fbpx

העזה לטובת האנושות | עמליה רוזנבלום במאמר ב"הארץ"

פריצת דרך בחקר מחלת האלצהיימר התרחשה לאחר שחוקרים בכל העולם החלו להפיץ את הממצאים והתגליות שלהם חינם ולכל דורש. האם אתוס שיתוף המידע מגיע גם לשדה המחקר הרפואי?

19 באוגוסט 2010

למאמר שפורסם ב"הארץ"

התקדמות מדעית משמעותית חלה באחרונה ביכולת לאבחן את מחלת האלצהיימר על בסיס קיומם של סמנים ביולוגיים בנוזל השדרה. כך התפרסם בעיתונות העולמית בשבוע שעבר. התקדמות זו מצטרפת למחקרים פורצי דרך בתחום, לאחר עשורים שבהם חקר האלצהיימר לא התקדם כמעט, ואבחנה ודאית של המחלה התאפשרה רק אחרי בדיקת המוח לאחר המוות.

הסיבה לשינוי היא שיתוף פעולה בין מדענים, אוניברסיטאות, הממשל האמריקאי וחברות פארמה גדולות, ששמו להם למטרה להפיץ את הממצאים והתגליות בשטח המחקר הזה באופן מיידי, חינם, לכל דורש, בלא שמירה על זכויות הקניין הרוחני של החוקרים.

הפרויקט, המאוגד תחת השם Alzheimer Disease Neuroimaging Initiative – ADNI, יצא לדרך ב-2003 ועד היום עלה כ-100 מיליון דולר. במושגים אמריקאיים: עלות של יום מלחמה אחד קידמה בקפיצת דור את חקר אחת המחלות המייסרות ביותר הידועות לאדם.

עלות כה נמוכה זו מדגישה את האופן האבסורדי שבו התחרות על כסף ויוקרה מגבילה פיתוח של בדיקות ותרופות קריטיות בתחומים הביולוגיים הרפואיים. כמה גורמים חוברים יחד ויוצרים מציאות אשר כמעט סותרת את שבועת היפוקרטס. מרכזיים שבהם הם המימון המוגבל שהממשל האמריקאי מקצה לחוקרים אוניברסיטאיים וחוק Bayh-Dole שמאז שנות ה-80 מאפשר לחברות תרופות לממן מחקרים באוניברסיטאות תמורת שליטה בלעדית על הפטנטים הנובעים מהם והשפעה על כיווני המחקר.

לנוכח אלה, האתוס של יוזמת ADNI מעורר השראה: במקום מצב שקבוצות מחקר קטנות שומרות את המידע שלהן בסודיות עד הפרסום, מחשש לאיבוד תקציבים או יוקרה – מעזים ומאחדים משאבים ומידע.

הרעיון נתפש כחדשני במעגלים תחרותיים במיוחד של עולם המחקר הרפואי. מחקר דומה המתמקד במחלת הפרקינסון יצא לדרך באחרונה במימון של 40 מיליון דולר. מיזמים דומים קיימים בתחומים כמו מחלת הסקלרודרמה, מחלת הנטינגטון, אסתמה, ואי ספיקת לב אצל נשים צעירות.

אך בפרספקטיבה תרבותית רחבה יותר אפשר לומר, כי אין זו הפיכה פנים אקדמית, אלא התרחבות הפרדיגמה החדשה של הידע המושתתת על מהפיכת האינטרנט: תפישת WIKI, או .Open Source תפישת "הקוד הפתוח" מושתתת על שיתוף פעולה, שקיפות וזמינות של מחקר ופיתוח. מערכות מחשב שלמות כיום מבוססות, חלקית לפחות, על תוכנות קוד פתוח.

על פי התפישה הזאת, בעלות פרטית על תוכן אינה משרתת את האנושות. כפי שמעידים מיליוני אנשים שהפכו את "ויקיפדיה" לצעד הראשון שלהם בחיפוש ידע – זהו רעיון מידבק. הבעיה היא כמובן, שתופעה דומה לא התרחשה בשיטה הכלכלית. כלומר, לא נמצא עדיין מודל עסקי ברור, שילווה בהצלחה את הדמוקרטיזציה של הידע, או את העליצות והמיידיות שבה מופץ היום תוכן ברשת.

החוקרים, כמו הטייסים, המורים, האמנים ונהגי האוטובוס, צריכים כמובן להתפרנס; ואין לצפות שחברות התרופות יסכנו מיליארדי דולר בניסויים ומחקר בלי שירוויחו בהתאם. אבל כפי שמעידה יוזמת חוקרי האלצהיימר, מהפיכת האינטרנט לא תחוס על שום מונופול מהעולם הישן – כי איש אינו יכול לרשום פטנט על השאיפה האנושית לידע ולתשובות.

פורסם תחת:

בהרחבה

אתם מוזמנים להגיב

אנא שמרו על שפה נאותה. המערכת שומרת לעצמה את הזכות לא לאשר תגובות שאינן עומדות בכללי האתר.

באתרנו מתפרסם מידע שנמסר מרשויות ציבוריות, כפי שהתקבל מהן. אנו עושים כמיטב יכולתנו להבטיח שלא יעלה לאתר מידע שיש בפרסומו משום פגיעה בזכויות הפרט. אם אתם סבורים שבכל זאת עלה באתר מידע כזה, אנא עדכנו אותנו במייל לכתובת: info@meida.org.il