת 2014. "הממשלה מכירה בחשיבות של פרסום מידע יזום הנוגע להקצאת משאבי הממשלה", נאמר בהחלטה.

במאי 2012 פנינו לחשב הכללי באוצר הממונה על ההתקשרויות של משרדי הממשלה עם צדדים שלישיים וביקשנו לקבל את כל ההתקשרויות של משרדי הממשלה עם ספקים בשנים 2011-2012. על מנת שלא להכביד יתר על המידה ביקשנו חוזי התקשרות שהיקפם עולה על 50 אלף שקל. במשך תשעה חודשים לא מצא לנכון המשרד להשיב על הבקשה. בעקבות התעלמות המשרד נאלצנו להגיש עתירה בעניין לבית המשפט, באמצעות עו"ד אביתר קנולר ועו"ד רונה זמשטיגמן.

"מדובר בשימוש שעושה המדינה בכספי ציבור", מסבירה עו"ד אלונה וינוגרד, מנכ"לית חופש המידע, "כיצד התנהלות משרד האוצר מתיישבת עם ההכרה של המדינה בחשיבותו של פרסום התקשרויות שהיא צד להן? משרד האוצר צריך להבין שהצהרות כוחן יפה רק כאשר הן מגובות ביישום שלהן בפועל".

"כיום כמעט מיותר לציין את החשיבות הציבורית שיש למידע תקציבי", מוסיפה וינוגרד, "ארגונים כמו הסדנא לידע ציבורי, ממחישים בעבודתם את יכולתו של הציבור לקבל לידיו מידע רב ולהפוך אותו לידידותי ומובן לכל. לכן לא סביר שהמשרד לא ימסור מידע תקציבי בסיסי כפי שנדרש ממנו בבקשה. יתרה מכך, אין זה מתקבל על הדעת, שהמשרד יתעלם מהבקשה רק כדי להימנע מהתמודדות עם התוצאות שגילוי מידע מעין זה יחשוף".

עתירה נגד משרד האוצר