fbpx

מידע שהושג בנושא ‘בנימין נתניהו’

תם ונשלם – בעקבות ניצחון התנועה בעליון הוצאות מעונות ראש הממשלה מתפרסמות לציבור

ניצחנו – אחרי שבית המשפט העליון קבע שראש הממשלה ימסור את הוצאותיו בפירוט – הנה הן. תם ונשלם. בואו לנבור בהן.

זה היה מאבק משפטי של 6 שנים – מלחמת התשה שניהלה נגדנו המדינה והעומד בראשה. מלחמה שנמשכה עד שבית המשפט העליון קיבל את עמדת התנועה ופסק שההוצאות צריכות להתפרסם. ומה קרה אחרי שניתן פסק הדין? משרד ראש הממשלה לקח את הזמן – את כל 90 הימים שאיפשר לו העליון – ואז ביום האחרון, הגיע המייל עם פירוט ההוצאות והחשבוניות של ראש הממשלה בנימין נתניהו – לשנת… 2015.

אנחנו עשינו את שלנו. נלחמנו וניצחנו – מעכשיו המידע על הוצאות כל ראש הממשלה בישראל חייב להתפרסם לציבור. המדינה שניהלה נגדנו את המלחמה הזאת, ובזבזה את משאבי הציבור – צריכה להתבייש. ונתניהו? הוא השיג בדיוק מה שרצה. הוא הצליח במשך שנים להסתיר מהציבור את הוצאות המעונות שלו ולערבב בין הוצאותיו הציבוריות לפרטיות ללא פיקוח ושקיפות. 

מה גרם לשורה של פרקליטים מטעם המדינה להשקיע שעות רבות של עבודה כדי להסתיר את ההוצאות מהציבור? למה אף אחד בפרקליטות לא הניף דגל, עצר את הטירוף הזה, ואמר – עד כאן? אין לנו תשובה טובה.

החלטת משרד ראש הממשלה

החלטת משרד ראש הממשלה

פירוט הוצאות בית ראש הממשלה לשנת 2015

PM Expenditure 2015

חשבוניות כביסה לשנת 2014

חשבוניות כביסה 2014

 

עלות הנסיעות האחרונות לחו"ל של ראש הממשלה בנימין נתניהו

באוגוסט 2020 פנתה התנועה לממונה על חופש המידע במשרד ראש הממשלה כדי לקבל את פירוט העלויות של נסיעות בנימין נתיהו לחו"ל באותה שנה. אבל רק אחרי שעתרנו לבית המשפט – קיבלנו את המידע. הנה הוא:

תשובת הממונה על חופש המידע במשרד ראש הממשלה

תשובת הממונה על חופש המידע

פירוט חברי המשלחות לחו"ל

PM-travel

עלויות הביקורים בחו"ל

הכתבה על העלויות בכלכליסט

 

התנועה לגנזת: יש לוודא העברה מסודרת של חומרי ארכיון מלשכת נתניהו לארכיון המדינה

בעקבות הפרסומים ב"הארץ" על גריסת מסמכים לפני עזיבת בנימין נתניהו את לשכת ראש הממשלה, פנתה התנועה לחופש המידע לגנזת המדינה, רותי אברמוביץ, בבקשה לבדוק את התנהלות לשכת ראש הממשלה בפרשה. "כפי שידוע לך היטב ובהתאם לחוק הארכיונים, ותקנות הארכיונים, הרי שקיימת בידך הסמכות לפעול אל מול לשכת ראש הממשלה היוצא, ולוודא את העברתו המסודרת של החומר הארכיוני אל ארכיון המדינה", כתבה מנכ"לית התנועה, עורכת הדין רחלי אדרי.

נזכיר, בהתאם לתקנות, הגנזת היא זו שאמורה לאשר או לא לאשר ביעור חומרים. "אנו מוצאים את הידיעות שפורסמו בתקשורת מטרידות ביותר. שקיפות שלטונית, דיווחיות, ומתן גישה חופשית למידע, הינם מיסודותיה המהותיים של הדמוקרטיה, יישום מלא ונכון של עקרונות אלה יש בהם להשיב את האמון שאבד לציבור בממשלה ובמוסדות השלטון. חלק ממשטר דמוקרטי תקין עובר גם בהליך העברת שלטון מסודרת ותקינה, כזו השומרת על מידע העבר והידע שנצבר באחד מהמקומות הרגישים והחשובים במדינה, הוא לשכת ראש הממשלה", נכתב במכתב ששלחה התנועה לגנזת.

