fbpx

מידע שהושג בנושא ‘הוצאות’

ביהמ"ש: צה"ל לא מסר מידע – ישלם הוצאות בסך 30 אלף שקל

בית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב חייב את צה"ל לשלם הוצאות משפט בסך 30 אלף שקל לאזרח שביקש מידע, אך נאלץ לעתור כדי לקבל אותו.

בהחלטתה כתבה השופטת, אסתר נחליאלי חיאט: מקובלות עלי טענות העותר כי התנהלות המשיבים בעניינו היא הסיבה לצורך בהגשת העתירה. בהעדר טעם אמיתי היה על המשיבים להיעתר לדרישת העותר עוד בשלב הגשת הבקשה לפי חוק חופש המידע. יתרה מכך, בקשת העותר חשפה למעשה מחדל שמאגרי המידע הרלוונטיים של המשיבים לא היו זמינים במידה המתיישבת עם שקיפות וגילוי, וכפי שכבר אמרתי בדיון הרי שבהיבט זה, אין זה ראוי שהמשיבים ילינו על הצורך בהשקעת משאבים שיאפשרו את גילוי המידע המבוקש, שכן המחוקק כבר הכיר בזכות זו.

קישור לפסק הדין

התנועה לביהמ"ש העליון: להטיל הוצאות מרתיעות על רשויות שמסתירות מידע

בשנים האחרונות זה קורה יותר ויותר: רשויות מסרבות למסור מידע ומצפצפות על הוראות החוק. ואז אנחנו מגישים עתירה לבית המשפט – ולפתע פתאום המידע נמסר. אלא שעם הניצחון המשפטי מגיעה גם הפתעה לרעה – בתי המשפט פוסקים הוצאות מגוחכות – או לא פוסקים הוצאות כלל!
זה מה שקרה לנו לאחרונה בעתירה שהגשנו נגד משרד הבריאות, שסירב למסור לנו מידע על סקרי שביעות רצון שהוא עורך על תפקודו. אחרי חודשי המתנה ארוכים עתרנו לבית המשפט – ולפתע פתאום המידע נמסר. אבל בית המשפט החליט שלא לפסוק לטובתנו הוצאות בכלל. אז מה אם השקענו זמן וכסף כדי לרדוף אחרי מידע שהמשרד מחויב למסור על פי חוק. לכן החלטנו לערער לבית המשפט העליון כדי שיפסוק הלכה חדשה, שלפיה ההוצאות המשפטיות שיוטלו על מסתירי המידע – יהיו גבוהות ומרתיעות.

הסיפור העגום שלנו עם משרד הבריאות:

ביולי 2019 הגשנו בקשת מידע למשרד הבריאות. ביקשנו ממנו לפרסם סקר שביעות רצון משירותי המשרד שנערך בשנת 2018. המשרד סירב למסור לנו כי מדובר "במדיניות בשלבי עיצוב" (סעיף 9(ב)(2) לחוק חופש המידע) . עברה שנה ואנחנו פנינו שוב כדי לבקש את הסקר של שנת 2018 וגם את הסקר לשנת 2019. במשך ששה חודשים משרד הבריאות בכלל לא טרח להשיב. ואז כתב לנו שבגלל הקורונה הסקר לא הוצג למנכ"ל המשרד ולכן לא יימסר לנו. 

כתבנו למשרד שלפחות את הסקר מ-2018 אנחנו מניחים שכבר אפשר למסור לנו, או לפחות חלק מהמידע שביקשנו – כמו השאלון, מספר המשתתפים וכו'. אבל המשרד לא מסר שום דבר. 

הבנו את הגישה – וביוני 2021 עתרנו לבית המשפט המחוזי בירושלים. ואז – לפתע פתאום – בחלוף שלושה חודשים מהגשת העתירה משרד הבריאות העביר לנו את המידע. מאחר שהמידע נמסר – העתירה נמחקה. אנחנו פנינו לבקש הוצאות מבית המשפט על הטרלול הזה. אלא ששופטת המחוזי, תמר בר-אשר, החליטה לא לפסוק הוצאות, ואפילו לא טרחה לנמק את ההחלטה הזאת. 

