fbpx

מידע שהושג בנושא ‘בית המשפט העליון’

בג"ץ הורה לממשלה לנמק מדוע הפרוטוקולים מדיוני הקורונה לא מתפרסמים

עשינו היסטוריה – בג"ץ הוציא צו על תנאי והורה לממשלה להסביר מדוע ישיבות הקורונה סווגו כסודיות. המדינה צריכה להשיב לבית המשפט עד ה-11 בנובמבר. מה שבטוח –  30 שנה כבר לא נצטרך לחכות לתמלילים.

עו"ד רחלי אדרי מנכ"לית התנועה לחופש המידע, מסבירה מה משמעות ההחלטה הדרמטית:

בג"ץ קיבל את עמדנו, לפיה יש להתייחס לדיוני הקורונה כעניין אזרחי-בריאותי ולא כדיונים ביטחוניים. כעת, על המדינה יהיה להסביר מדוע אינה חושפת את הפרוטוקולים מהדיונים. התנועה לחופש המידע תמשיך להיאבק על ניהול האירוע בשקיפות מרבית לטובת קיום דיון ציבורי בריא וענייני בנושא.

את העתירה לחשיפת הפרוטוקולים הגישו יחד עם התנועה הכתבת המדינית של "הארץ", נעה לנדאו (שיזמה אותה), ושותפים לה "גלובס" "כלכליסט", תאגיד השידור "כאן", "שומרים" ועורכי הדין שחר בן מאיר ויצחק אבירם.

בג"ץ הוציא צו על תנאי

צו על תנאי

על הדיון והעתירה שהגשנו

סיקור ההחלטה בתקשורת:

מעריב

גלובס

מאקו

הארץ

 

תם ונשלם – בעקבות ניצחון התנועה בעליון הוצאות מעונות ראש הממשלה מתפרסמות לציבור

ניצחנו – אחרי שבית המשפט העליון קבע שראש הממשלה ימסור את הוצאותיו בפירוט – הנה הן. תם ונשלם. בואו לנבור בהן.

זה היה מאבק משפטי של 6 שנים – מלחמת התשה שניהלה נגדנו המדינה והעומד בראשה. מלחמה שנמשכה עד שבית המשפט העליון קיבל את עמדת התנועה ופסק שההוצאות צריכות להתפרסם. ומה קרה אחרי שניתן פסק הדין? משרד ראש הממשלה לקח את הזמן – את כל 90 הימים שאיפשר לו העליון – ואז ביום האחרון, הגיע המייל עם פירוט ההוצאות והחשבוניות של ראש הממשלה בנימין נתניהו – לשנת… 2015.

אנחנו עשינו את שלנו. נלחמנו וניצחנו – מעכשיו המידע על הוצאות כל ראש הממשלה בישראל חייב להתפרסם לציבור. המדינה שניהלה נגדנו את המלחמה הזאת, ובזבזה את משאבי הציבור – צריכה להתבייש. ונתניהו? הוא השיג בדיוק מה שרצה. הוא הצליח במשך שנים להסתיר מהציבור את הוצאות המעונות שלו ולערבב בין הוצאותיו הציבוריות לפרטיות ללא פיקוח ושקיפות. 

מה גרם לשורה של פרקליטים מטעם המדינה להשקיע שעות רבות של עבודה כדי להסתיר את ההוצאות מהציבור? למה אף אחד בפרקליטות לא הניף דגל, עצר את הטירוף הזה, ואמר – עד כאן? אין לנו תשובה טובה.

החלטת משרד ראש הממשלה

החלטת משרד ראש הממשלה

פירוט הוצאות בית ראש הממשלה לשנת 2015

PM Expenditure 2015

חשבוניות כביסה לשנת 2014

חשבוניות כביסה 2014

 

חיות לנציג המדינה: "מה מאפשר לכם להטיל חובת סודיות על כל תמלילי הממשלה?"

