fbpx

מידע שהושג בנושא ‘הצהרות הון’

התנועה עתרה נגד הנציבות: לחשוף האם בכירים בשירות המדינה הגישו הצהרות רכוש

האם בכירים בשירות המדינה הגישו הצהרות רכוש — המקבילות להצהרות הון של נבחרי ציבור — כנדרש מהם לפי תקנות שירות המדינה (התקשי"ר)? המדינה מסרבת למסור לנו את המידע הזה. אנו סבורים שעמדת המדינה  אינה סבירה באופן קיצוני ולכן עתרנו נגד נציבות שירות המדינה.

בעתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים ביקשנו לקבל רשימה מפורטת של נושאי המשרה הבכירים בשירות המדינה — בדרג מנכ"לים, סמנכ"לים ותפקידים מקבילים במשרדי ממשלה — שהגישו הצהרת רכוש. את התנועה מייצג עו"ד רז בן דור, ממשרד מטרי־מאירי ושות'.

הצהרות רכוש דומות בתוכנן להצהרות ההון שמגישים למבקר המדינה נבחרי הציבור בדרג שר וסגן שר בתחילתם כהונתם. בהצהרות מפרטים הבכירים את נכסיהם — בהם דירות, רכבים והשקעות פיננסיות. הצהרות ההון הן סודיות, והמידע הגלוי היחיד בעניינן הוא מועד הפקדתן.

אנחנו ביקשנו לדעת מיהם עובדי המדינה הבכירים שמחויבים בהצהרת הון, והמועד שבו נדרשו להגיש את ההצהרה. וכן את המועד שבו הגישו אותה בפועל. ואולם בנציבות דחו את בקשת התנועה. הם דרשו תשלום של 1,800 שקל לכיסוי הקצאת משאבים שהנציבות תשקיע במסירת המידע, שמוערכת בכ–60 שעות עבודה. בנוסף, הם טענו כי הבכירים הם בגדר צד שלישי, ולכן יש לקבל את אישורם לבקשה.

אנחנו סבורים שהם טועים. "בהקשר של מסירת מידע ציבורי, עובדי המדינה — כמוהם כמדינה עצמה. אין כל צורך לפנות אליהם, ואין להם זכות להתנגד למסירת המידע בעניינם", נכתב בעתירה. בנוסף, לפי נוהל שפרסמה היחידה הממשלתית לחופש המידע במשרד המשפטים, נקבע כי החובה לפנות לצד שלישי מתקיימת רק כשאינטרס של צד שלישי עלול להיפגע כתוצאה ממסירת המידע.

עו"ד בן דור אמר כי "חלה נסיגה בקיום חוק חופש המידע על ידי רשויות המדינה זה זמן מה. המקרה הזה הוא ניסיון התחמקות שקוף ולא ראוי במיוחד ממסירת מידע ציבורי. ברור לחלוטין שעובדי המדינה הבכירים אינם 'גורם חיצוני' ואינם צד שלישי שיש לאפשר לו להתנגד למסירת המידע. חבל שנדרשת התערבות בית המשפט בעניין כל כך ברור".

כך קובע חוק שירות הציבור (הצהרת הון), תשע"ז-2016

הכתבה על העתירה בדה מרקר

העתירה שהגשנו נגד נציבות שירות המדינה

העתירה שהגשנו נגד המדינה

 

הצהרות ההון של השרים וסגניהם – תמונת מצב

השרים וסגניהם חייבים להגיש את הצהרות ההון שלהם למבקר המדינה מדי שנה. ההצהרות האלה מפרטות את היקף הרכוש שלהם – נדל"ן, מניות, חשבונות בנק ונכסים אחרים. ברור למה למידע הזה יש ערך ציבורי. בהרבה מדינות הצהרות ההון עצמן גלויות לציבור. בישראל – הן לא, והמידע היחיד שחשוף לנו הוא האם השרים הגישו אותן ומתי. אז פנינו למבקר המדינה וביקשנו שיפרסם את המידע הזה.

מתברר שלא כל השרים מגישים את הצהרת ההון השנתית שלהם במועד. לדוגמה, השר יואב גלנט לא הגיש את הצהרת ההון שלו לשנת 2017. גם סגן השר במשרד לאיכות הסביבה, ירון מזוז, לא הגיש את הצהרת ההון שלו לשנת 2016. שרת הבינוי והשיכון, יפעת שאשא-ביטון, לא הגישה הצהרת הון עם כניסתה למשרד, וכך גם שר הדתות יצחק וקנין.

למבקר המדינה אין באמת שיניים לחשוף מול שר שמאחר בדיווח. אז לפחות שהמידע הזה יהיה גלוי לציבור.

כתבה בחדשות 11

הצהרות הון הן תרופה מצוינת נגד שחיתות – אז למה הן מוסתרות מהציבור?

הגיע הזמן שנבחרי ציבור יפרסמו הצהרות הון.

המצב החוקי בישראל כיום הוא שלא כל נבחרי הציבור מחוייבים לפרסם הצהרות הון, ובכל מקרה, הצהרות ההון הן חסויות, והפרט היחיד שניתן לחשוף באופן פומבי הוא מועד הגשתן.

שרים וסגני השרים מחויבים בתחילת כהונתם, לאחר כל שנה בתפקיד או כשחל שינוי מהותי, למסור הצהרת הון למבקר המדינה. ההצהרות האלה סודיות והמידע היחיד שנמסר בעניינים הוא מועד מסירת הצהרות ההון, וזאת במסגרת בקשת מידע בלבד.

לגבי חברי כנסת, קובע תקנון האתיקה של הכנסת כי מוטלת עליהם חובת ידוע לכנסת או לוועדה כתנאי מקדים לפני פעילות בנושא שיש לחבר הכנסת עניין אישי בו. במסגרת דיון בוועדה, חל איסור על חבר הכנסת להשתתף בהצבעה בעניין זה. משכך, למעשה לא קיימים הסדרים למניעת ניגוד עניינים של חברי כנסת, ולכל היותר אם יש, הרי שהן התייעצויות משפטיות של חברי הכנסת, ומשכך לא חלה עליהם חובת פרסום.    

מסמך על פרסום הצהרות הון בעולם

מחקר של האו"ם והבנק העולמי

צוחקים על חשבון הציבור/ מאמר מאת אלונה וינוגרד

מאמר: הסדרים משפטיים למניעת ניגוד עניינים

סקירה של היחידה הממשלתית לחופש המידע

באתרנו מתפרסם מידע שנמסר מרשויות ציבוריות, כפי שהתקבל מהן. אנו עושים כמיטב יכולתנו להבטיח שלא יעלה לאתר מידע שיש בפרסומו משום פגיעה בזכויות הפרט. אם אתם סבורים שבכל זאת עלה באתר מידע כזה, אנא עדכנו אותנו במייל לכתובת: info@meida.org.il