איך לומר בשפה משפטית נקייה – אנחנו חושבים שהוא שגה. ולכן החלטנו לערער לבית המשפט העליון על ההחלטה הזאת. מבחינתנו זה תיק חשוב ועקרוני, ואנחנו פועלים כידו הארוכה של הציבור כדי שבית המשפט ישנה את ההחלטה ויפסוק  כי במקום בו השתנתה עמדת הרשות (במקום בו סירבה) ומידע נמסר, הרשות תשא בהוצאות המבקש ושההוצאות שיוטלו על הרשות יהיו מספיק גבוהות ומרתיעות.  

כרגע ההוצאות המגוחכות מרתיעות בעיקר את האזרחים מלבקש מידע – במקום את הרשויות שלא ממלאת את הוראות החוק. בדיוק הפוך מכוונת החוק. את המצב הזה – יכול לשנות פסק דין בעליון. הצטרפו למאבק ותמכו בנו.

*** על מנת להגיש ערעור יש להפקיד ערבון בגובה 15 אלף שקל ולשלם אגרה של 2,992 שקל (לא כולל שכר טרחת עורכי דין). אנחנו פועלים כידו הארוכה של הציבור. עזרו לנו לממן את ההליך בבג"ץ כדי שבמאבקים הבאים (שלכם ושלנו) ההוצאות שבית המשפט יפסוק למבקשי מידע יהיו הגיוניות.

הערעור שהגשנו לעליון

Appeal-on-expenses

 

החלטת השופטת תמר בן אשר

החלטת שופטת המחוזי

 

 

 

העתירה נדחתה – אך משרד ראש הממשלה ישלם הוצאות חריגות בגובהן

ביולי 2019 משרד ראש הממשלה נדרש על פי חוק לפרסם דוח שנתי לשנת 2018. הוא לא פרסם את הדו"ח. גיא זומר, מייסד עמותת התמנון, התלונן ליחידה לחופש המידע שקבעה שהמשרד מחויב לפרסם את הדוח. "אבל זה לא עזר", מספר זומר, "במשרד ראש הממשלה פשוט לא ענו. לכן הוגשה העתירה הראשונה שבכלל יואילו לענות, ועליה הוטלו 3.5 אלף שקל הוצאות משפט. אחרי הגשת העתירה במשרד ראש הממשלה הודיעו שהם יפרסמו  כמה חלקים אזוטריים מהדוח, ועל כך הוגשה עתירה נוספת".

עם זאת, מסביר זומר כי "בדיסוננס קשה עם פסיקת ההוצאות, בית המשפט דחה את העתירה שלי באופן מוחלט וללא סייגים. וזה מסר מאד עצוב שמלמד את הממונים על חוק חופש המידע שאם רק יגררו רגליים, בית המשפט יחליק להם את זה. במקום לחייב בדיעבד את הסעד שהתבקש בית המשפט אמר, הם ממילא התחייבו לפרסם בקרוב, אז יהיה בסדר".

עת"מ (ירושלים) 17657-03-20 זומר נ' משרד ראש הממשלה ואח' (26/10/2020)

Zomer-vs-PM

 

ערערנו לבית המשפט העליון – להורות למשרד ראש הממשלה למסור לציבור את הפירוט המלא של הוצאות המעון

תנועה לחופש המידע ערערה לבית המשפט העליון על ההחלטה של בית המשפט המחוזי מינואר, שלפיה אין לחייב את ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לפרסם את פירוט הוצאות מעונות ראש הממשלה ל-2015 וחשבוניות בגין ההוצאות.

הערעור שהגשנו – עע"מ 1417/19

לכתבה בדה מרקר

התנועה פנתה ביולי 2016 לממונה על יישום חוק חופש המידע במשרד ראש הממשלה בבקשה לפירוט ההוצאות לפי ספק, סכום וסוג הוצאה ובצירוף חשבוניות. לאחר סירוב הבקשה, הוגשה עתירה לבית המשפט המחוזי, ובינואר נדחתה עתירת התנועה, והתקבלה עתירה של נתניהו נגד החלטת הממונה על חופש המידע במשרד ראש הממשלה, שהתיר לפרסם הוצאות ניקוי יבש של המשפחה במעון ל-2014.