המכתב לגנזת המדינה

המכתב לגנזת המדינה

 

הפרסום ב"הארץ"

כתבה ב"הארץ" על המכתב לגנזת

בדיקת התנועה: מיהם ראשי המדינות שמפרסמים יומני פגישות

בבדיקה שערכנו בתנועה לחופש המידע בסיועו של אנדי וורמס, ביקשנו לבחון מי מראשי המדינות מפרסם את היומן שלו באופן יזום ומי נכון לפרסם אותו בעקבות בקשת מידע. 

מוזמנים לעיין בטבלה שבה ריכזנו את המידע שהתקבל, וכן בכתבתו של רועי ברגמן שפורסמה בעיתון כלכליסט.

הכתבה של רועי ברגמן ב"כלכליסט"

להשוואה שערכנו
 

פותחים יומנים? סיכום ההשוואה שערכנו

תשובת המדינה לבג"ץ: מתנגדת לפרסם הפרוטוקולים מישיבות הממשלה; בני גנץ דורש לחשוף אותם

עמדת המדינה

Loader Loading...
EAD Logo Taking too long?

Reload Reload document
| Open Open in new tab

העתירה שהגשנו לחשיפת הפרוטוקולים

הכתבה בדה מרקר

הכתבה בגלובס

דרמה בעמדת המדינה לבג"ץ בעתירה שהגשנו לחשיפת הפרוטוקולים של דיוני הממשלה. המדינה מתנגדת לפרסום – ראש הממשלה החליפי גנץ – בעד. יהיה מעניין בבג"ץ.

נקצר לכם את מה שכתבה המדינה ב-67 העמודים של כתב התשובה שלה: היא מתנגדת לפרסום כי היא יכולה – לפי תקנון הממשלה. לטענתה דיוני הקורונה סודיים ממש כמו הדיונים שלה בעניינים הכי ביטחוניים, ולכן היא הטילה עליהם חיסיון ל-30 שנה.

מצד שני, התגובה של המדינה כוללת את עמדתו של בני גנץ, ראש הממשלה החליפי ושר הביטחון, שדורש לחשוף לציבור את הדיונים כי אין בהם שום דבר ביטחוני או סודי. בדיוק מה שאנחנו אומרים כבר שנה.

ראוי היה שלפני הבחירות אזרחי ישראל יחשפו לדיוני הממשלה וידעו איך התקבלו פה ההחלטות – ולא באמצעות ספינים והדלפות. לצערנו המדינה הצליחה למנוע את המידע הזה מאזרחי ישראל.  

אנו מקווים שבג"ץ ידון בקרוב בעתירה שהגשנו – ויחליט לעשות היסטוריה ולקבוע שזכותנו להיחשף לתמונה המלאה של ניהול המשבר הזה. במיוחד כשאנחנו נמצאים בעיצומו של משבר אמון כה עמוק בין הציבור לממשלה – כדאי לה לנסות קצת יותר שקיפות ופחות הסתרה. כשיש שקיפות בתהליכי קבלת החלטות גם ההחלטות שמתקבלות טובות יותר.

תודה לכ-1,000 תומכים שתרמו למאבק המשפטי. בלעדיכם לא היינו יכולים. ותודה לשותפים שלנו לעתירה –  כלי התקשורת הארץ, כלכליסט, תאגיד השידור הישראלי, גלובס, שומרים ועורכי הדין שחר בן מאיר ויצחק אבירם.

"וושינגטון פוסט" מדווח על מאבק התנועה לפרסום הוצאות מעונות ראש הממשלה

לכתבה ב"וושינגטון פוסט"

 

העליון דחה את בקשתו של נתניהו לקיים דיון נוסף בשיחות בינו לבין מו"ל ועורך ישראל היום

 

פסק הדין

פסק הדין

 

פרוטוקול הדיון

פרוטוקול הדיון

 

עמדת הידיד של התנועה

עמדת המדינה

 

עיתון הארץ עתר לבית המשפט – לחשוף את יומן הפגישות של ראש הממשלה

העיתונאית רויטל חובל כותבת על בקשת המידע שהגישה לקבל יומן הפגישות של ראש הממשלה:

בדצמבר ביקשתי לקבל את לוח הזמנים של רה"מ ואת פרקי הזמן שהקדיש להתייעצויות משפטיות. במשרד רה"מ צפצפו. עתרתי עם "הארץ" לביהמ"ש וכעת נותר רק לראות כמה זמן גם זה יימרח

איך ראש הממשלה מבלה את יומו? אין לנו מושג. מדי פעם זורקים לנו דובריו הודעה על פגישה כזו או אחרת או על התייעצות ביטחונית, אבל איננו באמת יודעים מה עושה בנימין נתניהו ברוב שעות היממה. בכל דמוקרטיה מתוקנת ראש המדינה חושף מרצונו את סדר יומו בפני הציבור. אפילו נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, שובר כללי המינהל התקין, לא שבר מנהג זה.

