fbpx

מידע שהושג בנושא ‘חוק חופש המידע’

משרדי הממשלה מצפצפים על החובה לפרסם את התשובות לבקשות חופש המידע

משרדי הממשלה מפרים את החוק – כך קובע דו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת. 83% מהתשובות שמשרדי הממשלה סיפקו לבקשות חופש מידע לא פורסמו בפומבי. 12 משרדי ממשלה לא פרסמו אפילו תשובה אחת. המשרדים מתרצים את העבירה במצוקת כוח אדם ובקשיים טכניים, וליחידה לחופש המידע אין שיניים לאכוף את החוק.

הכתבה של שחר אילן בכלכליסט

ב־2011 החליטה הממשלה על הקמת היחידה הממשלתית לחופש המידע במשרד המשפטים במטרה לקדם את היישום הצולע של חוק חופש המידע ולהגביר את השקיפות השלטונית. הממשלה הסמיכה את היחידה לקבוע נהלים מחייבים לטיפול בבקשות לקבלת המידע ולפרסום המידע, לערוך בירור של תלונות כנגד משרדי הממשלה בנוגע לאי־קיום החוק וכן להנחותם לתיקון ליקויים. עם זאת לא ניתנו לה אמצעי אכיפה משמעותיים נגד משרדי הממשלה.

נוהל שפרסמה היחידה הממשלתית לחופש המידע במשרד המשפטים בינואר 2015 מחייב את משרדי הממשלה לפרסם באתר היחידה לחופש המידע תשובות שניתנו על פי חוק חופש המידע בתוך 30 יום מהמועד בו ניתנו. ההיגיון בנוהל הזה ברור. מדובר במידע שעל פי חוק מותר לפרסמו, כבר הושקעו משאבים בהפקתו, והרבה יותר הגיוני שהוא יועמד לרשות הציבור כולו ולא רק עבור פונה אחד. הפרסום גם ימנע בקשות חוזרות לקבלת אותו מידע.

הפונה עצמו מקבל יתרון של שבועיים שמאפשר לו להשתמש במידע כהבנתו. לבקשת גופי תקשורת, אף הוארך המועד לחודש כדי לאפשר להם טיפול בלעדי במידע שביקשו. חובת הפרסום חלה גם על בקשות שנדחו, בשל העניין הציבורי בנימוקים לדחייה. עם זאת, זהות הגורם המבקש אינה מתפרסמת.

דו"ח שפרסם מבקר המדינה ב־2016 גילה שמשרדי הממשלה התעלמו מהנוהל ופרסמו רק 8% מהתשובות שמסרו. המסמך של הממ"מ שמתבסס על דו"ח חופש המידע של היחידה לחופש המידע לשנת 2018 מגלה שהמצב כמעט לא השתפר מאז. בסך הכל הוגשו לכלל המשרדים בשנה זו כ־5,600 בקשות מידע ונענו 4,300. אבל לאתר חופש המידע הועלו ב־2018 רק 730 תשובות, שהן 17% בלבד. 3,580 תשובות שהמדינה נתנה, שהן 83% מהתשובות, ובהן מידע חשוב שיכול היה לעניין את הציבור, לא הועלו.

12 משרדי ממשלה מתוך ה־28 המנויים בדו"ח לא העלו כלל תשובות לאתר. מדובר בין היתר בשורה של משרדים מרכזיים: ראש הממשלה (139 תשובות שכולן לא פורסמו), האוצר (181), החינוך (482), העבודה והרווחה וכן משרד הפנים. מחבר הדו"ח של מרכז המחקר והמידע אלירן זרד מציין שמשרדי החינוך הפנים האוצר שב־2016 פרסמו חלק מהתשובות חדלו מכך לחלוטין ב־2018.

עוד 5 משרדים העלו פחות מ־10% מהתשובות. בולט בהם המשרד להגנת הסביבה שהוא כתובת מאוד מרכזית לבקשות חופש מידע. המשרד העלה חצי אחוז מהתשובות, כלומר תשובה אחת מתוך 188. משרד התחבורה פרסם 15 תשובות, שהן 3% מ־509 תשובות ששלח.

אפילו משרד המשפטים שבמסגרתו פועלת היחידה הממשלתית לחופש המידע העלה לאתר שלה רק 51% מ־214 התשובות שנתן, כלומר רק אחת משתיים. משרד התקשורת העלה 57% ומשרד המדע והטכנולוגיה 61% והוא השיאן הממשלתי. שום משרד לא פרסם את 100% התשובות.

את אוזלת היד של משרדי הממשלה משקף אתר אחר בשם "מידע לעם" שמפעילות מספר עמותות בהובלת התנועה לחופש המידע. האתר של מגזר העמותות עושה בדיוק את מה שאמור לעשות האתר הממשלתי, מציג תשובות ומידע שקיבלו עמותות ממשרדי הממשלה וגורמים ציבוריים. העמותות מעלות את המידע לאתר ביוזמתן.