פרוטוקול הדיון בעליון

פרוטוקול הדיון בעליון

העתירה שהגשנו

תשובת המדינה לעתירה

דיווח על הדיון בעליון ב"כסית"

הכתבה של ניצן שפיר ב"גלובס"

"חוק יסוד הממשלה מלמד הפוך מהנוהג הקיים. אתם מנהלים תמלילים ומעולם לא חשפתם אף תמליל" – כך אמרה היום (ב') נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, לנציג מחלקת הבג"צים בעתירת גלובס, גופי תקשורת נוספים, התנועה לחופש המידע ועו"ד שחר בן מאיר.

הנשיאה חיות והשופטים יצחק עמית וג'ורג' קרא דנו בעתירה לבג"ץ וערעור מינהלי בהם התבקש בית המשפט לחייב את הממשלה לחשוף לציבור הישראלי את תוכנם של תמלילי ישיבות הממשלה בתקופת הקורונה, על מנת שהציבור ייחשף לשיקולים שהובילו להטלת מגבלות קשות תוך פגיעה בזכויות אדם בתקופת התחלואה הקשה.

חיות פנתה לנציג מחלקת הבג"צים, עו"ד אבי מיליקובסקי, שמגן על התנגדות הממשלה שלא לחשוף את תמלילי הישיבות במשבר הקורונה, וביקשה את תשובתו מכוח מה מתנהלת הממשלה באופן זה. "הם (הממשלה) לא מפעילים שיקול-דעת כל פעם מחדש למרות שהחוק מאפשר הפעלת שיקול-דעת". והוסיפה – "איסור צריך שיהיה מונח בו פוטנציאל לפגיעה על מנת שיהיה איסור על פי דין. הטיעון של המדינה על אפקט מצנן הוא במדרג יותר נמוך".

נציג בג"צים השיב – "הממשלה כן מפעילה שיקול דעת. הכלל שהוא שתמלילים תמיד סודיים ויש בהם איסור עיון. מזכיר הממשלה לא ראה סיבה לחרוג מהכלל שנקבע על ידי הממשלה. המזכיר איזן את שיקולי השקיפות, ואת העוצמה של חשיבות הדיון הענייני והפתוח".

חיות ביקשה לדעת האם אי פעם נמסרו תמלילים מישיבות ממשלה ונציג המדינה השיב כי מעולם לא נמסרו תמלילים.

בנוסף פנתה חיות לנציג המדינה ואמרה: "החשיבות של העתירה המינהלית מעלה שאלה עקרונית האם יש מתחם שיקול דעת. איך צריך לפרש את הוראות התקנון ואת הנחיית היועץ המשפטי לממשלה. המזכיר לא הפעיל מלכתחילה את שיקול הדעת. החשיבות של הטיעון הוא שאם יש לו שיקול דעת ולא הפעיל – על זה אתם צריכים לענות".

עו"ד שחר בן מאיר טען מטעם העותרים כי תקנון הממשלה נוגד את חוק יסוד הממשלה. לכן לא ניתן להסתמך על התקנון (האוסר פרסום תמלילי הישיבות – נ.ש.) כדי לא לפרסם את תמלילי הישיבות בקורונה.

לטענתו, חוק יסוד הממשלה מאפשר למדינה להחליט אילו דיונים הם סודיים ולא מדובר באיסור גורף. תקנון הממשלה לא גובר על החוק של מדינת ישראל. "הפעלת שיקול הדעת לחסות את כל תמלילי הקורונה היא לא סבירה", טען בן מאיר.

עו"ד רחלי אדרי מהתנועה לחופש המידע טענה כי למרות שככלל ישיבות הממשלה מסווגות כסודיות ולא מתפרסמות לציבור, משבר הקורונה דרש התנהלות אחרת. "הייתה ציפיה מצידנו שהדברים ייעשו אחרת. ברירת המחדל היא שהפרוטוקולים יפורסמו רק בעוד 30 שנה".

