fbpx

עתרנו לבית המשפט: הזכות למידע כוללת גם מיילים ומסרונים של משרתי ציבור

עתירה שהגישו עו"ד שחר בן מאיר והתנועה לחופש המידע בבקשה לקבל התכתבויות בין שרת המשפטים שקד לפרקליט המדינה שי ניצן, עשויה לקבוע כי גם מסרונים יכולים להיחשף לעיניי הציבור במסגרת חוק חופש המידע

16 באפריל 2019

תשובת משרד המשפטים לעתירההזמנים השתנו והטלפון הנייד של נבחרי ציבור הפך לכלי עבודה חיוני, שדרכו עובר גם מידע השייך לציבור. הגיע הזמן שבית המשפט ייתן דעתו לשינויים שחלו בעולם העבודה בעידן הדיגיטלי, ולקושי להפריד בין המחשב לבין מכשיר הטלפון הנייד.

עתירה שהגישו עו"ד שחר בן מאיר והתנועה לחופש המידע בבקשה לקבל התכתבויות שנערכו בין שרת המשפטים איילת שקד לפרקליט המדינה שי ניצן באמצעות הטלפון הנייד, עשויה לקבוע כי גם מסרונים יכולים להיחשף לעיניי הציבור במסגרת חוק חופש המידע. בן מאיר והתנועה הגישו בסוף 2018 עתירה נגד משרד המשפטים ושרת המשפטים בבקשה שאלה יחשפו את ההתכתבות בין השרה לבין פרקליט המדינה שי ניצן באמצעות הודעות וואטסאפ ו-SMS.

לכתבה על העתירה ב"דה מרקר"

ברקע העתירה עומדת דחיית בקשת חופש המידע מחודש מאי 2018 שהגיש בן מאיר כדי לקבל לידו את פירוט התכתבויות בין השרה לבין פרקליט המדינה. הסיבה להגשת הבקשה היא כתבתה של רויטל חובל ב"הארץ"כתבתה של רויטל חובל ב"הארץ" לפיה שקד הזהירה את פרקליט המדינה שלא יעז לערער על ההחלטה לנכות שליש ממאסרו של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט.

באוקטובר 2018 החליטה הממונה על יישום חוק חופש המידע במשרד המשפטים, עו"ד מיטל כץ, לדחות את בקשתו של בן מאיר, וקבעה כי בקשות חופש המידע אינן חלות על כלל ההתכתבויות של עובדי מדינה באמצעות מסרונים – ב-SMS ובוואטסאפ.

עוד הבהירה כץ בתשובתה כי שרת המשפטים הביעה את עמדתה בנוגע לשחרורו של אולמרט, אך לא הזהירה או הנחתה את פרקליט המדינה שלא להגיש ערעור בנושא.

בנוסף לתשובתה של הממונה על יישום חוק חופש המידע במשרד המשפטים, פרסם המשרד הנחיה בנושא שכתב עו"ד איל זנדברג, ראש תחום משפט ציבורי. בהנחיה נכתב כי מידע שנמצא בכתובת דואר אלקטרוני פרטית של עובד מדינה או בוואטסאפ או מידע שנשלח באמצעות מסרוני SMS פרטיים, אינו עונה להגדרה "מידע ציבורי" בחוק חופש המידע ולכן אין חובה למסור מידע שכזה לפי הוראות החוק.

הסיבה לכך על פי ההנחיה, היא הרצון להגן על פרטיות העובדים: "חשבון מסרים מיידים מסוג וואטסאפ מתנהל כחשבון פרטי של העובד כאדם פרטי. בחשבון זה בצד תכתובות שבחר לקיים בענייני עבודה, יכול להתגלות סוד שיחו של אדם עם בן או בת הזוג, המשפחה והחברים הקרובים, מחשבות, אמונות ומידע אישי ורגיש אחר".

למרות האמור, בן מאיר והתנועה לחופש המידע טוענים כי קיים חשש שמא עובדי המדינה ישתמשו בוואטסאפ ובהודעות SMS כמערכות מידע חלופיות אשר קיימות בנפרד מהמערכות הפנים ארגוניות, כמו שרת המיילים הפנימי של העבודה, ובכך למעשה מידע שכן שייך לציבור יחמוק מהוראות החוק והיכולת לפקח על עבודת עובדי המדינה תפחת. לכן הם עומדים על עתירתם ומבקשים לקבל את ההתכתבויות בין שקד לניצן.

עוד טענו בעתירה כי הגדרת "מידע" אינה תלויה במדיום שדרכו מועבר המידע, אלא בשאלה אם מדובר במידע ציבורי שיש למסור בהתאם לחוק חופש המידע. כך למשל, טענו, כי כפי שלא ניתן לטעון שמידע שנמצא בביתו של עובד המדינה כגון קלסר או מחברת – אינו נחשב בגדר מידע ששייך לרשות רק בגלל עצם העובדה שהוא בביתו של העובד. לדעתם, המבחן הקובע אם מדובר במידע ששייך לציבור היא אם המידע נעשה במסגרת עבודתו של עובד המדינה.

חיזוק לטענות אלה שואבים העותרים מפסק דין שפורסם במארס האחרון בבית משפט מינהלי בהולנדבבית משפט מינהלי בהולנד, שאותו אף הגישו לבית המשפט. זה קבע כי על שר הבריאות ההולנדי למסור התכתבויות פרטיות שלו בהודעות SMS ובוואטסאפ. בית המשפט ההולנדי קבע כי הודעות אלה נמצאות ברשות משרד הבריאות ההולנדי, אף שנקבע כי טכניקת האחסון של המידע אינה מכריעה בשאלה אם חוק חופש המידע ההולנדי חל עליהן. השאלה שמכריעה היא אם המידע שייך למשרד הבריאות. משכך, חוק חופש המידע חל עליו וניתן למסור אותו לציבור.

בכל הנוגע לחשש לפגיעה בפרטיות, קבע בית המשפט ההולנדי כי חוק חופש המידע נוגע אך ורק להודעות שקשורות לעבודה ולא להודעות פרטיות. בד בבד נותרות בעינן עילות הדחייה לבקשת מסירת מידע לפי חוק חופש המידע, במידה שמסירת המידע תוביל לפגיעה בפרטיות או באינטרסים של המדינה.

העתירה שהגשנו לחשיפת תכתובות ווטסאפ

הנחיית משרד המשפטים

תשובת משרד המשפטים

מאמר של מנכ"לית התנועה, עו"ד רחלי אדרי

פורסם תחת:

חדשות

אתם מוזמנים להגיב

אנא שמרו על שפה נאותה. המערכת שומרת לעצמה את הזכות לא לאשר תגובות שאינן עומדות בכללי האתר.

באתרנו מתפרסם מידע שנמסר מרשויות ציבוריות, כפי שהתקבל מהן. אנו עושים כמיטב יכולתנו להבטיח שלא יעלה לאתר מידע שיש בפרסומו משום פגיעה בזכויות הפרט. אם אתם סבורים שבכל זאת עלה באתר מידע כזה, אנא עדכנו אותנו במייל לכתובת: info@meida.org.il