התנועה לחופש המידע עתרה לבית המשפט המנהלי בירושלים בבקשה שיורה למשרד הבריאות ולרבנות הראשית לישראל להעביר לידיה את שמות המוהלים שהיו מעורבים בבריתות שהובילו לסיבוכים רפואיים ולאשפוז של התינוק בבית חולים.

התנועה נאלצה לעתור לבית המשפט לאחר שמשרד הבריאות סירב לפניות חוזרות ונשנות לספק את המידע, בטענה שאיסוף המידע כרוך ב"השקעת זמן בלתי סבירה." כן נטען כי המוהלים אינם מצויים תחת אחריותו של משרד הבריאות, אלא בתחום אחריותה של הרבנות הראשית.

עורכי הדין עידית קירזון, ד"ר יובל קרניאל וד"ר יורם רבין הגישו את העתירה בשם התנועה.

בעתירתה טענה התנועה כי למרות שחלה עליהם חובה לדווח על כל מקרה שבו נדרש טיפול רפואי ליילוד לאחר ביצוע ברית מילה, בתי החולים הכלליים אינם מקפידים בדרך כלל על מילוי חובה זו, ולפיכך הפיקוח על התחום נותר פרוץ.

כן נאמר בעתירה כי הפיקוח על מוהלים בישראל אינו מוסדר בחקיקה, וכי למעשה אין צורך בכל היתר רשמי בכדי לעסוק בתחום. יתרה מזאת, לא קיימת כרגע כל סמכות חוקית בישראל המופקדת על פיקוח על המוהלים.

"לאפשר להורים לעשות בחירה מושכלת"

לדברי התנועה, "על אף המספר העצום של בריתות המילה, ועל אף הדיווחים על עשרות מקרים של סיבוכים רפואיים בעקבות בריתות המתקיימות בארץ, משרד הבריאות אינו מקיים למיטב ידיעת העותרת איסוף נתונים מסודר בנושא, מעבר לדיווחים בנושא עתירה זו".

לחיזוק טענותיה ציטטה התנועה המחקר שנערך בארבעה בתי חולים בישראל במהלך 2001, ואשר תיעד את כל המקרים שבהם תינוקות נזקקו לאשפוז בשל ברית מילה שלא עלתה יפה. המחקר מצא כי מתוך 66 תינוקות שנזקקו לניתוח, 76% עברו את ברית המילה אצל מוהל ו-15% אצל רופא מנתח (לא ניתן היה לאסוף מידע לגבי המקרים הנותרים).

התנועה הדגישה כי מדובר בנושא שהוא בעל עניין רב לציבור, משום שביכולתו של המידע המבוקש לאפשר להורים לעשות בחירה מודעת בין מוהלים שונים, או בין מוהל לרופא מנתח. כמו כן, הגברת השקיפות בתחום רגיש זה תעודד שיח ציבורי ועשויה להוביל להגברת הפיקוח והאכיפה על מוהלים שכשלו בתפקידם.