הערעור המינהלי מתייחס להחלטתו של השופט אלי אברבנאל שקבע כי חוק חופש המידע לא מאפשר פרסום מסמכים שחל איסור לפרסמם על פי הדין וכי תקנון הממשלה הוא הדין האוסר את פרסום התמלילים. במקביל כפרה המדינה באפשרות של מזכיר הממשלה להפעיל את שיקול-דעתו בנוגע לסיווג הפרוטוקולים.

"קיימת סמכות לשיקול דעת למזכיר המדינה לסווג באופן שונה את תמלילי הישיבות. הקורונה לא הייתה מבצע צבאי, אלא אירוע מתמשך ארוך מאוד במהלכו הממשלה קיבלה החלטות דרמטיות. החוק לא קובע סודיות מוחלטת על דיוני הממשלה", טענה אדרי והוסיפה: "מי שחוקק את חוקי היסוד לא התכוון שהאיסור יהיה מוחלט. הקורונה הייתה אירוע אזרחי ולא ביטחוני – חייבת להיות הבחנה. נדרשת שקיפות כדי שהציבור יבין כיצד הם התקבלו".

העתירה הוגשה לאחר שתמלילי דיוני הממשלה בנוגע לקורונה סווגו כביטחוניים ובהתאם סודיים, אף שמדובר בדיונים אזרחיים-רפואיים. בשל סיווגם הם לא יפורסמו למשך 30 שנה (!).

אם תידחה העתירה, רק בעוד שלושה עשורים יזכה הציבור הישראלי להיחשף לדיונים וויכוחים גורליים שהתנהלו בממשלה והובילו להחלטות קשות ולגזירות על הציבור.

לטענת העותרים, ההחלטה של הממשלה סותרת את חוק יסוד: הממשלה שבסעיף 35 שלו מונה נושאים שצריכים להישמר בסודיות. לפי הטענה שלנו, הקביעה של הממשלה בתקנון שכל תמלילי ישיבות הממשלה (ובהם בנוגע לקורונה) הם סודיים סותרת את חוק היסוד.

לטענתנו, לפי הצעת חוק יסוד: הממשלה רואים שכוונת המחוקק בעת שחוקק את חוק היסוד, הייתה שסודיות על תוכן ישיבות הממשלה תוטל רק במקרים מסוימים, ולא שתהיה סודיות מוחלטת על תוכנן של כל ישיבות הממשלה באשר הן כפי שקובע תקנון הממשלה.

לקראת הדיון בעליון על פרסום הפרוטוקולים מקבינט הקורנה – תשובת המדינה לערעור התנועה

תשובת המדינה לערעור התנועה

תשובת המדינה לערעור

העתירה שהגישה התנועה

לכתבה של חן מענית ב"גלובס"

ביום שני הקרוב, ה-14 במאי יתקיים בביהמ"ש העליון דיון מכריע בנושא. מדובר כבר בהליך של ערעור על פסק דין שנתן שופט ביהמ"ש המחוזי בירושלים, אלי אברבנאל בדצמבר 2020.

אברבנאל דחה את העתירה שלנו לחשיפת תמלילי הקורונה. הוא נימק את החלטתו על בסיס חוק חופש המידע שקובע כי "רשות ציבורית לא תמסור מידע אשר אין לגלותו על פי כל דין". ומהו אותו דין שמאפשר את הסתרת המידע? לגישת הממשלה והיועמ"ש שאומצה ע"י ביהמ"ש המחוזי מדובר בתקנון עבודת הממשלה שקובע כי דיוני הממשלה סגורים והתמלילים חסויים.

ביום שני הקרוב תתייצב מנכ"לית התנועה לחופש המידע, עו"ד רחלי אדרי, בפני שופטי העליון, הנשיאה אסתר חיות, והשופטים דפנה ברק-ארז ויצחק עמית ובשם כל העותרים תנסה לשכנעם כי השופט המחוזי טעה.