השופט יורם נועם קבע כי "העניין הציבורי בקבלת מידע על הוצאות מעונות ראש הממשלה הוא בפרסום מהות ההוצאות. אך מכאן ועד להצצה לפרטי המזון, כמו גם לפרטי הכביסה או הטואלט – קרי, לצלחת, לחדרי השירותים והרחצה ולארון הכביסה – מרחק רב, והיא אינה משרתת עניין ציבורי ואינה יכולה לתרום לדיון ענייני המתנהל בציבור זולת שיח רכילותי גרידא".

בערעור שהוגש היום באמצעות עורכי הדין, אביתר קנולר ויערה וינקלר-שליט, כתבה התנועה לחופש המידע כי השגיאה המשמעותית ביותר בפסיקתו של בית המשפט המחוזי היא בכך שהתעלם מ"נוהל השתתפות בהוצאות ראש ממשלה מכהן" מ-2001. במסגרת נוהל זה מפורטות כל ההוצאות שמותר לראש ממשלה מכהן להוציא במעונותיו על חשבון המדינה, לפי סוג ההוצאה, תוך פירוט הפריטים שניתן לרכוש במסגרתה וסכום המסגרת שניתן להוציא.

לכן, מעצם קיומו של הנוהל עולה שכל ההוצאות שמוצאות מכוחו, צריכות להיות פומביות על מנת שניתן יהיה לבחון את עמידת הגורמים הנוגעים בדבר בהוראות. לא ניתן ליהנות מצד אחד מהמימון הציבורי לפי הנוהל, ומצד שני מפרטיות שתוביל להסתרת מידע אודות השימוש בכספי הציבור – בלי שבית המשפט כלל לא ערך את האיזון הנדרש בין הפרטיות לחופש המידע.

הערעור מעלה טענות נוספות, ובהן העובדה שבית המשפט המחוזי אימץ את העמדה של ראש הממשלה והממונה, שלפיה מדובר בהקצאת משאבים בלתי סבירה בלי לערוך בדיקה עובדתית או אפילו הגיונית של השעות שנטען כי יש להשקיע באיתור החשבוניות ובדיקתן.

הוצאות מעונות ראש הממשלה לא יפורסמו – פסק הדין של השופט י.נועם

התנועה חושפת את הוצאות בנק ישראל – 195 מיליון שקל ב-2017

ההיקף ההתקשרויות של בנק ישראל עם גורמים חיצוניים ב־2017 הסתכם ב־195 מיליון שקל, כך עולה מפירוט ההוצאות של בנק ישראל לשנה זו שנחשף לבקשת התנועה לחופש המידע. לצד הוצאות גדולות כמו 60 מיליון שקל על שיפוץ המבנה של הבנק בירושלים ו־7.5 מיליון שקל על שיפוץ המבנה בתל אביב והעתקת מרכז המבקרים, פירוט ההוצאות של הבנק המרכזי חושף גם שלל הוצאות קטנות יותר (ופחות) ומפתיעות.

ב־2017, עת כיהנה קרנית פלוג כנגידה, הבנק הוציא 7.4 מיליון שקל על אוכל ל־800—850 עובדיו — סכום דומה לסכום שהוציא ב־2016, שזכה לביקורת ציבורית נרחבת. 2.4 מיליון שקל מסכום זה הגיעו לרודריגז גריל בר — מסעדה שבה הבנק נהג לארח אורחים. כמו כן, הבנק הוציא 437 אלף שקל במסעדה בשם בנות הסושי ו־34.6 אלף שקל במסעדת סושי רחביה.

עד חושף פירוט ההוצאות של הבנק כי גם ב־2017 המשיכו עובדיו ליהנות משלל פעילויות גיבוש וספורט. בין היתר הוציא הבנק 465 אלף שקל על יום גיבוש במיני ישראל, 8,500 שקל על פעילות גיבוש בבאולינג ו־7,300 שקל על סדנת אלתור. כמו כן, הבנק הוציא 234.5 אלף שקל על התקשרויות עם מכוני כושר, 51 אלף שקל על השתתפות של עובדיו בספורטיאדה באילת וההתקשרות של הבנק עם המרכז לטניס הסתכמה בכמעט 20 אלף שקל. כדי שהעובדים יוכלו לקחת חלק בכל הפעילויות הספורטיביות האלו, הבנק רכש ציוד ספורט ב־37.8 אלף שקל. בסך הכל הוצאות הבנק על ספורט הסתכמו ב־542 אלף שקל.

