fbpx

אין צורך בחוק חדש – צריך לחזק את חוק חופש המידע הנוכחי

לפני שמצעים לחוקק מחדש את חוק חופש המידע, ראוי לחזק את החוק הקיים • מנכ"לית התנועה, עו"ד רחלי אדרי במאמר תגובה לעו"ד שלומי בילבסקי, מ"מ ראש היחידה הממשלתית לחופש המידע במשרד המשפטים

3 ביוני 2021

המאמר פורסם ב"גלובס"

בחודש שעבר ציינו בישראל את המועד החגיגי שבו חוקק חוק חופש המידע לפני 23 שנה. עבור האנשים העוסקים בתחום זהו יום חג. טורו של עו"ד שלומי בילבסקי, מי שמכהן כממלא-מקום של ראש היחידה הממשלתית לחופש המידע, עורר לא מעט הדים אצל מי שעוסקים בתחום.

רעד עבר בגופי כאשר קראתי את שורותיו של עו"ד בילבסקי, שסבור שיש לשנות את החוק, ולחשוב מחדש על מטרותיו. העובדה כי המחוקק קבע בחוק, כי אין על המבקש לנמק את הטעם לבקשתו, אלא על הרשות לנמק מדוע אין למסור את המידע מסיטה את הרשות ממשימתה העיקרית. לרשויות הציבוריות משימות וחובות רבות, וזאת לצד כוח גדול מאוד, ומגפת הקורונה המחישה לנו עד כמה הכוח שבידיהן הוא רב.

נראה שיש מקום להזכיר לאנשי משרד המשפטים כי חקיקת חוק חופש המידע, לא עברה בין לילה.  זה היה הליך ארוך שנמשך 6 שנים, מלאכת מחשבת שהתחילה בוועדת אוסטרובסקי שמינה שר המשפטים דאז פרופ' דוד ליבאי, ועדה שישבה קרוב לארבע שנים, שמעה נציגים שונים, בדקה מה קורה בעולם, כאשר באותן שנים מדינות דמוקרטיות רבות חוקקו חוקים דומים (אלבניה 1999, אנגליה 2000, הודו 2002 וגרמניה 2005).

הוועדה המליצה לשר לחוקק חוק שהוא מתקדם לכל הדעות ושם את התפיסה האזרחית במרכז. לאחר מכן, ועדת חוק חוקה ומשפט ישבה במשך שנתיים ודנה בנוסח החוק בכנסת, שעבר לבסוף במאי 1998, וכך אמר שר המשפטים דאז, צחי הנגבי על החוק "החוק מחייב גם שינוי קונספטואלי בנשמה של עובד הציבור". הטור של בילבסקי מלמד כי שינוי זה לא קרה.

החוק מקדם תפיסה ליברלית שלפיה למדינה יש כוח רב ולכן יש להגביל את יכולתה לפגוע בזכויות אדם ואזרח. כלומר חקיקת החוק היא חלק מהליך ריסון כוחה של המדינה, החוק נותן לאזרחי המדינה גישה למידע, מבלי להסביר את הטעמים לכך, שכן גישה חופשית למידע היא תנאי חיוני למימושן של זכויות אחרות בדמוקרטיה, ונראה שיש מקום לחזור למושכלות יסוד.

בדמוקרטיה יש לאפשר את זרימתו החופשית של מידע – והזכות למידע היא תנאי לתקינותו של המשטר ולהשתתפותם הפעילה של אזרחים בהליך הדמוקרטי. כלומר, על מנת שאוכל לגבש את עמדתי בסוגיה מסוימת עלי להיות חשופה למידע ואם מדובר במידע שסינן השלטון, אין מדובר בהחלטה דמוקרטית וחופשית.

 את הגישה החופשית למידע יש לאפשר גם מטעמי פיקוח ובקרה – "אור השמש הוא מחטא הטוב ביותר" – הטיעון המוכר ששקיפות מצמצמת שחיתות, וגישה למידע מאפשרת ביקורת יומיומית על פעילותה התקינה של רשות מנהלית ולציבור הזכות לפקח על נבחריו. מותר לציבור לבחון את יעילותה של הרשות, לאתר כשלים שלא בהכרח גובלים בשחיתות ופלילים.

וכמובן ההבנה כי המידע הוא קניינו של הציבור – הרשויות שומרות על המידע בנאמנות ולאזרחי המדינה צריכה להיות גישה מלאה לרכושו וכל הגבלת הגישה נובעת מן הצורך להגן על אינטרסים של בעלים אחרים, כמו עניינים של ביטחון המדינה, סודות מסחרים וכדומה, האיזון בין כל אלה קיים בחוק.

גישתו של עו"ד בילבסקי מבקשת לצמצם מהותית את הזכות למידע ולהגביל אותה רק למקרים שבהם הרשות תשתכנע שיש בבקשת המידע מטרה ראויה. במקום לטפל בפרסומו של מידע יזום ואיכותי, לקדם את תחולת החוק על גופים נוספים כמו מפלגות למשל, להשיב לבקשות מידע בזמן ולקיים את הוראות החוק, מבקש עו"ד בילבסקי לקבל סמכויות נוספות בדמות נציבות, לא מסביר מה הן אותן בקשות קנטרניות, לא מבסס את טיעוניו על נתונים, ומבקש שנסמוך עליו להחליט מה לגיטימי ומה פחות.

השנים האחרונות בישראל לא תיזכרנה כשנים המפוארות ביותר שלה, בוודאי בכל הקשור לתפקודה של הממשלה והשימוש בכוח ושררה. הצעה כזו, המבקשת לתחום את היקף תחולתו של חוק כה חשוב ולצמצם את מטרותיו במדינה הרואה עצמה דמוקרטיה-ליברלית, ראוי היה שלא תישמע, בוודאי לא בעת הזו – ועל אחת כמה וכמה לא מפיו של העומד בראשה של היחידה הממשלתית לחופש המידע.

 הכותבת היא מנכ"לית התנועה לחופש המידע

פורסם תחת:

בהרחבה, חדשות

אתם מוזמנים להגיב

אנא שמרו על שפה נאותה. המערכת שומרת לעצמה את הזכות לא לאשר תגובות שאינן עומדות בכללי האתר.

להעברה בנקאית או לתרומה ישירה, להלן פרטי החשבון של התנועה לחופש המידע(ע"ר):
מספר עמותה 580425700 בנק הפועלים (12) סניף 567 (בית אסיה, תל אביב) מספר חשבון 372952

באתרנו מתפרסם מידע שנמסר מרשויות ציבוריות, כפי שהתקבל מהן. אנו עושים כמיטב יכולתנו להבטיח שלא יעלה לאתר מידע שיש בפרסומו משום פגיעה בזכויות הפרט. אם אתם סבורים שבכל זאת עלה באתר מידע כזה, אנא עדכנו אותנו במייל לכתובת: info@meida.org.il