מבלי להלאות את הקוראים בפרטי הפרטים של הטיעון המשפט שנציג בעליון, נאמר כי עיקרו הוא שהשופט אברבנאל אימץ באופן לא מנומק ושגוי את עמדת הממשלה לפיה בחסות התקנון היא יכולה לפעול ככל שעולה רוחה, לרבות בניגוד לחוק היסוד. לשיטתנו, ההחלטה של הממשלה סותרת את חוק יסוד: הממשלה שבסעיף 35 שלו מונה נושאים שצריכים להישמר בסודיות. לפי הטענה שלנו, הקביעה של הממשלה בתקנון שכל תמלילי ישיבות הממשלה (ובהם בנוגע לקורונה) הם סודיים היא סותרת את חוק היסוד.

ואכן, כשהולכים להצעת חוק יסוד: הממשלה רואים שכוונת המחוקק בעת שחוקק את חוק היסוד, הייתה שסודיות על תוכן ישיבות הממשלה תוטל רק במקרים מסוימים, ולא שתהיה סודיות מוחלטת על תוכנן של כל ישיבות הממשלה באשר הן כפי שקובע תקנון הממשלה. במלים אחרות לשיטתנו, כשהממשלה קבעה בתקנון שהתוכן של כל ישיבותיה ישמר בסודיות למשך 30 שנה, היא עשתה שימוש לרעה בכוחה ובאופן שמנוגד לחוק היסוד.

כך למשל אמר שר המשפטים לשעבר, חיים צדוק ז"ל, במהלך הדיונים בכנסת על חקיקת הסעיף הרלוונטי בחוק יסוד: הממשלה: "קבענו סעיף הנראה לנו כסעיף המאזן את הצורך בשמירת סודיות בדיוני הממשלה בעניינים חיוניים, מצד אחד, ואת העיקרון של חופש העיתונות, מצד שני, והטלנו את האיסור רק על דברים מובחרים".

השר צדוק גם הסביר באותה הזדמנות מהם אותם עניינים "מובחרים" שנדונים בממשלה וצריכים להישאר חסויים לשנים ארוכות: "ביטחון המדינה, יחסי חוץ של המדינה ועניינים אחרים שהממשלה חושבת שחיוני מבחינת האינטרסים של המדינה שהם יישארו בסוד".

האם חיוני מבחינת האינטרסים של המדינה שתמלילי ישיבות הממשלה בקורונה יישארו חסויים לשלושה עשורים תמימים? לשיטתנו, בדיוק להפך – חיוני לפרסמם כדי שהציבור יוכל לבקר בצורה מושכלת את דרך קבלת ההחלטות בממשלה שהובילה לכל אותן החלטות שחלקן שנויות במחלוקת. ביום שני נדע מה חושבים על כך השופטים חיות, ברק-ארז ועמית.

האם הפרוטוקולים של ישיבות הממשלה בקורונה צריכים להישאר חסויים ל-30 שנה? מחר (ב)  בדיון בעליון נגלה מה עמדתם של השופטים חיות, ברק-ארז ועמית בסוגיה.

תשובת המדינה לבג"ץ: מתנגדת לפרסם הפרוטוקולים מישיבות הממשלה; בני גנץ דורש לחשוף אותם

עמדת המדינה

Loader Loading...
EAD Logo Taking too long?

Reload Reload document
| Open Open in new tab

העתירה שהגשנו לחשיפת הפרוטוקולים

הכתבה בדה מרקר

הכתבה בגלובס

דרמה בעמדת המדינה לבג"ץ בעתירה שהגשנו לחשיפת הפרוטוקולים של דיוני הממשלה. המדינה מתנגדת לפרסום – ראש הממשלה החליפי גנץ – בעד. יהיה מעניין בבג"ץ.

נקצר לכם את מה שכתבה המדינה ב-67 העמודים של כתב התשובה שלה: היא מתנגדת לפרסום כי היא יכולה – לפי תקנון הממשלה. לטענתה דיוני הקורונה סודיים ממש כמו הדיונים שלה בעניינים הכי ביטחוניים, ולכן היא הטילה עליהם חיסיון ל-30 שנה.

