fbpx

המדינה נאלצה לחשוף מידע על הסדרי הטיעון בישראל

בעקבות עתירת התנועה מסרה המדינה לבית המשפט נתונים ראשוניים מהם עולה כי לפחות 40% מכתבי האישום בישראל מסתיימים ללא משפט

13 בדצמבר 2010

הרוב מוחלט של המשפטים הפליליים בארץ עטופים רק בעטיפה של הליך משפטי – יש בהם הקראה, הודאה של נאשם, ולאור ההודאה הזו ניתנת מייד הכרעת דין. את המציאות הזו שבה מתעוררות שאלות נוקבות לגבי מידת הצדק שנעשית בבתי המשפט, מנסה לשנות העתירה שהגישו התנועה לחופש המידע ויוסף זוהר, תלמיד מחקר במחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית, הכותב את עבודת הדוקטורט שלו בנושא "תופעת הסדרי הטיעון בישראל". העתירה הוגשה באמצעות עו"ד אילן יונש.

בבקשה למידע שהגשנו באוגוסט 2009 ביקשנו לדעת כמה כתבי אישום הוגשו, כמה נמחקו וכמה הסתיימו בהסדרי טיעון. ביקשנו לדעת גם בכמה תיקים הסתיים הדיון המשפטי בהכרעה (כלומר בזיכוי או בהרשעה). את הנתונים ביקשנו בחלוקה לפי ערכאות ובתי משפט.

כחודש לאחר הגשת הבקשה למידע התקבלה תשובה ממשרד המשפטים, לפיה עקב מגבלות המערכת הממוחשבת, היענות לבקשה תצריך הקצאת עובד למשך שבעה ימי עבודה, ולכן אנו נדרשים לשלם אגרה בסך של 2,760 שקל תמורת המידע המבוקש. למרות שמדובר בסכום מופרז לדעתנו, הסכמנו לשלמו. חלפו חמישה חודשים נוספים עד שמשרד המשפטים שלח לנו מידע חלקי בלבד וגם הודיע לנו כי אין בכוונתו למסור את כל המידע המבוקש מאחר שהוא שאיסופו כרוך ב"הקצאת משאבים בלתי סבירה" – טענה שהוא נזכר להשמיע לראשונה.

חשוב להדגיש: המידע שביקשנו חייב להיות נגיש ולהימצא בידי המדינה ללא קשר לפניינתנו. כך עולה גם מהנחיות פרקליט המדינה מ-1989 בהן נכתב  כי "על מנת לאפשר מעקב אחר עריכת הסדרי טיעון והוצאתם אל הפועל, ייערך דיווח מסודר על ידי פרקליט המחוז בדבר הסדרי הטיעון במחוזו… בדרך זו, יקיים פרקליט המחוז פיקוח טוב יותר על ההסדרים, וניתן יהא לקבל מידע מדוייק על היקף השימוש בהסדרי טיעון, ועל תרומת ההסדרים לפעולת מערכת התביעה. יש לציין את דבר סיום התיק, בדרך של הסדר טיעון בדיווח על סגירת התיק במחשב".

ביוני 2010 עתרה התנועה לבית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים. בעקבות העתירה העבירה הפרקליטות לבית המפשט מסמך היסטורי עם נתונים רשמיים מטעם הפרקליטות שנאספו מהמחוזות השונים.

על-פי רישומי הפרקליטות, שיעור הסדרי הטיעון בתיקים שהוגשו לבית המשפט ב-3 השנים האחרונות עומד על מעט יותר מ-41%. אלא שברור לחלוטין כי הנתון האמיתי גבוה בהרבה: "רבים מהעוסקים בתיקים פליליים יסכימו", מודה גם הפרקליטות, "כי נתון זה אינו משקף את אופן ההתנהלות הרגיל הנחווה על-ידם בבתי המשפט".

ההבדלים התהומיים בדיווח על הסדרי טיעון בין המחוזות השונים מלמדים היכן מקפידים יותר לדווח כנדרש על הסדרי טיעון והיכן מתעלמים מההוראות. כך, בין השנים 2007 עד 2009, שיעור התיקים שנסגרו בהסדרי טיעון במחוז דרום עמד על 64.28%; במחוז חיפה – 55.59%; במחוז צפון – 52.04%; במחוז מרכז – 43.44%; במחוז תל-אביב – 38.52%; בפרקליטות תל-אביב – מיסוי וכלכלה – 29.43%; ובמחוז ירושלים – רק 1.75%.

בחלוקה על-פי בתי משפט, בשנת 2009 נסגרו בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע 77% מתיקי הפרקליטות בהסדר טיעון, לעומת 23% מהתיקים שנוהלו במלואם; בשלום בבאר-שבע הסתיימו 61% מהתיקים בהסדר טיעון; בבית המשפט המחוזי בחיפה נסגרו, החל מתחילת 2010, למעלה מ-80% מהתיקים בהסדרי טיעון; המספרים צונחים מעט כשיורדים מהמחוזי לבתי משפט השלום, ואולם אפשר שהדבר נובע גם מהקפדה מועטה יותר על דיווח מדויק.

באשר לבתי המשפט באזור המרכז, נכון לשנת 2010, 52% מהאישומים במחוזי בתל-אביב הסתיימו בהסדרי טיעון, 74% מהתיקים במחוזי מרכז (לא בכדי נחשבת נשיאת המחוזי מרכז, הילה גרסטל, למנהלת יעילה במיוחד); ואלה הנתונים שהגיעו מפרקליטות מיסוי וכלכלה, לגבי שנת 2010: פרקליטות זו ניהלה מתחילת השנה תיק אחד בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, שהסתיים בהסדר טיעון; 6 תיקים בבית משפט השלום בתל-אביב, 5 מהם הסתיימו בהסדרי טיעון (83%); ו-5 תיקים בבית משפט השלום בפתח-תקווה, 3 מהם הסתיימו בהסדרי טיעון.

לעתירת התנועה לחופש המידע

לתשובת המדינה לעתירה (כולל הנתונים על הסדרי הטיעון)

לכתבה בגלובס

לכתבה בכלכליסט

לידיעה קודמת בעניין

פורסם תחת:

משרד המשפטים

תגובה אחת בנוגע ל“המדינה נאלצה לחשוף מידע על הסדרי הטיעון בישראל”

  • תום בתאריך 23 בנובמבר, 2011 בשעה 1:39

    בדיוק קראתי ספר של שופטת שבחלק ממנו היא חושפת מה ואיך עובר לשופט בראש, כשהוא מחליט על פסק דין.
    כתבתי עליו דעה כאן
    http://books-co-il.blogspot.com/2011/11/blog-post.html

אתם מוזמנים להגיב

אנא שמרו על שפה נאותה. המערכת שומרת לעצמה את הזכות לא לאשר תגובות שאינן עומדות בכללי האתר.

באתרנו מתפרסם מידע שנמסר מרשויות ציבוריות, כפי שהתקבל מהן. אנו עושים כמיטב יכולתנו להבטיח שלא יעלה לאתר מידע שיש בפרסומו משום פגיעה בזכויות הפרט. אם אתם סבורים שבכל זאת עלה באתר מידע כזה, אנא עדכנו אותנו במייל לכתובת: info@meida.org.il