היועץ המשפטי של התנועה לחופש המידע עו"ד אור סדן אומר ש"אם הם היו מעלים אז היינו יכולים למשוך משם ולהנגיש את המידע, אם הם לא היו מנגישים אותו. אבל המצב שהם לא מעלים באופן יזום לבטח גורם לנו לא לסמוך על המדינה שיפרסמו באופן מסודר את המידע שהם מוסרים לאזרחים".

התנועה לחופש המידע נקטה עוד יוזמה כדי להנגיש לציבור תשובות שכבר נמסרו. היא פנתה ל־30 רשויות וביקשה את כל התשובות שמסרו לאזרחים. חלקן העבירו את התשובות. חלקן הגיבו בהעלאת מידע לאתר חופש המידע הממשלתי. איש התנועה גיא זומר עתר לבית המשפט כנגד נציבות הכבאות וההצלה שלא הסכימה למסור לו את התשובות שלה.

הדוח של מרכז המחקר של הכנסת

הדוח של מרכז המחקר של הכנסת

כך חוק נולד – הפרוטוקולים של הוועדה שגיבשה את הצעת חוק חופש המידע

פרוטוקולים של ישיבות ועדת משנה לוועדת חוקה, חוק ומשפט לדיון בהצעת חוק חופש המידע שנערכו בשנים 1997-1998 וגיבשו את נוסח חוק חופש המידע. הפרוטוקולים מתוך אתר ארכיון המדינה בתוספת תוכן עניינים שמקל על ההתמצאות ואיתור סוגיות רלוונטיות.

לאתר הארכיון

דוגמה מתוך תוכן העניינים
תוכן עניינים

פרוטוקולי ועדת המשנה לועדת חוקה חוק ומשפט

לפרוטוקולי ועדת חוקה חוק ומשפט עם תוכן עניינים

דוח ועדת אוסטרובסקי

חוגגים – לפני 21 שנה חוקקה הכנסת את חוק חופש המידע

לקריאת המכתב שנשלח לחברי הכנסת

בשבוע הקרוב ימלאו 21 שנה לחקיקת חוק חופש המידע, אשר חוקק בכנסת ב-19 במאי 1998 ולכבודו אנו מציינים את שבוע חופש המידע והשקיפות השלטונית.

חוק זה הוביל את מהפכת השקיפות השלטונית ושינה באופן משמעותי את התנהלותן של הרשויות אל מול הציבור. בעוד שבעבר אדם נדרש להיאבק ולהסביר מדוע הוא מבקש מידע מאת הרשות הציבורית, הרי שכיום, מתוקף הוראות החוק, הרשות הציבורית היא זו הנדרשת למסור מידע ולהנגישו לציבור, אלא נימקה מדוע אין בידה למסור את המידע המבוקש.

חוק חופש המידע חל על מגוון רחב של רשויות, כאלפיים במספר, ובהן משרדי הממשלה, רשויות מקומיות, חברות ממשלתיות ומוסדות להשכלה גבוהה. שקיפות שלטונית נוגעת בתחומים רבים – נתוני בריאות, הקצאת תקציבים בתחום החינוך, שקיפות במערכת הפיננסית, מינויים בקרב הפקידות הבכירה, מערכת המשפט, השלטון המקומי, ועוד. לפי נתוני האתר המרכזי לחופש המידעהאתר המרכזי לחופש המידע, בשנה החולפת הוגשו למשרדי הממשלה וליחידות הסמך מעל 10,000 בקשות חופש המידע.

אנו החתומים מטה, העוסקים בקידום חוק חופש המידע והשקיפות השלטונית ופועלים לקידומם, מבקשים להבהיר כי הזכות לקבלת מידע אינה מקדמת קבלת מידע קונקרטי בלבד. יישומו של חוק חופש המידע מוביל לשיפור עבודת הרשויות הציבוריות, לקידום המינהל התקין ולהגברת המעורבות האזרחית.

דומה כי בעידן הטכנולוגי, איננו נדרשים להסביר את חשיבותו של החוק. עם זאת, בידיעה כי הנושאים שיונחו על שולחנכם רבים ומורכבים, נשמח להיות לכם לעזר בתחום זה, ככל שתידרשו לפעול בתחום השקיפות השלטונית, יישומה קידומה והנחלתה.

מצורפים בזה פרטי אנשי הקשר של מגוון עמותות וארגונים, שעיקר פעילותם, אם לא כולה, נוגעת לקידום השקיפות השלטונית. אנו מציעים לכם להיעזר בידע, בניסיון וביכולות שצברנו, בכל סוגיית שקיפות שתובא לשולחנכם.

פרוטוקול הדיון ההיסטורי בכנסת 19.5.1998

מסגרת הפייסבוק שעוצבה לכבוד שבוע חופש המידע

לעמותות והארגונים הפועלים לקידום השקיפות וחופש המידע

באתרנו מתפרסם מידע שנמסר מרשויות ציבוריות, כפי שהתקבל מהן. אנו עושים כמיטב יכולתנו להבטיח שלא יעלה לאתר מידע שיש בפרסומו משום פגיעה בזכויות הפרט. אם אתם סבורים שבכל זאת עלה באתר מידע כזה, אנא עדכנו אותנו במייל לכתובת: info@meida.org.il