מצד שני, התגובה של המדינה כוללת את עמדתו של בני גנץ, ראש הממשלה החליפי ושר הביטחון, שדורש לחשוף לציבור את הדיונים כי אין בהם שום דבר ביטחוני או סודי. בדיוק מה שאנחנו אומרים כבר שנה.

ראוי היה שלפני הבחירות אזרחי ישראל יחשפו לדיוני הממשלה וידעו איך התקבלו פה ההחלטות – ולא באמצעות ספינים והדלפות. לצערנו המדינה הצליחה למנוע את המידע הזה מאזרחי ישראל.  

אנו מקווים שבג"ץ ידון בקרוב בעתירה שהגשנו – ויחליט לעשות היסטוריה ולקבוע שזכותנו להיחשף לתמונה המלאה של ניהול המשבר הזה. במיוחד כשאנחנו נמצאים בעיצומו של משבר אמון כה עמוק בין הציבור לממשלה – כדאי לה לנסות קצת יותר שקיפות ופחות הסתרה. כשיש שקיפות בתהליכי קבלת החלטות גם ההחלטות שמתקבלות טובות יותר.

תודה לכ-1,000 תומכים שתרמו למאבק המשפטי. בלעדיכם לא היינו יכולים. ותודה לשותפים שלנו לעתירה –  כלי התקשורת הארץ, כלכליסט, תאגיד השידור הישראלי, גלובס, שומרים ועורכי הדין שחר בן מאיר ויצחק אבירם.

ערערנו לעליון – לחשוף את הפרוטוקולים מישיבת הממשלה במשבר הקורונה

התנועה לחופש המידע יחד עם כמה גופי תקשורת הגישה היום (ה') לבית המשפט העליון ערעור על פסיקת בית המשפט המחוזי בירושלים. השופט אלי אברבנאל אימץ את עמדת המדינה וקבע שאין לחשוף את דיוני קבינט הקורונה. במשך קרוב לשנה מסרב מזכיר הממשלה להשתמש בסמכותו ולאפשר לעיתונאים לעיין בחומרי הקבינט. לטענתו, מדובר בחומרים המסווגים כ"סודיים ביותר", ולכן יש לסגור אותם בארכיון המדינה – ולאפשר לציבור לעיין בהם רק אחרי 30 שנה.

הערעור הוגש בשם התנועה לחופש המידע, אותה מיצגות עורכות הדין יערה וינקלר-שליט ואיה מרקביץ',  ושורה של עיתונאים וגופי תקשורת, בהם עיתון הארץ, כלכליסט, תאגיד השידור הישראלי (המיוצגים על ידי עורכת הדין טלי ליבליך), וגלובס (המיוצג על ידי עו"ד אוריאן אשקולי-יהלום), שומרים וכן עורכי הדין שחר בן מאיר ויצחק אבירם.

לטענת העותרים, סירוב הממשלה לחשוף לציבור את תמלילי ישיבותיה נשען על מקורות משפטיים שגויים, שמטילים חובת סודיות על דיונים בענייני ביטחון המדינה – ואינם רלוונטיים לשקיפות שלטונית בנושא אזרחי שעניינו בריאות הציבור כמו ההתמודדות עם משבר הקורונה. בעתירה נכתב כי "אין כל הצדקה לאי-חשיפת תהליכי קבלת ההחלטות במשבר הקורונה. להפך: אם במלחמה חיוני לעתים להסתיר מידע כדי לנצח את האויב, הרי שבמאבק במחלה חיוני לחשוף מידע כדי לנצח את ה'אויב' – הנגיף".