מקורבים לנתניהו סיפרו לי בעבר על כך שהוא מקדיש שעות רבות להתייעצויות משפטיות הנוגעות לחקירותיו. זה רלוונטי במיוחד בעת הזו, לנוכח השימוע הקרב בתיקים 1000, 2000 ו-4000. רוב ההתייעצויות מתנהלות במעון ברחוב בלפור וברור כי הן באות על חשבון משימותיו הציבוריות של ראש הממשלה. חלק לא מבוטל מזמנו היקר מפז מופנה לענייניו האישיים.

נתניהו מצוי תחת חקירות כבר שלוש שנים ומכיוון שהוא מסרב באופן שיטתי לחשוף את סדר יומו באופן יזום, הגשתי בחודש דצמבר בקשה לקבל את יומנו, על פי חוק חופש המידע, תוך פירוט הזמן שהוקדש לחקירותיו. לבקשת התנועה לחופש המידע, נידב משרד ראש הממשלה בעבר כמה טבלאות עלובות לפגישותיו של נתניהו עם שרים, וזהו. יצוין כי ארגונים שעוסקים בתחום העדיפו בעבר להתמקד בהגשת בקשות מידע על הוצאות מעון ראש הממשלה והסדרי ניגוד עניינים של נתניהו,וככה יצא שעד היום לא התפרסם אף לו"ז מסודר. כל זה קורה בניגוד להנחיית היועץ המשפטי לממשלה ב-2009 שקבע כי סדר יומו של ראש הממשלה הוא מידע ציבורי.

במשך חצי שנה לא קיבלתי מענה לפנייתי. לא דחייה, לא סירוב, לא בקשת ארכה – התעלמות. חוק חופש המידע קובע כי יש לתת מענה לבקשה בעניין תוך 90 יום, אבל במשרד ראש הממשלה מצפצפים עליו. ככה זה כשיכולים. לפני חודש וחצי עתרתי יחד עם עיתון "הארץ" באמצעות עו"ד טלי ליבליך הלוחמנית לבית המשפט המחוזי בירושלים והשופט עודד שחם הורה למדינה להגיב בתוך חודש. המועד הגיע, וכצפוי, הפרקליטות, זו שמייצגת את משרד ראש הממשלה, ביקשה ארכה של חודש כדי לקבל החלטה בבקשה. שמעתם טוב: "כדי לקבל החלטה בבקשה". מה עשו שם עד עכשיו? התעלמו. כי הם יכולים.

למעט הנחייתו של היועץ, יש שלל פסיקות שחייבו ראשי ערים לפרסם את יומניהם וישנו כמובן גם פסק הדין המפורסם של בית המשפט העליון, בו חויב נתניהו לפרסם את מועדי שיחותיו עם המיליארדר שלדון אדלסון. נכון לעכשיו, הפרקליטות אמורה להגיב על העתירה בתחילת אוגוסט. אני מניחה שגם אז היא תבקש ארכה "בשל עומס חריג". לאחר מכן אולי ייקבע דיון ומתישהוא גם יינתן פסק דין לטובתנו. עד ליום המיוחל הזה, אני מקווה שבית המשפט ישים סוף למריחה הזו ויראה לכולנו שלפעמים יש שופטים בירושלים.

העתירה שהגיש עיתון הארץ

יומן הפגישות המתעדכן של הנשיא טראמפ

 

 

ערערנו לבית המשפט העליון – להורות למשרד ראש הממשלה למסור לציבור את הפירוט המלא של הוצאות המעון

תנועה לחופש המידע ערערה לבית המשפט העליון על ההחלטה של בית המשפט המחוזי מינואר, שלפיה אין לחייב את ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לפרסם את פירוט הוצאות מעונות ראש הממשלה ל-2015 וחשבוניות בגין ההוצאות.

הערעור שהגשנו – עע"מ 1417/19

לכתבה בדה מרקר

התנועה פנתה ביולי 2016 לממונה על יישום חוק חופש המידע במשרד ראש הממשלה בבקשה לפירוט ההוצאות לפי ספק, סכום וסוג הוצאה ובצירוף חשבוניות. לאחר סירוב הבקשה, הוגשה עתירה לבית המשפט המחוזי, ובינואר נדחתה עתירת התנועה, והתקבלה עתירה של נתניהו נגד החלטת הממונה על חופש המידע במשרד ראש הממשלה, שהתיר לפרסם הוצאות ניקוי יבש של המשפחה במעון ל-2014.

