fbpx

מידע שהושג בנושא ‘בריאות’

זינוק במרשמי משככי הכאבים בישראל

מידע יכול להציל חיים וחשוב להשתמש בו בזמן. לפני כחצי שנה כשמשככי כאבים מבוססי אופיום הוכרזו כגורם מוות עיקרי בארה"ב, היה לנו ברור שזהו נושא שחייבים לשפוך עליו אור גם פה בישראל. בעזרת הקליניקה של התנועה במרכז הבינתחומי בהרצליה הוגשו בקשות חופש מידע לכל קופות החולים וזאת במטרה לגלות אם גם אנחנו, פה בארץ, נמצאים בסיכון. הנתונים שהגיעו הפתיעו אותנו בחומרתם. נראה כי הזינוק המשמעותי בכמות המרשמים והמטופלים שם את ישראל במסלול דומה לזה שארה"ב צועדת בו כבר מספר שנים. עכשיו כשהמספרים בחוץ והמידע חשוף, ידע הציבור ויזהר ויותר מכך, אנו בהחלט מצפים שמשרד הבריאות וקופות החולים, יפעילו תכנית מניעה ולא יתעוררו כשהנזקים יהיו חמורים יותר.

בדיקה שערכנו מול משרד הבריאות על תלונות בנושא, העלתה חרס. 

הנתונים הגולמיים כפי שהגיעו לידי התנועה מצורפים

עלייה במספר המשוחררים על רקע נפשי ובפניות לקב"ן

לאחר שנתקל במקרים רבים בהם הצבא כשל במתן מענה ראוי לבעיותיהן האישיות של חיילים, כשל שאף עלה בחיי אדם, בחר עז רובינשטיין, סטודנט למשפטים בקליניקה של התנועה במרכז הבינתחומי בהרצליה, לפנות ליח' דובר-צה״ל הממונה על חופש המידע בצה״ל, לטובת חשיפת מידע הבוחן את תופעת העריקות ואי הגיוס לצה״ל עקב סעיף נפשי. התשובה שהתקבלה מקיפה את הטיפול הנפשי המוענק בצבא לחיילים וחיילות ולפיה מספר המשוחררים על רקע נפשי נמצא בעליה מגמתית. בנוסף ציינו כי אין במספרים להעיד על תחלואת הנפש בקרב החיילים כי הפניות לשירותי בריאות הנפש תלויות במספר הקב״נים ביחידות למול מספר החיילים והחיילות. בצה"ל בחרו שלא להתייחס לתקן הרצוי לעומת המצוי היום. התייחסות גם לנתון הזה היתה נותנת תמונה ברורה של המצב הקיים ומאפשרת לציבור לעשות את מה שחופש המידע מייעד לו – לפקח ולבקר את פעולת הרשות ולהביא להתייעלותה.

כתבה ב Ynet

חוששים מליסטרייה? כנראה שיש לכם סיבה

לבקשתנו חשף משרד הבריאות כי הוא מעסיק 64 פקחי מזון המבצעים יותר מ 10,000 ביקורות כל שנה אותן הוא לא חושף לציבור. נתונים שנחשפו ב 2014 ו 2015 דיברו על למעלה מ 16,000 ביקורות ומאות השמדות מזון. ואם זה היחס הזה הפתיע אותנו, גם תוצאות הביקורות מפתיעות כשמתוך אלפי בדיקות נערכו רק  64 שימועים ב 2016. שנים שאנחנו רודפים אחרי משרד הבריאות כדי להבין את היקף הפיקוח על מזון במדינת ישראל. את הפיקוח על המסעדות המשרד לא מפרסם כי אין מערכת ממוחשבת לאיסוף הנתונים. את תוצאות הפיקוח על יצרני מזון נהגו לפרסם והנתונים מופיעים באתר המשרד לשנים 2014 ו 2015 אבל מאז חדלו. אז מה קורה במשרד הבריאות וכמה אנחנו כצרכני מזון מוגנים?

נתוני משרד הבריאות לשנת 2014

נתוני משרד הבריאות לשנת 2015

הודעות משרד הבריאות בנושא מזון

והנתונים שהועברו לידינו לפי חוק חופש המידע: 

מענה ראשון

תשובה

מכרז לאספקת תחליפי חלב לתינוקות בבתי החולים וולפסון ואסף הרופא

מסמכי המכרז לאספקת תחליפי חלב

נוהל טיפול רפואי בראש הממשלה

נוהל הטיפול בראש הממשלה

התינוק דימם ואושפז בבית חולים. המוהל לא טרח לענות לטלפונים – משרד הבריאות מצא שתפקודו היה תקין

"בתפקידי כנציג הוועדה לפיקוח על המוהלים התבקשתי לבדוק את התלונה בנוגע לברית של התינוק א… כמה שעות לאחר הברית ההורים החליפו את הטיטול וגילו שהוא ספוג בדם. ההורים צילצלו למוהל והוא אמר להם לשים צמר גפן במקום וללחוץ חזק ושהוא יגיע מיד. המוהל פגש את ההורים בכביש על הצומת לחדרה וטיפל בילד באוטו שלו. הוא החליף את החבישה בתחבושת לוחצת יותר שעצרה את הדימום והמתין לראות אם יתחדש הדימום. לאחר זמן, כאשר ראה שהחבישה יבשה עזב את המקום, והסביר שאין צורך לקחת את התינוק לבית החולים".

