מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית הצעת חוק של התנועה לחופש המידע וחבר הכנסת מיקי רוזנטל לפיה חוק חופש המידע יחול גם על מוסדות להשכלה גבוהה שהמדינה משתתפת בתקציבם. החוק אושר ברוב של 19 חברי כנסת וללא מתנגדים. לפי החוק החדש אפשר להגיש לאוניברסיטאות בקשות מידע בכל תחום, ולא רק לגבי ניהול ענייניהן הכספיים כפי שהיה עד היום. עם זאת, החוק מאפשר למוסדות להשכלה גבוהה שלא למסור מידע שיש בגילויו פגיעה מהותית בחופש האקדמי, פגיעה בהליכי שיפוט או קידום או במחקרים שטרם פורסמו, או גילוי זהותם של תורמים שביקשו להישאר בעילום שם.
בדברי ההסבר להצעת החוק אושרה נכתב: "המוסדות להשכלה גבוהה מספקים שירות ציבורי חיוני בתקציבי משלם המסים, בסכום של מעל ארבעה מליארדי שקלים בשנה. המוסדות מעסיקים עשרות אלפי עובדים, משפיעים על המשק, התעשייה, הכלכלה, התרבות והחינוך בישראל. לציבור יש עניין עצום בהתנהלותם התקינה של מוסדות אלה הממומנים מכיסו. על כן נודעת חשיבות רבה להגברת השקיפות בפעילותם, באופן שיאפשר לציבור ולתקשורת לפקח על פעולתם."
"שקיפות היא אחת מיסודות הדמוקרטיה וחופש המידע הוא אחד הביטויים לכך", אמר ח"כ מיקי רוזנטל. "חוק חופש המידע החריג כמה מוסדות בהם המוסדות האקדמיים בטענת סרק לטעמי בטענה של חופש אקדמי וכך הצליחו להסתיר תקיפות מיניות, משכורות של מרצים, כמה כסף מושקע בפרויקט כזה או אחר ועוד. אין ספק שאם אנחנו כציבור מממנים מוסד ציבורי זכותנו לדעת מה עושים עם הכסף שלנו".
רועי פלד, שהתחיל את המאבק הזה כשהיה מנכ"ל התנועה, כותב למה חשוב להסיר את מעטה החשאיות מעל האוניברסיטאות

תמליל הדיון במליאת הכנסת

הצעת חוק חופש המידע (תיקון מס' 10), התשע"ה–2014

(קריאה שנייה וקריאה שלישית)

משה מזרחי (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):

אדוני היושב-ראש, עמיתי, עמיתותי, בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק חופש המידע (תיקון מס' 10), התשע"ה–2014. מכוח צו שהוציאה שרת המשפטים לפני כעשור, נקבעו מוסדות להשכלה גבוהה שהמדינה משתתפת בתקציבם כרשות ציבורית לעניין חוק חופש המידע, בכל הקשור לניהול ענייניהם הכספיים.

נוכח העובדה שמוסדות אלה מספקים שירות ציבורי חיוני, והמדינה משתתפת בתקציבם, יש חשיבות רבה בהגברת השקיפות בנוגע לפעילותם ובעיגון חובתם לנהוג בשקיפות בחקיקה ראשית. לכן, מוצע להרחיב את תחולת החוק ולקבוע כי מוסדות להשכלה גבוהה שהמדינה משתתפת בתקציבם ייחשבו רשות ציבורית לעניין חוק חופש המידע לגבי כל מידע שברשותם,  ולא רק לגבי מידע הנוגע בניהול ענייניהם הכספיים.

עם זאת, כדי למנוע פגיעה בחופש האקדמי, מוצע לקבוע סייג שיאפשר למוסדות להשכלה גבוהה שלא למסור מידע שיש בגילויו פגיעה מהותית בחופש האקדמי, פגיעה בהליכי שיפוט או קידום אקדמיים או במחקרים שטרם פורסמו, או גילוי זהותם של תורמים שביקשו להישאר בעילום שם.

להצעת החוק לא מצורפות הסתייגויות. אני מבקש מחברי הכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה שנייה ושלישית בנוסח המוגש על-ידי הוועדה.

וברשותך, אדוני היושב-ראש, שתי מלים נוספות בנושא השקיפות בכלל. אנחנו עדים לזה ש – הרמת מסך, דהיינו גם של נבחרי ציבור וגם של אורגנים כאלה ואחרים, שמתעקשים בכל מאודם להשאיר את המסך אטום בפני שקיפות שנדרשת מפעילותם הציבורית – וראינו את זה לא פעם. ראינו את זה גם בבחירות לנשיאות, לצערי הרב אני אומר את זה; ראינו את זה בכל מיני ארגונים, כמו קק"ל, שעושים, בכל מאודם, כדי להמשיך להיות לא שקופים, ולא צריך לחכות שכל מיני הקלטות כאלה ואחרות יפתחו לעין הציבור את איך שאנחנו מתנהלים כנבחרי ציבור. תזכרו את זה כשיגיעו חוקים מהסוג הזה, שיפתחו אותנו לרווחה בפני האזרחים, שאנחנו חייבים להם חוב כבד של להיות ראויים – במקום שאנחנו נמצאים בו. תודה.

היו"ר יולי יואל אדלשטיין:

19 בעד, אין מתנגדים או נמנעים גם בקריאה השלישית. החוק אושר, כנדרש, בשלוש קריאות, ואני הזמנתי את חבר הכנסת מיקי רוזנטל להודות לאלה שעסקו במלאכה.

מיקי רוזנטל (העבודה):

תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, השקיפות הופכת יותר ויותר חשובה, ודין-וחשבון לציבור, מה עושים בכספו, חייב להיות ערך יומיומי. הציבור לא חייב לרדוף אחרי המידע הזה, ואנחנו צריכים לחלוק אותו ביוזמתנו.

התנועה לחופש המידע, שסייעה לי גם בהכנת החוק הזה, ואני מודה לה על כך, פנתה באחרונה לרבים ממשרדי הממשלה וביקשה לדעת את הוצאות ההתקשרויות של משרדי הממשלה עם חברות שונות. ומן הדבר הזה אנחנו למדנו שיש שרים שיש להם מקרר באוטו, בעלות של אלפי שקלים, וכל מיני הוצאות שהן מוזרות, ואני משוכנע שבשנה הבאה ההוצאות יפחתו.

מבקש להודות, בהזדמנות זו לוועדת החוקה, חוק ומשפט, ליושב-ראש, דודו רותם, לדורית, מנהלת הוועדה, ולעוזרי, אסף ואדם, שסייעו לי מאוד בחוק הזה, וכמובן לתנועה לחופש המידע. חן-חן לכם, כל טוב.