fbpx

משרדי הממשלה מצפצפים על החובה לפרסם את התשובות לבקשות חופש המידע

דו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת (הממ"מ) מגלה שרק 17% מהתשובות מועלות לאתר. 12 משרדי ממשלה מתוך ה־28 המנויים בדו"ח לא העלו כלל תשובות לאתר

24 באוקטובר 2019

משרדי הממשלה מפרים את החוק – כך קובע דו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת. 83% מהתשובות שמשרדי הממשלה סיפקו לבקשות חופש מידע לא פורסמו בפומבי. 12 משרדי ממשלה לא פרסמו אפילו תשובה אחת. המשרדים מתרצים את העבירה במצוקת כוח אדם ובקשיים טכניים, וליחידה לחופש המידע אין שיניים לאכוף את החוק.

הכתבה של שחר אילן בכלכליסט

ב־2011 החליטה הממשלה על הקמת היחידה הממשלתית לחופש המידע במשרד המשפטים במטרה לקדם את היישום הצולע של חוק חופש המידע ולהגביר את השקיפות השלטונית. הממשלה הסמיכה את היחידה לקבוע נהלים מחייבים לטיפול בבקשות לקבלת המידע ולפרסום המידע, לערוך בירור של תלונות כנגד משרדי הממשלה בנוגע לאי־קיום החוק וכן להנחותם לתיקון ליקויים. עם זאת לא ניתנו לה אמצעי אכיפה משמעותיים נגד משרדי הממשלה.

נוהל שפרסמה היחידה הממשלתית לחופש המידע במשרד המשפטים בינואר 2015 מחייב את משרדי הממשלה לפרסם באתר היחידה לחופש המידע תשובות שניתנו על פי חוק חופש המידע בתוך 30 יום מהמועד בו ניתנו. ההיגיון בנוהל הזה ברור. מדובר במידע שעל פי חוק מותר לפרסמו, כבר הושקעו משאבים בהפקתו, והרבה יותר הגיוני שהוא יועמד לרשות הציבור כולו ולא רק עבור פונה אחד. הפרסום גם ימנע בקשות חוזרות לקבלת אותו מידע.

הפונה עצמו מקבל יתרון של שבועיים שמאפשר לו להשתמש במידע כהבנתו. לבקשת גופי תקשורת, אף הוארך המועד לחודש כדי לאפשר להם טיפול בלעדי במידע שביקשו. חובת הפרסום חלה גם על בקשות שנדחו, בשל העניין הציבורי בנימוקים לדחייה. עם זאת, זהות הגורם המבקש אינה מתפרסמת.

דו"ח שפרסם מבקר המדינה ב־2016 גילה שמשרדי הממשלה התעלמו מהנוהל ופרסמו רק 8% מהתשובות שמסרו. המסמך של הממ"מ שמתבסס על דו"ח חופש המידע של היחידה לחופש המידע לשנת 2018 מגלה שהמצב כמעט לא השתפר מאז. בסך הכל הוגשו לכלל המשרדים בשנה זו כ־5,600 בקשות מידע ונענו 4,300. אבל לאתר חופש המידע הועלו ב־2018 רק 730 תשובות, שהן 17% בלבד. 3,580 תשובות שהמדינה נתנה, שהן 83% מהתשובות, ובהן מידע חשוב שיכול היה לעניין את הציבור, לא הועלו.

12 משרדי ממשלה מתוך ה־28 המנויים בדו"ח לא העלו כלל תשובות לאתר. מדובר בין היתר בשורה של משרדים מרכזיים: ראש הממשלה (139 תשובות שכולן לא פורסמו), האוצר (181), החינוך (482), העבודה והרווחה וכן משרד הפנים. מחבר הדו"ח של מרכז המחקר והמידע אלירן זרד מציין שמשרדי החינוך הפנים האוצר שב־2016 פרסמו חלק מהתשובות חדלו מכך לחלוטין ב־2018.

עוד 5 משרדים העלו פחות מ־10% מהתשובות. בולט בהם המשרד להגנת הסביבה שהוא כתובת מאוד מרכזית לבקשות חופש מידע. המשרד העלה חצי אחוז מהתשובות, כלומר תשובה אחת מתוך 188. משרד התחבורה פרסם 15 תשובות, שהן 3% מ־509 תשובות ששלח.

אפילו משרד המשפטים שבמסגרתו פועלת היחידה הממשלתית לחופש המידע העלה לאתר שלה רק 51% מ־214 התשובות שנתן, כלומר רק אחת משתיים. משרד התקשורת העלה 57% ומשרד המדע והטכנולוגיה 61% והוא השיאן הממשלתי. שום משרד לא פרסם את 100% התשובות.

את אוזלת היד של משרדי הממשלה משקף אתר אחר בשם "מידע לעם" שמפעילות מספר עמותות בהובלת התנועה לחופש המידע. האתר של מגזר העמותות עושה בדיוק את מה שאמור לעשות האתר הממשלתי, מציג תשובות ומידע שקיבלו עמותות ממשרדי הממשלה וגורמים ציבוריים. העמותות מעלות את המידע לאתר ביוזמתן.

היועץ המשפטי של התנועה לחופש המידע עו"ד אור סדן אומר ש"אם הם היו מעלים אז היינו יכולים למשוך משם ולהנגיש את המידע, אם הם לא היו מנגישים אותו. אבל המצב שהם לא מעלים באופן יזום לבטח גורם לנו לא לסמוך על המדינה שיפרסמו באופן מסודר את המידע שהם מוסרים לאזרחים".

התנועה לחופש המידע נקטה עוד יוזמה כדי להנגיש לציבור תשובות שכבר נמסרו. היא פנתה ל־30 רשויות וביקשה את כל התשובות שמסרו לאזרחים. חלקן העבירו את התשובות. חלקן הגיבו בהעלאת מידע לאתר חופש המידע הממשלתי. איש התנועה גיא זומר עתר לבית המשפט כנגד נציבות הכבאות וההצלה שלא הסכימה למסור לו את התשובות שלה.

הדוח של מרכז המחקר של הכנסת

הדוח של מרכז המחקר של הכנסת

פורסם תחת:

בהרחבה, חדשות

אתם מוזמנים להגיב

אנא שמרו על שפה נאותה. המערכת שומרת לעצמה את הזכות לא לאשר תגובות שאינן עומדות בכללי האתר.

באתרנו מתפרסם מידע שנמסר מרשויות ציבוריות, כפי שהתקבל מהן. אנו עושים כמיטב יכולתנו להבטיח שלא יעלה לאתר מידע שיש בפרסומו משום פגיעה בזכויות הפרט. אם אתם סבורים שבכל זאת עלה באתר מידע כזה, אנא עדכנו אותנו במייל לכתובת: info@meida.org.il