כשבוחנים את סעיף ה"שונות" בדו"ח, ניכר כי התדמית של בנק ישראל חשובה לו. במהלך השנה הזו הוא שילם 369 אלף שקל לחברת GCS של אלי דוידוביץ' ויפתח קרמר עבור ייעוץ תקשורתי ו־225 אלף שקל לחברת אפקטיב־טיב העצמה ומנהיגות עבור קורסים וייעוץ. בנוסף, הבנק מימן לעובדיו קורסים באנגלית ב־48.6 אלף שקל ואימונים למנהליו ב־114 אלף שקל. כמו כן, הבנק הוציא 3,000 שקל על תמונות היח"צ של המפקחת על הבנקים חדוה בר.

מנכ"לית התנועה לחופש המידע עו"ד רחל אדירי מסרה כי "ישנה חשיבות עליונה לכך שהמידע יהיה נגיש ושקוף כדי שהציבור יוכל לבחון את השימוש שיחידות ממשלתיות עושות בכספי ציבור".

מבנק ישראל נמסר בתגובה ל"כלכליסט" כי "ניהול הוצאות בנק ישראל מתבצע לפי כללים מחמירים ובצורה זהירה ואחראית במסגרת תקציב מסודר; ובכל הקשור להוצאות על רווחת העובדים — גם באישור הממונה על השכר באוצר. בדומה למקומות עבודה רבים במשק, בנק ישראל מייחס חשיבות לפעילויות תרבות וספורט. בנוגע להוצאות ההסעדה, מאחר שמבנה הבנק עבר שיפוץ, הבנק התקשר עם שלוש מסעדות. נדגיש שעלות הארוחות כוללת השתתפות כספית של עובדי הבנק (כ־23%)".

לכתבה בכלכליסט

 

בית המשפט: הוצאות מעון ראש הממשלה לא יפורסמו

זאת לא הוצאות הכביסה של ראש הממשלה שמעניינות – אלא הנורמה הציבורית והזכות לדעת למה משמשים כספי המסים. בנימין נתניהו דורש מהציבור לממן את הוצאותיו – אבל לא רוצה שנדע על מה בדיוק אנחנו משלמים. על זה הוא מנהל איתנו מאבקים מתישים כבר יותר מחמש שנים.
נתניהו מוציא כמעט 2 מיליון שקל בשנה על מעונותיו – ככה התברר אחרי שמשרד ראש הממשלה הסכים להעביר לנו חלק מהחשבוניות שהוגשו ב-2014 (השנה האחרונה שהוא פרסם את הוצאותיו). נתניהו בתגובה עתר נגד אנשי משרדו (שזה חסר תקדים), בין השאר בגלל חשבונית על כביסה שהם התכוונו להעביר לנו. בטענה שהן פוגעות בפרטיותו. היום בית המשפט קיבל את עמדתו.

התנועה לחופש המידע נלחמת מזה שנים על השקיפות בתקציב המדינה ובכלל זה בהוצאות מעון ראש הממשלה.
עתה ניתן פסק דין בשתי עתירות שאוחדו האחת של ראש הממשלה בעצמו נגד הממונה במשרד ראש הממשלה והשנייה של התנועה לחופש המידע נגד הממונה במשרד ראש הממשלה, שתיהן בעניין פרסום הוצאות מעון ראש הממשלה ומידת הפירוט שלהן. בסופו של יום קבע בית המשפט כי הפירוט ברמה שביקשה התנועה לא יימסר בשל עילות של הקצאת משאבים והגנה על פרטיותו של ראש הממשלה.

לעיון בפסק הדין
פסק הדין הוצאות מעון ראש הממשלה

לכתבה בוינט

להעברה בנקאית או לתרומה ישירה, להלן פרטי החשבון של התנועה לחופש המידע(ע"ר):
מספר עמותה 580425700 בנק הפועלים (12) סניף 567 (בית אסיה, תל אביב) מספר חשבון 372952

באתרנו מתפרסם מידע שנמסר מרשויות ציבוריות, כפי שהתקבל מהן. אנו עושים כמיטב יכולתנו להבטיח שלא יעלה לאתר מידע שיש בפרסומו משום פגיעה בזכויות הפרט. אם אתם סבורים שבכל זאת עלה באתר מידע כזה, אנא עדכנו אותנו במייל לכתובת: info@meida.org.il