השופט יורם נועם קבע כי "העניין הציבורי בקבלת מידע על הוצאות מעונות ראש הממשלה הוא בפרסום מהות ההוצאות. אך מכאן ועד להצצה לפרטי המזון, כמו גם לפרטי הכביסה או הטואלט – קרי, לצלחת, לחדרי השירותים והרחצה ולארון הכביסה – מרחק רב, והיא אינה משרתת עניין ציבורי ואינה יכולה לתרום לדיון ענייני המתנהל בציבור זולת שיח רכילותי גרידא".

בערעור שהוגש היום באמצעות עורכי הדין, אביתר קנולר ויערה וינקלר-שליט, כתבה התנועה לחופש המידע כי השגיאה המשמעותית ביותר בפסיקתו של בית המשפט המחוזי היא בכך שהתעלם מ"נוהל השתתפות בהוצאות ראש ממשלה מכהן" מ-2001. במסגרת נוהל זה מפורטות כל ההוצאות שמותר לראש ממשלה מכהן להוציא במעונותיו על חשבון המדינה, לפי סוג ההוצאה, תוך פירוט הפריטים שניתן לרכוש במסגרתה וסכום המסגרת שניתן להוציא.

לכן, מעצם קיומו של הנוהל עולה שכל ההוצאות שמוצאות מכוחו, צריכות להיות פומביות על מנת שניתן יהיה לבחון את עמידת הגורמים הנוגעים בדבר בהוראות. לא ניתן ליהנות מצד אחד מהמימון הציבורי לפי הנוהל, ומצד שני מפרטיות שתוביל להסתרת מידע אודות השימוש בכספי הציבור – בלי שבית המשפט כלל לא ערך את האיזון הנדרש בין הפרטיות לחופש המידע.

הערעור מעלה טענות נוספות, ובהן העובדה שבית המשפט המחוזי אימץ את העמדה של ראש הממשלה והממונה, שלפיה מדובר בהקצאת משאבים בלתי סבירה בלי לערוך בדיקה עובדתית או אפילו הגיונית של השעות שנטען כי יש להשקיע באיתור החשבוניות ובדיקתן.

הוצאות מעונות ראש הממשלה לא יפורסמו – פסק הדין של השופט י.נועם

בזכות חוק חופש המידע, נתניהו הפסיק למרוח אותנו

למאמר בדה מרקר

לאחרונה התפרסמו במהדורת החדשות של חדשות 2 תמלולי ההקלטות של עד המדינה ניר חפץ, מי שהיה בעבר ראש מערך ההסברה הלאומי במשרד ראש הממשלה. במסגרת אותן הקלטות נחשפה שיחה שקיים חפץ עם היועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה, עורכת הדין שלומית פרגו־ברנע. במסגרת ההקלטה מודה פרגו־ברנע כי הצליחה "למרוח" עיתונאי שביקש לקבל מידע על הוצאות מעונות ראש הממשלה, בדגש על הנעשה בקיסריה.

כבר אז ידעה פרגו־ברנע את מה שידעו במסדרונות: ההתנהלות בכל הנוגע להוצאת כספים אינה תקינה, בלשון המעטה. בשנת 2013 ניסו כמה עיתונאים לשים ידם על הוצאות מעון ראש הממשלה, שכן השמועות על התנהלות בזבזנית נשמעו למרחוק, אך את כולם, כך מסתבר, "מרחו" בשיטתיות אנשי משרד ראש הממשלה, תוך מעילה בתפקידם כמשרתי ציבור ושומרי סף, ותוך הפרה בוטה של הוראות חוק חופש המידע. במסגרת אותה שיחה מעלה פרגו חשש אמיתי ואומרת לחפץ: "אנחנו צריכים לשמור על ראש הממשלה שלא יסתבך בדברים האלה, ואנחנו צריכים לשמור גם על עצמנו. מחר יבואו וישאלו איך אישרנו דברים כאלה". אמרה וצדקה.

החשש של פרגו־ברנע התממש, והפעם לא היה זה עיתונאי שביקש את הוצאות מעון ראש הממשלה, אלא התנועה לחופש המידע. תחילה מרחו גם אותנו, ולא השיבו לבקשת המידע, כדרכם בקודש — אז הוגשה עתירה. את בית המשפט קשה יותר למרוח. באותו היום שהוגשה העתירה התקבל פירוט ההוצאות המלא, שחשף לציבור מידע מפורט על הוצאות המעונות בקיסריה, בבלפור והבית ברחוב עזה — על כולם משלם הציבור.