"ישנה חשיבות ציבורית עליונה לחשיפת הפרוטוקולים כעת ולא בעוד 30 שנה, כפי שמעוניינת המדינה", אומרת עו"ד רחלי אדרי, מנכ"לית התנועה לחופש המידע. "הערעור שהוגש הבוקר מביא לפתחו של בית המשפט סוגיה עקרונית חשובה והיא בחינת הסתירה הקיימת בין תקנון עבודת הממשלה לבין הוראות היסוד המאפשרות עיון בדיוני הממשלה, שאינם ביטחוניים. כאשר תהליכי קבלת ההחלטות בממשלה בנוגע להתמודדות עם משבר הקורונה אינם בהירים לציבור, והתחושה היא שישנם שיקולים זרים המשפיעים על מקבלי ההחלטות. במיוחד בתקופת בחירות (רביעיות) – גם אם החשש אינו מבוסס, הוא פוגע באמון הציבור. הדרך הנכונה לטפל במשבר האמון היא שקיפות. בידי חברי הממשלה המפתח לאמון הציבור, והשיקולים בבסיס ההחלטות שלהם צריכים להיות ברורים לציבור".

הליכים קודמים:

מדובר בערעור המוגש לבית המשפט העליון, לאחר שבנובמבר 2020, ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי שקיבל בחלקו את עתירת התנועה לחופש המידע, וכתוצאה מכך נמסרו לציבור חומרי הרקע שהונחו בפני חברי הממשלה

פסק הדין של בית המשפט המחוזי ניתן לאחר שהעתירה הוגשה בפעם השלישית. העתירה הראשונה הוגשה לבג"ץ ונמחקה בחודש יוני, לאחר שבית המשפט העליון קבע שיש לנהל את ההליך במסגרת חוק חופש המידע ובפני בית המשפט המחוזי. הממשלה סירבה להסכים לבקשת העותרים להכיר בתשובת המדינה לבג"ץ כ"מענה לבקשת חופש מידע" – הסכמה שהייתה מאפשרת לקיים את החלטת בג"ץ ולהגיש מיד עתירה לבית המשפט המחוזי.

לכן, העותרים נאלצו להגיש בקשת חופש מידע חדשה, ולאחר שגם זו לא נענתה עד למועד הקבוע בחוק, עתרו לבית המשפט המחוזי בחודש יולי, ואז שוב באוקטובר. כעת הסוגיה חוזרת לפיתחו של העליון במסגרת הליך הערעור.  

העתירה לבג"ץ

Court-protocols-take-2

הערעור לבית המשפט העליון 452/21

הערעור לעליון

נספחים לערעור

נספחים לערעור

 

תגובת המדינה

תגובת המדינה

 

המדינה חזרה בה מעמדתה – העליון הורה לביהמ"ש המחוזי להכריע אם למסור "קוד תוכנה"

אל פתחו של בית המשפט העליון הגיעה שאלה שלא נדונה קודם, באשר לפרשנותו הראויה של המונח "מידע" המוגדר בחוק חופש המידע.

ראשיתו של ההליך הוא בפנייה שנערכה על ידי אגודה שיתופית הר שמש אל הממונה על יישום חוק חופש המידע ברשות המסים. במסגרת בקשת המידע, התבקשו פרטי מידע שונים, ובין אלה "אלגוריתם/קוד". המדינה טענה בבית המשפט המחוזי כי "תוכנה" (היינו, קוד/אלגוריתם), לא נתפסים כמידע בהתאם לחוק חופש המידע, וזאת, כפי שניתן ללמוד לטענתם מחוק המחשבים.
בית המשפט לעניינים מנהליים קיבל את הטענה, ומשום שמדובר בטענת סף, הרי שלא היה כל צורך מצידו של בית המשפט לדון בסייגים האחרים.

הר שמש ערערה לבית המשפט העליון – ובעקבות זאת ביקשה התנועה לחופש המידע להצטרף כידידת בית המשפט ולהראות מדוע, לשיטתה, יש לראות במונח מידע ככולל כל מידע באשר הוא כזה הניתן להעברה, לרבות תוכנה/קוד/אלגוריתם וכד'. העמדה נכתבה בסיוע שיר טולדנו, שחר מנדיל ואיגור ביסטרוב מהקליניקה לחופש המידע במכללה למינהל שבהנחיינתי וכן על ידי הליניקה לזכויות אדם בסייבר שבאוניברסיטת חיפה, בהנחייתה של ד"ר דלית קן-דרור.

