fbpx

מידע שהושג בנושא ‘ארכיון המדינה’

התנועה חושפת: משרדי הממשלה אינם מעבירים מסמכים לארכיון המדינה

משרדי הממשלה מחויבים להעביר לארכיון המדינה תיקים למען הדורות הבאים – אך התנועה לחופש המידע חושפת שהם מפקידים מעט מדי מידע – אם בכלל. מתברר שגם בחשיפה של תיקים נכשלים המשרדים, ולמרבה הצער גם ארכיון המדינה לא הפנים את חובתו למסור מידע לציבור. רק לאחר הגשת עתירה בגין אי מתן מענה נמסר המידע.  

לכתבה של עופר אדרת ב"הארץ"

בשנים 2019 ו-2020 העביר משרד משרד האוצר לארכיון המדינה רק 8,416 תיקים (מנכ"ל משרד האוצר העביר רק 42 תיקים לארכיון); משרד החוץ העביר רק 3,769 תיקים ומשרד הבינוי והשיכון רק 169. המשטרה, מבקר המדינה, הנהלת בתי המשפט ורשות המסים לא העבירו אפילו תיק אחד.

משרדים נוספים שבלטו לשלילה במספר התיקים שהפקידו הם המשרד להגנת הסביבה (2,179 תיקים), הרווחה (891) והשיכון (169). משרדי המדע, התשתיות והתחבורה לא העבירו אפילו תיק אחד (!).

גם בחשיפה לציבור של תיקים ארכיוניים ותיקים נכשלים המשרדים. משטרת ישראל קיבלה בתקופה של שלוש שנים (2020-2018) 1,638 תיקים היסטוריים מארכיון המדינה, כדי לבדוק אותם לפני חשיפה לציבור, אך בדקה רק 19 מהם, פחות מ-2%. המשרד לביטחון הפנים קיבל 661 תיקים לבדיקה, אך לא בדק אף אחד.

גם המשרד לשוויון חברתי, שקיבל רק 27 תיקים לבדיקה, לא בדק אף אחד מהם. משרד הבריאות, שהתבקש לבדוק 608 תיקים, הספיק לעבור רק על שניים.

עו"ד רחלי אדרי־חולתא, מנכ"לית התנועה לחופש המידע, אמרה כי ארכיון המדינה ומשרדי הממשלה מתקשים לעמוד בדרישות החוק בכל הנוגע להפקדת ולחשיפת חומרי ארכיון. לדבריה, "אי קיום הוראות החוק פוגע אנושות בזכות הציבור לדעת ולהכיר מידע ארכיוני ופעולות עבר". אדרי־חולתא הוסיפה כי משרדי הממשלה לא ששו לספק את המידע על התנהלותם. לדבריה, קבלת המידע שפורסם כעת "היה תהליך ארוך מאוד, שדרש מאיתנו משאבים רבים, בהם עתירה לבית המשפט בגין אי־מתן מענה".

המידע שקיבלנו מארכיון המדינה

המידע מארכיון המדינה

בקשת המידע שהגשנו

בקשת המידע שהגשנו

עתירה בגין אי מתן מענה

העתירה נגד ארכיון המדינה

 

63 שנים אחרי רצח קסטנר – השב"כ טוען שחשיפת מסמכים הקשורים לפרשה תפגע בביטחון המדינה

למה המדינה חוששת ממה שנמצא בארכיונים שלה? 63 שנים אחרי רצח קסטנר – השב"כ טוען שחשיפת מסמכי ארכיון הקשורים לפרשה תפגע בביטחון המדינה. ביום שני שופטי בג"ץ, בראשות הנשיאה אסתר חיות, יידרשו לקבוע אם החיסיון הזה סביר.

במארס 1957 נורה ד"ר ישראל קסטנר בפתח ביתו בתל אביב. קסטנר נפצע ואושפז בבית החולים הדסה, שם מת כעבור כמה ימים. ד"ר נדב קפלן, היסטוריון ואל"מ (במיל') בחיל האוויר, עתר לבג"ץ נגד שב"כ וארכיון המדינה, בבקשה לחשוף את המסמכים בפרשת הרצח. קפלן מבקש לבחון האם היה בזירת ההתנקשות היה אדם נוסף, האם חנקו את קסטנר בכרית בבית החולים, והאם המדינה עומדת מאחורי הרצח.

בשב"כ טוענים כי פתיחת תיקי הארכיון תסכן את ביטחון המדינה, וגם "שמדובר בהיקף רב ביותר של מסמכים" שהמאמץ הכרוך בחשיפתם יגרום "להכבדה ניכרת על פעולת הארגון".  

לדברי עו"ד אביתר קנולר, שמייצג את קפלן, ייתכן שהמידע שייחשף יביך את גופי הביטחון, "אבל מבוכה אינה סיבה להסתרה אלא דווקא הזדמנות ללמוד ולתקן. אחרי עשרות שנים יש מקום לספר לציבור מה באמת קרה שם".

לכתבה של עופר אדרת ב"הארץ"

 

כך חוק נולד – הפרוטוקולים של הוועדה שגיבשה את הצעת חוק חופש המידע

פרוטוקולים של ישיבות ועדת משנה לוועדת חוקה, חוק ומשפט לדיון בהצעת חוק חופש המידע שנערכו בשנים 1997-1998 וגיבשו את נוסח חוק חופש המידע. הפרוטוקולים מתוך אתר ארכיון המדינה בתוספת תוכן עניינים שמקל על ההתמצאות ואיתור סוגיות רלוונטיות.

לאתר הארכיון

דוגמה מתוך תוכן העניינים
תוכן עניינים

פרוטוקולי ועדת המשנה לועדת חוקה חוק ומשפט

פרוטוקולי ועדת המשנה לועדת חוקה חוק ומשפט

פרוטוקולי ועדת חוקה חוק ומשפט עם תוכן עניינים

לפרוטוקולי ועדת חוקה חוק ומשפט עם תוכן עניינים

דוח ועדת אוסטרובסקי

דוח ועדת אוסטרובסקי

להעברה בנקאית או לתרומה ישירה, להלן פרטי החשבון של התנועה לחופש המידע(ע"ר):
מספר עמותה 580425700 בנק הפועלים (12) סניף 567 (בית אסיה, תל אביב) מספר חשבון 372952

באתרנו מתפרסם מידע שנמסר מרשויות ציבוריות, כפי שהתקבל מהן. אנו עושים כמיטב יכולתנו להבטיח שלא יעלה לאתר מידע שיש בפרסומו משום פגיעה בזכויות הפרט. אם אתם סבורים שבכל זאת עלה באתר מידע כזה, אנא עדכנו אותנו במייל לכתובת: info@meida.org.il