עמדתה של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה היא כי על המדינה להשיב לידיה את כל אותן פעילויות שביצעה החטיבה ואשר עניינן הוא קביעת מדיניות, יצירת סדרי עדיפויות והפעלת שיקול דעת, לרבות ביצוען של חלוקת תמיכות ומשאבים לגורמים שלישיים. בהתאם לכך, על המדינה להפסיק את תקצובה הישיר של החטיבה להתיישבות בין בחוק התקציב ובין בדרך של העברות כספים ישירות אחרות. ככל שרשויות המדינה תבקשנה להסתייע בחטיבה להתיישבות כגוף ביצוע לשם ביצוע משימותיהן, התקשרויות אלו תעשינה בהתאם לחוק חובת המכרזים ולתקנות מכוחו. יודגש, כי התקשרויות אלו תהיינה גדורות, קונקרטיות ואגב פרויקט פרטני.
בחוות הדעת צוין כי החטיבה להתיישבות היא יחידה בהסתדרות הציונית העולמית, אשר הוקמה בשנת 1971, ומשמשת כזרוע ביצוע שלה. החטיבה היא אחד מהגופים המרכזיים העוסקים בקידום ובטיפול בנושאים הקשורים בהתיישבות ובמרחב הכפרי.
עוד צוין כי להסתדרות הציונית העולמית ולחטיבה להתיישבות שמורה מניית זהב על פועלן וחלקן המשמעותי בפיתוחה של ההתיישבות ובחיזוקו של המפעל הציוני. עם זאת, סבורה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה כי דפוסים שהתאימו לתקופת "המדינה שבדרך" אינם יכולים להוסיף ולהתקיים עוד במתכונתם המקורית במדינה שכבר עברה את תקופת התבגרותה והמתיימרת לפעול כמדינה מתוקנת.
עיקרה של חוות הדעת הוא בקביעה כי עיצוב המדיניות, הפעלת שיקול הדעת המהותי ויצירת סדרי העדיפויות בנושא ההתיישבות, שהוא תחום ליבה שלטוני מובהק, אמורים להתבצע ע"י הממשלה בהיותה גורם שלטוני, ואין הם אינם יכולים להתבצע על ידי החטיבה.
על פי חוות הדעת, מצב הדברים במתכונתם הנוכחית יוצר כשל משמעותי ביכולת המשילות של הממשלה, שכן נפגעת יכולתה האפקטיבית לקבוע בעצמה את מדיניותה ואת סדרי העדיפות בתחום ההתיישבות, המשפיע על מגוון תחומים נוספים במרחב הכפרי ובהם פיתוח התעשייה, החקלאות, איכות הסביבה, החינוך, התיירות ועוד.
בין הבעיות הנוספות שצוינו בחוות הדעת, ההופכות את הקשר שבין המדינה לחטיבה לאזור דמדומים ממשלי ניתן למנות את התופעות הבאות: ביצוע הסמכויות והתפקידים על ידי החטיבה שלא בהתאם לסטנדרטים הברורים בהם מחויבים גופים שלטוניים; יצירת "חצר אחורית" במסגרתה מופעלות סמכויות שלטוניות רחבות ומשמעותיות לצד תקציבי ענק המחולקים בהתאם לפרמטרים פנימיים וללא בקרה אפקטיבית באופן המקל על התפתחותן של פתולוגיות מובנות; חציית תחומי התוכן והאחריות של מספר משרדי ממשלה על ידי פעילות החטיבה ויצירת עמימות לא בריאה ביחס ל"היכן המדינה נגמרת והמדינה מתחילה"; אופן העברת הכספים לידי החטיבה; סוגיית הפיקוח האפקטיבי המוגבל ועוד.