בזכות חוק חופש המידע, נתניהו הפסיק למרוח אותנו

שקיפות היא נשמת אפה של הדמוקרטיה - היא שומרת לא רק על זכויותיו של הציבור, אלא גם על הנבחרים ועל שומרי הסף. מאמר מאת מנכ"לית התנועה, עו"ד רחלי אדרי

4 ביולי 2018

למאמר בדה מרקר

לאחרונה התפרסמו במהדורת החדשות של חדשות 2 תמלולי ההקלטות של עד המדינה ניר חפץ, מי שהיה בעבר ראש מערך ההסברה הלאומי במשרד ראש הממשלה. במסגרת אותן הקלטות נחשפה שיחה שקיים חפץ עם היועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה, עורכת הדין שלומית פרגו־ברנע. במסגרת ההקלטה מודה פרגו־ברנע כי הצליחה "למרוח" עיתונאי שביקש לקבל מידע על הוצאות מעונות ראש הממשלה, בדגש על הנעשה בקיסריה.

כבר אז ידעה פרגו־ברנע את מה שידעו במסדרונות: ההתנהלות בכל הנוגע להוצאת כספים אינה תקינה, בלשון המעטה. בשנת 2013 ניסו כמה עיתונאים לשים ידם על הוצאות מעון ראש הממשלה, שכן השמועות על התנהלות בזבזנית נשמעו למרחוק, אך את כולם, כך מסתבר, "מרחו" בשיטתיות אנשי משרד ראש הממשלה, תוך מעילה בתפקידם כמשרתי ציבור ושומרי סף, ותוך הפרה בוטה של הוראות חוק חופש המידע. במסגרת אותה שיחה מעלה פרגו חשש אמיתי ואומרת לחפץ: "אנחנו צריכים לשמור על ראש הממשלה שלא יסתבך בדברים האלה, ואנחנו צריכים לשמור גם על עצמנו. מחר יבואו וישאלו איך אישרנו דברים כאלה". אמרה וצדקה.

החשש של פרגו־ברנע התממש, והפעם לא היה זה עיתונאי שביקש את הוצאות מעון ראש הממשלה, אלא התנועה לחופש המידע. תחילה מרחו גם אותנו, ולא השיבו לבקשת המידע, כדרכם בקודש — אז הוגשה עתירה. את בית המשפט קשה יותר למרוח. באותו היום שהוגשה העתירה התקבל פירוט ההוצאות המלא, שחשף לציבור מידע מפורט על הוצאות המעונות בקיסריה, בבלפור והבית ברחוב עזה — על כולם משלם הציבור.

כיום מתנהלת עתירה בעניין ההוצאות, אלא שהעותר הוא בנימין נתניהו, כאדם פרטי, המבקש שלא נדע על אודות ההוצאות הפרטיות שלו, עליהן אנחנו משלמים. משרד ראש הממשלה ניסה ועשה הכל כדי למרוח אותנו ואת בית המשפט בכל דרך אפשרית. תחילה היה זה הטיעון הביטחוני, לפיו חשיפת הפירוט המלא של ההוצאות תפגע בביטחון המדינה. טיעון זה לא החזיק מים, שכן שמות הספקים הנותנים שירותים למשרד ראש הממשלה מפורסמים על ידו במסגרות אחרות. לאחר מכן טענו להקצאת משאבים בלתי סבירה, כלומר המידע שאנחנו מבקשים קשה לאיסוף. גם טענה זו נדחתה על ידי בית המשפט.

כעת אנו מתמודדים עם סוגיית הפרטיות. ראש הממשלה טוען שהפרסום יפגע בפרטיותו, אך גם טיעון זה לא יכול להחזיק מים. בשלה העת שלכל יהיה ברור, ככל שמדובר בהוצאה פרטית, יתכבד ראש הממשלה וישלם מכיסו. ככל שההוצאה משולמת על ידינו, בין אם זה על הבית הפרטי בקיסריה או על המעון בבלפור, הרי שהציבור זכאי לדעת אם מדובר בכביסה הנעשית לצורכי נסיעה, או שמא מדובר בשבע מזוודות שבחרו לכבס אותן בחו"ל.

ההקלטות של חפץ מלמדות כי פרטיות ודאי אין פה, שכן כולם ידעו; ידעו וניסו להסתיר; ידעו וניסו למזער נזקים; ידעו וניסו לשמור על ראש הממשלה; ניסו ללכת בין הטיפות במאמץ להכשיר את השיטה ולהסתיר את הבושה. ההקלטות של חפץ מאשרות שחוק חופש המידע הוכיח את עצמו ככלי יעיל במקרה זה, שבכוחו למנוע "מריחות" של עיתונאים.

שקיפות היא נשמת אפה של הדמוקרטיה, תנאי בלעדי. היא שומרת לא רק על זכותו של הציבור לדעת, אלא גם על הנבחרים ועל שומרי הסף. היא לא נעלמת כשיוצאים את גבולות הארץ, ואי אפשר להתהדר ולהתפאר בה רק כשנוח ומתאים. היא הלך רוח שצריך ללוות כל משרת באשר הוא, מהדרגה הגבוהה לנמוכה. היא נמצאת בכל דיון, בכל התייעצות ובכל החלטה לאשר או לסרב לבקשה כלשהי.

ההצעה שלי לשומרי הסף, כעמיתים וכשומרי סף — במקום למרוח אותנו, מוטב היה אילו הייתם משתפים אותנו. במקום להסתיר, מוטב היה לו הייתם חושפים ומביאים את הדברים לידיעת הציבור, בזמן אמת. שימרו על השקיפות, היא תגן גם עליכם. במקום שבו אתם מתלבטים ומתקשים להכשיר משהו, ברגע שבו אתם מבינים שמשהו חריג קורה במשמרת שלכם — מוטב להיצמד לאמת ולדבוק במשפט הבנאלי של השופט האמריקאי לואי בריינדס: "אור השמש הוא המטהר הטוב ביותר, ואור המנורה הוא השוטר היעיל ביותר".

על ההתפתחות האחרונה במאבק שלנו לחשיפת הוצאות מעונות ראש הממשלה

 

אתם מוזמנים להגיב

אנא שמרו על שפה נאותה. המערכת שומרת לעצמה את הזכות לא לאשר תגובות שאינן עומדות בכללי האתר.

באתרנו מתפרסם מידע שנמסר מרשויות ציבוריות, כפי שהתקבל מהן. אנו עושים כמיטב יכולתנו להבטיח שלא יעלה לאתר מידע שיש בפרסומו משום פגיעה בזכויות הפרט. אם אתם סבורים שבכל זאת עלה באתר מידע כזה, אנא עדכנו אותנו במייל לכתובת: info@meida.org.il