ההורים לא השתכנעו ונסעו למיון. שם הרופאים הסירו את התחבושת והדימום התחדש. התינוק נלקח לניתוח, ורק לאחר שהפצע נתפר הדימום נעצר. התינוק נשאר להשגחה בבית החולים למשך הלילה. "כיום יש ריפוי טוב של האזור", נכתב בדו"ח המקרה. "איני רואה פגם בניסיון של המוהל לחסוך להורים אישפוז מיותר כאשר הוא היה משוכנע שהוא יכול היה להתגבר על הדימום", קובע הרב אברהם בביוץ, מזכיר הוועדה הבינמשרדית לפיקוח על המוהלים ברבנות הראשית שבדק את התלונה. מדובר ב"סיבוך נפוץ של דימום שטופל בהצלחה בבית החולים. אין אני מוצא ליקוי בביצוע הברית על ידי המוהל, אך ממליץ להבהיר לו שהוא טעה כאשר לא חשב שיש חשיבות להיות בקשר עם ההורים לאחר הברית".

זהו מקרה אחד שהסתיים כנראה בשלום למרבה השמחה מבין עשרות מקרים דומים של רשלנות מוהלים שנחשפו עתה. כמעט שלוש שנים של מאבק משפטי עיקש נדרשו לתנועה לחופש המידע לחשוף את טיפולו של משרד הבריאות בתלונות הורים נגד מוהלים שהתרשלו. מדובר בעשרות מקרים מדי שנה של תינוקות שאושפזו בבתי חולים לאחר שעברו ברית מילה. מהחומר שפורסם עולה שמשרד הבריאות האחראי לבדיקת התלונות לא התרגש מהן יותר מדי. רבים מהמקרים נחקרו כעבור יותר משנתיים מאז אירעו, ובמרביתם קיבלה ועדת הבדיקה את עמדתו של המוהל כי לא היה כל פגם בתפקודו.

במרבית המקרים קובעת הוועדה שמקור התלונה ב"דאגת יתר" של ההורים למראה תינוקם הרך מדמם מאיבר מינו. כך למשל קרה בעניינו של מוהל ששני תינוקות שעברו תחת ידיו הגיעו לבית חולים בהפרש של שבועיים. ועדת הבדיקה קובעת שמדובר בסמיכות מקרים מצערת, וסוגרת את התיק לאחר שהיא ממליצה למוהל להיות יותר "קשוב ואמפטי בקשריו עם הורי הנימולים, אשר כידוע נתונים בחרדה וזקוקים להכוונה ולמילות הרגעה".

הפיקוח על מוהלים בישראל אינו מוסדר בחקיקה, ולמעשה אין צורך בכל היתר רשמי בכדי לעסוק בתחום. יותר מכך, אין בישראל כל סמכות חוקית המופקדת על פיקוח על המוהלים. "על אף המספר העצום של בריתות המילה, ועל אף הדיווחים על עשרות מקרים של סיבוכים רפואיים בעקבות בריתות המתקיימות בארץ, משרד הבריאות אינו מקיים למיטב ידיעת העותרת איסוף נתונים מסודר בנושא", נאמר בעתירה שהגישה התנועה לחופש המידע נגד משרד הבריאות והרבנות הראשית.

העתירה הוגשה באמצעות עו"ד עידית קירזון, לאחר שבמשך חודשים ארוכים לא נענו משרד הבריאות והרבנות הראשית לבקשותיה של התנועה וסירבו, בתירוצים שונים, להעביר לידיה את שמות המוהלים. כך, למשל, טענה הממונה על חוק חופש המידע במשרד הבריאות כי המוהלים אינם בתחום אחריות המשרד, אלא באחריות הרבנות. באחת מתשובות המשרד לתנועה נמסר כי מאחר שהמוהלים אינם נכללים בין מקצועות הבריאות המוכרים ואינם רשומים במשרד הבריאות, איתור שמותיהם הוא "משימה הדורשת השקעת זמן בלתי סבירה".

רק לאחר שהוגשה עתירה הסכימו לפתע המשיבים לשקול מחדש את עמדתם, ובהמלצתו החמה של בית המשפט נאלצו "להתגמש" ולתת כמעט את כל המידע אותו סירבו למסור עד להגשת העתירה. אלא שגם חצי שנה לאחר הדיון בבית המשפט, החומר לא הועבר. ברבנות המשיכו לצפצף על בית המשפט, ולהימנע מפרסום שמות המוהלים שהתרשלו במלאכתם. רק אחרי שהתנועה הגישה בקשה לביזיון בית המשפט הועבר החומר המבוקש כמעט שלוש שנים אחרי שהוגשה הבקשה הראשונה למידע.

למידע שהתקבל:

לתחקיר על מחדלי המוהלים בתוכנית "המקור", ערוץ 10

לכתבה ב"הארץ" על עתירת התנועה

משרד הבריאות: בישראל יש כ-5,360 חולי איידס ונשאים נכון לסוף 2007

באתרנו מתפרסם מידע שנמסר מרשויות ציבוריות, כפי שהתקבל מהן. אנו עושים כמיטב יכולתנו להבטיח שלא יעלה לאתר מידע שיש בפרסומו משום פגיעה בזכויות הפרט. אם אתם סבורים שבכל זאת עלה באתר מידע כזה, אנא עדכנו אותנו במייל לכתובת: info@meida.org.il