מאז שנת 1967 ערך צוות קצין המטה לארכיאולוגיה של צה"ל מאות חפירות וסקירות ארכיאולוגיות באזור יהודה ושומרון. למרות זאת, אין כיום בנמצא ריכוז נגיש של המידע העולה מהחפירות הללו, ואף לא מפתח להכרת היקפן ומיקומן.

התנועה לחופש מידע והארכיאולוג ד"ר רפי גרינברג מאוניברסיטת תל אביב עתרו לבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים על מנת לשנות מצב זה. העותרים, באמצעות עורכי הדין בעז בן-צור ורז בן-דור, ביקשו מבית המשפט להורות למשרד לתיאום פעולות בשטחים, לצה"ל, למינהל האזרחי ביו"ש ולקצין מטה ארכיאולוגיה של המינהל, ד"ר יצחק מגן, למסור לידיהם מידע מקיף בנושא.

המידע המבוקש כולל את רשימת הרישיונות לחפירות ארכיאולוגיות אשר ניתנו ע"י קציני המטה באזור יהודה ושומרון משנת 1967 ועד היום, על פי החלוקה הבאה: מספר הרישיון, תאריך החפירה, מקום החפירה (שם מלא ונקודת ציון), שם החופר והמוסד שמטעמו עבדו.

הגברת השקיפות

העתירה הוגשה לאחר שד"ר גרינברג, הפועל להקמת מאגר מידע על חפירות ארכיאולוגיות בישראל, נתקל בסירוב חוזר ונשנה מצד הגופים השונים לספק את הפרטים המבוקשים, בנימוק שמדובר ב"מידע רגיש." בשלב מסוים סופקה לגרינברג רשימה של שמות אתרי החפירה, ללא ציון מיקומם או פרטים מזהים אחרים.

לטענת העותרים, "מאגר המידע ישמש כלי מחקרי ראשון במעלה לארכיאולוגים ולכל המעוניין להכיר את תמונת המחקר הארכיאולוגי בשטחי יהודה ושומרון. אם המידע המבוקש – הנוגע לפעילות המשיבים לא יימסר – ייווצר מצב שבו המידע הבסיסי על עבודות אלו נשמר בסוד, ולא תהיה כל דרך לחקור ולדעת היכן ומתי נערכו החפירות ומי הארכיאולוג האחראי לפרסומן.

"מניעת מידע זה מן הקהילה האקדמית והציבור בכלל, מונעת דיון בסוגיות מדעיות ועקרוניות העולות מתוך פעילות קצין המטה", נכתב בעתירה.