בעמדה עולות מספר טענות, שניתן לחלק לשניים: ראשית, פרשנות ראויה של המונח "מידע" לא מצריכה כל פנייה לחוק אחר, ולבטח לא לחוק פלילי דוגמת חוק המחשבים. פרשנות ראויה, שאינה הכרחית ממילא, תפנה לתכלית החקיקה, והיא עיגון הזכות למידע תוך מתן אפשרות לציבור לפקח אחר פעולות הממשלה. שנית, נוכח העולם הטכנולוגי שבו אנו מצויים, וההתפתחות הטכנולוגית הבלתי-פוסקת, כמו גם נכונותה של ישראל לקדם עקרונות של ממשל פתוח, לרבות שימוש בקוד פתוח והנגשה של קוד פתוח, כמו גם העובדה שכאשר החלטות מתקבלות על ידי מחשב אין גם לפקיד הציבור או לשומרי הסף יכולת אמיתית לבחון את אופן קבלת ההחלטות, הרי שישנה חשיבות גבוהה עוד יותר לשקיפות.

לקראת הדיון שהתקיים בבית המשפט העליון, חזרה בה המדינה מעמדתה העקרונית שלפיה "תוכנה" היא לא "מידע", וטענה כי נערכת חשיבה מחודשת בנושא זה. נוכח האמור, הציעה המדינה, בעקיפין, להחזיר את הדיון אל בית המשפט לעניינים מנהליים שידון לגופן של הטענות האחרות, כשנקודת המוצא בדיון שם תהיה כי מדובר במידע.

לכתבה של רותי לוי בדה מרקר

לכתבה במהדורת הארץ באנגלית

פסק הדין של העליון

פסק הדין של העליון

עמדת הידיד של התנועה

עמדת הידיד של התנועה

פרוטוקול הדיון בבית המשפט העליון

פרוטוקול הדיון בעליון

התנועה בעמדת ידיד ביהמ"ש: יש לקבוע שתוכנה היא מידע

פרוטוקול הדיון בעליון 24.12.2020

פרוטוקול הדיון בעליון

עמדת הידיד של התנועה

עמדת הידיד של התנועה

 

התנועה בעמדת ידיד ביהמ"ש: לחשוף את עבודתה של יחידת הסייבר של הפרקליטות

יחידת הסייבר של הפרקליטות הוקמה לפני חמש שנים בעיצומה של אינתיפאדת היחידים, על רקע ההסתה הגוברת ברשתות החברתיות. היחידה מפעילה נוהל וולונטרי, שבמסגרתו היא מבקשת מפייסבוק ומחברות האינטרנט להסיר תכנים שהיא רואה כבעייתיים. עשרות אלפי מחיקות כאלה בוצעו בשנים האחרונות בלי שבית המשפט היה מעורב, וללא תיעוד ופיקוח. על פי תפיסת היחידה היא פועלת להתמודד עם המציאות הדינמית של המרחב המקוון באמצעות כלי שלא יהיה כבול למגבלות ההליך הפלילי הפורמלי האיטי והכבד.

מרכז עדאלה והאגודה למען זכויות האזרח עתרו ב-2019 לבג"ץ נגד מנגנון האכיפה האלטרנטיבי של יחידת הסייבר. לטענתם היחידה פועלת ללא סמכות ומכריעה בשאלת הפליליות של חופש הביטוי ללא ניהול כל הליך משפטי. בתשובתה לעתירה, טענה המדינה כי אינה פועלת ללא סמכות, משום שהיא כלל אינה מפעילה סמכות. לשיטת המדינה, בקשות היחידה להסיר תכנים אינן "דרישות", וההחלטה אם להסיר תכנים נתון לשיקול דעתן של הפלטפורמות המקוונות.

