fbpx

63 שנים אחרי רצח קסטנר – השב"כ טוען שחשיפת מסמכים הקשורים לפרשה תפגע בביטחון המדינה

ד"ר נדב קפלן, היסטוריון ואל"מ (במיל') בחיל האוויר, עתר לבג"ץ בבקשה לחשוף את תיקי הארכיון בפרשה. הרכב בראשות הנשיאה אסתר חיות, יידרש לקבוע אם החיסיון שמבקשת המדינה סביר

8 בפברואר 2020

למה המדינה חוששת ממה שנמצא בארכיונים שלה? 63 שנים אחרי רצח קסטנר – השב"כ טוען שחשיפת מסמכי ארכיון הקשורים לפרשה תפגע בביטחון המדינה. ביום שני שופטי בג"ץ, בראשות הנשיאה אסתר חיות, יידרשו לקבוע אם החיסיון הזה סביר.

במארס 1957 נורה ד"ר ישראל קסטנר בפתח ביתו בתל אביב. קסטנר נפצע ואושפז בבית החולים הדסה, שם מת כעבור כמה ימים. ד"ר נדב קפלן, היסטוריון ואל"מ (במיל') בחיל האוויר, עתר לבג"ץ נגד שב"כ וארכיון המדינה, בבקשה לחשוף את המסמכים בפרשת הרצח. קפלן מבקש לבחון האם היה בזירת ההתנקשות היה אדם נוסף, האם חנקו את קסטנר בכרית בבית החולים, והאם המדינה עומדת מאחורי הרצח.

בשב"כ טוענים כי פתיחת תיקי הארכיון תסכן את ביטחון המדינה, וגם "שמדובר בהיקף רב ביותר של מסמכים" שהמאמץ הכרוך בחשיפתם יגרום "להכבדה ניכרת על פעולת הארגון".  

לדברי עו"ד אביתר קנולר, שמייצג את קפלן, ייתכן שהמידע שייחשף יביך את גופי הביטחון, "אבל מבוכה אינה סיבה להסתרה אלא דווקא הזדמנות ללמוד ולתקן. אחרי עשרות שנים יש מקום לספר לציבור מה באמת קרה שם".

לכתבה של עופר אדרת ב"הארץ"

 

פורסם תחת:

חדשות

אתם מוזמנים להגיב

אנא שמרו על שפה נאותה. המערכת שומרת לעצמה את הזכות לא לאשר תגובות שאינן עומדות בכללי האתר.

באתרנו מתפרסם מידע שנמסר מרשויות ציבוריות, כפי שהתקבל מהן. אנו עושים כמיטב יכולתנו להבטיח שלא יעלה לאתר מידע שיש בפרסומו משום פגיעה בזכויות הפרט. אם אתם סבורים שבכל זאת עלה באתר מידע כזה, אנא עדכנו אותנו במייל לכתובת: info@meida.org.il