כיום מתנהלת עתירה בעניין ההוצאות, אלא שהעותר הוא בנימין נתניהו, כאדם פרטי, המבקש שלא נדע על אודות ההוצאות הפרטיות שלו, עליהן אנחנו משלמים. משרד ראש הממשלה ניסה ועשה הכל כדי למרוח אותנו ואת בית המשפט בכל דרך אפשרית. תחילה היה זה הטיעון הביטחוני, לפיו חשיפת הפירוט המלא של ההוצאות תפגע בביטחון המדינה. טיעון זה לא החזיק מים, שכן שמות הספקים הנותנים שירותים למשרד ראש הממשלה מפורסמים על ידו במסגרות אחרות. לאחר מכן טענו להקצאת משאבים בלתי סבירה, כלומר המידע שאנחנו מבקשים קשה לאיסוף. גם טענה זו נדחתה על ידי בית המשפט.

כעת אנו מתמודדים עם סוגיית הפרטיות. ראש הממשלה טוען שהפרסום יפגע בפרטיותו, אך גם טיעון זה לא יכול להחזיק מים. בשלה העת שלכל יהיה ברור, ככל שמדובר בהוצאה פרטית, יתכבד ראש הממשלה וישלם מכיסו. ככל שההוצאה משולמת על ידינו, בין אם זה על הבית הפרטי בקיסריה או על המעון בבלפור, הרי שהציבור זכאי לדעת אם מדובר בכביסה הנעשית לצורכי נסיעה, או שמא מדובר בשבע מזוודות שבחרו לכבס אותן בחו"ל.

ההקלטות של חפץ מלמדות כי פרטיות ודאי אין פה, שכן כולם ידעו; ידעו וניסו להסתיר; ידעו וניסו למזער נזקים; ידעו וניסו לשמור על ראש הממשלה; ניסו ללכת בין הטיפות במאמץ להכשיר את השיטה ולהסתיר את הבושה. ההקלטות של חפץ מאשרות שחוק חופש המידע הוכיח את עצמו ככלי יעיל במקרה זה, שבכוחו למנוע "מריחות" של עיתונאים.

שקיפות היא נשמת אפה של הדמוקרטיה, תנאי בלעדי. היא שומרת לא רק על זכותו של הציבור לדעת, אלא גם על הנבחרים ועל שומרי הסף. היא לא נעלמת כשיוצאים את גבולות הארץ, ואי אפשר להתהדר ולהתפאר בה רק כשנוח ומתאים. היא הלך רוח שצריך ללוות כל משרת באשר הוא, מהדרגה הגבוהה לנמוכה. היא נמצאת בכל דיון, בכל התייעצות ובכל החלטה לאשר או לסרב לבקשה כלשהי.

ההצעה שלי לשומרי הסף, כעמיתים וכשומרי סף — במקום למרוח אותנו, מוטב היה אילו הייתם משתפים אותנו. במקום להסתיר, מוטב היה לו הייתם חושפים ומביאים את הדברים לידיעת הציבור, בזמן אמת. שימרו על השקיפות, היא תגן גם עליכם. במקום שבו אתם מתלבטים ומתקשים להכשיר משהו, ברגע שבו אתם מבינים שמשהו חריג קורה במשמרת שלכם — מוטב להיצמד לאמת ולדבוק במשפט הבנאלי של השופט האמריקאי לואי בריינדס: "אור השמש הוא המטהר הטוב ביותר, ואור המנורה הוא השוטר היעיל ביותר".

על ההתפתחות האחרונה במאבק שלנו לחשיפת הוצאות מעונות ראש הממשלה

 

להעברה בנקאית או לתרומה ישירה, להלן פרטי החשבון של התנועה לחופש המידע(ע"ר):
מספר עמותה 580425700 בנק הפועלים (12) סניף 567 (בית אסיה, תל אביב) מספר חשבון 372952

באתרנו מתפרסם מידע שנמסר מרשויות ציבוריות, כפי שהתקבל מהן. אנו עושים כמיטב יכולתנו להבטיח שלא יעלה לאתר מידע שיש בפרסומו משום פגיעה בזכויות הפרט. אם אתם סבורים שבכל זאת עלה באתר מידע כזה, אנא עדכנו אותנו במייל לכתובת: info@meida.org.il