לציבור יש זכות לבחון את תהליך קבלת ההחלטות, שבו מחליטה היחידה לצנזר את חופש הביטוי ברשת. כך טוענת התנועה לחופש המידע שביקשה להצטרף לעתירת עדאלה והאגודה לזכויות האזרח בעמדת ידיד בית המשפט. "קודם כל תעבדו בשקיפות", אומרת מנכ"לית התנועה עו"ד רחלי אדרי. "אם יש יחסים בין פייסבוק למדינת ישראל, אנחנו רוצים לדעת מה הם. אנחנו מבקשים לדעת האם מדובר בנושאים הנוגעים לביטחון המדינה וכמה זה למשל, עניינים של פגיעה בכבודם של שופטים".

"התערבות המדינה בשיח הציבורי באינטרנט היא התערבות בחופש הביטוי של אזרחי המדינה ובזכותם לצורך מידע", אומרת עו"ד דנה יפה מהקליניקה לזכויות אדם במרחב הסייבר שהגישה ביחד עם התנועה את עמדת הידיד. "זו פגיעה משמעותית בזכויות יסוד. גם אם ישנם מקרים בהם התערבות כזו מוצדקת חשוב שפעולות כאלה יעשו באופן גלוי, שמאפשר פיקוח ציבורי וביקורת".

 

עמדת הידיד של התנועה וההליך המשפטי

פסק הדין של השופט מלצר

מי יפקח על צנזורת האינטרנט – כתבה באתר "שומרים"

כתבת הווידאו ב"שומרים"

רשימת שיאני השכר במערכת המשפט נחשפת

אחרי שמונה חודשי המתנה – יותר מכפליים מהזמן שמתיר החוק – שקיבלנו מהנהלת בתי המשפט את רשימת שיאני השכר במערכת המשפט, וכן את רשימת השופטים הכי הרבה בישראל.

בין שאני השכר נכללים עובדי מנהלה ומזכירות ראשית המרוויחים בין 33 ל-46 אלף שקלים בחודש.

חשיפת המידע הוא חלק ממהלך שמובילה התנועה לפרסום שכרם של עובדי מדינה שאינם כלולים בדו"ח שמפרסם הממונה על השכר במשרד האוצר. בדו"ח הוצאות השכר במשרדי הממשלה לא נכללות שלוש קבוצות של עובדי מדינה: עובדי משכן הכנסת, עובדי משרד מבקר המדינה ושכר השופטים. הסיבה לכך היא שהממונה על השכר באוצר לא קובע את שכרם, שנקבע על ידי מנכ"ל משכן הכנסת, מנכ"ל משרד מבקר המדינה וועדת הכספים לשופטים.

לדברי עו"ד איה מרקביץ, היועצת המשפטית של התנועה לחופש המידע, "בעוד שהכנסת מסרה את נתוני שכר עובדיה, לבקשת התנועה, במסגרת פרק הזמן שקובע חוק חופש המידע, ומשרד המבקר אף פרסם את נתוני שכר עובדיו לציבור, נענתה הנהלת בתי המשפט לבקשת המידע שהגישה התנועה רק מקץ שמונה חודשים ויותר – יותר מכפליים מפרק הזמן המירבי שקובע החוק למתן מענה".

שיאני השכר במערכת המשפט

להעברה בנקאית או לתרומה ישירה, להלן פרטי החשבון של התנועה לחופש המידע(ע"ר):
מספר עמותה 580425700 בנק הפועלים (12) סניף 567 (בית אסיה, תל אביב) מספר חשבון 372952

באתרנו מתפרסם מידע שנמסר מרשויות ציבוריות, כפי שהתקבל מהן. אנו עושים כמיטב יכולתנו להבטיח שלא יעלה לאתר מידע שיש בפרסומו משום פגיעה בזכויות הפרט. אם אתם סבורים שבכל זאת עלה באתר מידע כזה, אנא עדכנו אותנו במייל לכתובת: info@meida.org.il