מה באמת קורה במועצות הדתיות?

שקיפות במועצות הדתיות היא מהלך חיוני, שיאפשר פיקוח ציבורי מסודר וצמצום תופעות של שחיתות ומינהל לא תקין, מאמר מאת יועמ"ש התנועה עו"ד אור סדן ותני פרנק ראש תחום דת ומדינה בתנועת נאמני תורה ועבודה

20 במרץ 2018

כשחוק חופש המידע נחקק בשנת 1998, בודדים הבינו איזו מהפכה התרחשה, נדרשו לה כמה שנים להרים את ראשה. כשהחלו ארגוני חברה אזרחית לחקור מה קורה במועצות הדתיות, גוף עצמאי, מוניציפלי, העוסק בהסדרת ענייני הדת במועצות השונות, ניתן היה ללמוד חיש מהר שאצלן רב הנסתר על הגלוי.

בשנתו העשרים של חוק חופש המידע, נראה כי המונח "שקיפות" כבר לא זר במחוזותינו. יותר ויותר ארגונים אזרחיים, נבחרי ציבור, עיתונאים ואזרחים פרטיים רואים בחוק חופש המידע כלי עבודה בסיסי. אנשי ציבור רבים קוראים לקידום שקיפות, לעתים מן הפה אל החוץ, תחת כל עץ רענן. אולם, אותה הכרה בחשיבות השקיפות בקרב הציבור הרחב נוגעת, בעיקר, לשלטון המרכזי – משרדי הממשלה השונים. כל זאת בימים שבהם חשיפת מידע מובילה לפרסומים על חקירות בנושאי שחיתות שונים. עדיין מרבית בקשות חופש המידע מוגשות לשלטון המרכזי, ולא ליתר הרשויות שכפופות גם הן לחוק. בין אלה נמצאות גם המועצות הדתיות העוסקות בהסדרת ענייני הדת במועצות השונות, ונדמה שבמועצות אלה, רב הנסתר על הגלוי.

אותן "מועצות דתיות" הן גופים מוניציפאליים עצמאיים, שתקציבן מובטח ואינו תלוי ברשות המקומית, אף כי רובו מגיע ממנה. המועצות מספקות את שירותי הדת המקומיים, שמהווים חלק נכבד משירותי הדת של המדינה. בין השאר המועצות אחראיות על מתן תעודות כשרות, רישום לנישואין, תפעול מקוואות ועירובין ותקצוב פעילויות תרבות תורנית. על אף חלקן הרחב בחיי הדת בישראל, הן לוקות בחוסר מובהק בכל מה שקשור לשיתוף הציבור ולשקיפות. המועצות לא כפופות למועצת הרשות המקומית, ברובן אין אפילו גוף מפקח בניגוד לחוק. במקום זאת, במועצות הדתיות ישנם ממונים מטעם השר לשירותי דת, שאינם מייצגים את הציבור.

בעוד שברשויות רבות הגשת בקשת חופש מידע היא פעולה פשוטה, המועצות הדתיות נותרו מאחור. בכדי לחשוף מה מתרחש במועצות הדתיות, לא פעם יש צורך בשליחת פקס, או לשלוח דואר. אין כל זכר לדיגיטציה ששטפה גם את המגזר הציבורי.  בחלקן אין ממונה על יישום חוק חופש המידע, זאת בניגוד לחוק, ורובן לא שמעו מעולם על החובה שלהן לשתף את הציבור במידע בסיסי כמו הצעת התקציב השנתי או רשימת הגופים הנתמכים על ידן.

מהטעם הפשוט הזה, וכדי לגלות מה בעצם עושות המועצות הדתיות עם הכסף של כולנו ועם הסמכות שניתנה להן, בתנועה לחופש המידע ונאמני תורה ועבודה החליטו לרדת לעומק הנושא ולבחון לעומק את המתרחש במועצות הדתיות. יש לציין כי לפחות ברמה ההצהרתית המשרד לשירותי דת נרתם לחלוטין למשימה זו. בדיון מיוחד שנערך בנושא שקיפות במשרד לשירותי דת, בוועדת השקיפות בראשות ח"כ סתיו שפיר, הצהיר מנכ"ל המשרד לשירותי דת, עוה"ד עודד פלוס, כי הוא רואה זאת כחלק מתפקידו לחשוף את המועצות הדתיות לציבור, על פי חוק חופש המידע.

חשיפת המועצות הדתיות הוא מהלך חיוני. לא רק כדי להבטיח שאלה לא יתנהלו כמערב הפרוע, אלא גם כדי שהציבור יוכל ללמוד על האופן בו פועלים מי שאמורים להפעיל את הפן היהודי במדינה יהודית ודמוקרטית, תוך שמירה על הפן הדמוקרטי. בנוסף, שקיפות תאפשר פיקוח ציבורי במקומות בהם אין כיום פיקוח מסודר של נציגי ציבור, והיא תצמצם בהכרח תופעות של שחיתות ומנהל לא תקין – שלצערנו, נראה שמתרחשים בחלק מהמועצות הדתיות בארץ. חשיפת מידע ושקיפות תועיל לחיזוק שירותי הדת ולמניעת שימוש לרעה בהם על ידי בעלי אינטרסים. על מנת להבטיח שהמידע הזה ייחשף לציבור במהירות וביעילות דרוש שיתוף פעולה בין החברה האזרחית, משרדי הממשלה הרלוונטיים והכנסת אשר יביא את האור גם אל המועצות הדתיות.

עו"ד אור סדן,היועץ המשפטי של התנועה לחופש המידע ותני פרנק, ראש תחום דת ומדינה בתנועת נאמני תורה ועבודה

המאמר כפי התפרסם בדה מרקר

אתם מוזמנים להגיב

אנא שמרו על שפה נאותה. המערכת שומרת לעצמה את הזכות לא לאשר תגובות שאינן עומדות בכללי האתר.

באתרנו מתפרסם מידע שנמסר מרשויות ציבוריות, כפי שהתקבל מהן. אנו עושים כמיטב יכולתנו להבטיח שלא יעלה לאתר מידע שיש בפרסומו משום פגיעה בזכויות הפרט. אם אתם סבורים שבכל זאת עלה באתר מידע כזה, אנא עדכנו אותנו במייל לכתובת: info@meida.org.il