מידע שהושג בנושא ‘טיסות לחו"ל’

נוסעת מתמידה: השרה גילה גמליאל טסה 24 פעמים בשלוש שנים

השרה גילה גמליאל מרבה לטוס לחו"ל. העלות הכוללת של טיסות השרה היתה לפחות 300 אלף שקל. רוב הנסיעות כללו מפגשים עם אנשי הקהילות היהודיות במדינות שבהן ביקרה, ולאחת מהן הצטרף גם בעלה. בין היעדים המגוונים: רודוס, אסטוניה, בלארוס, וינה, לונדון, ברצלונה, מדריד, ניו יורק ולוס אנג'לס.

השרה לשוויון חברתי, גילה גמליאל, שהתה בחו"ל 120 יום מאז מונתה לתפקידה ב–2015, כך נחשף בעקבות עתירה שהגיש עו"ד אור סדן, היועץ המשפטי של התנועה לחופש המידע, לבית המשפט המחוזי בירושלים. את העתירה הגשנו לאחר שבמשרדה של גמליאל התעלמו מבקשת המידע שהגשנו בעניין במשך חמישה חודשים.

מנכ"לית התנועה בראיון לרדיו 103FM

לכתבה של טלי חרותי-סובר בדה מרקר

המשרד לשוויון חברתי הוא משרד קטן. עובדים בו בסך הכל 122 איש, והתקציב שלו ב–2017 הסתכם ב–817 מיליון שקל. בניגוד למשרד החוץ או המשרד לענייני התפוצות, מטפל המשרד לשוויון חברתי בעניינים שבתחומי מדינת ישראל: קשישים, נשים, צעירים, מיעוטים, ובפרויקט ישראל דיגיטלית. לכן לא ברור מה גרם לגמליאל לבלות כמעט שלושה חודשים במצטבר בנסיעות עבודה לחו"ל.

מהנתונים שנחשפו עולה כי בכל שנה ערכה גמליאל לפחות נסיעה אחת ארוכה מאוד, שנמשכה 14–19 יום. ייתכן כי שולבה בהן נסיעת עבודה עם חופשה משפחתית. באחת מהנסיעות האלה לברצלונה הצטרף אליה בעלה, חובב דימרי. חלק מנסיעות השרה כוללות סופי שבוע; מהנתונים עולה כי לפחות באחת מהנסיעות שהתה גמיאל בסוף השבוע בחו"ל, וחזרה לישראל ביום ראשון.

מבדיקת תוכן הנסיעות עולה כי השרה לשוויון חברתי, שתפקידה לטפל בשוויון בחברה הישראלית, עוסקת דווקא במפגשים אינטסיביים עם יהודים בחו"ל, משל היתה השרה לענייני התפוצות. בלו"ז הנסיעות שלה לארה"ב מופיע יותר מפעם אחת ביקור בבתי הספר של רון לאודר, וכן מפגשים עם הרב אלי עבאדי ונסיעה לאירועי חב"ד.

בחלק מהנסיעות נפגשה גמליאל עם שגריר ישראל באו"ם, דני דנון, או עם הקונסול בארה"ב דני דיין. כמו כן נפגשה השרה עם נשיאת אסטוניה, סגנית שר המסחר של אוסטריה וגם עם "שר לובי", "שגריר מרוקו בספרד" או "פוליטיקאים מארצות ערב", כפי שמוגדרים האישים ביומן הנסיעות.

תשע נסיעות ב–2017

מאז נכנסה לתפקידה היתה השרה גמליאל בחו"ל 24 פעמים לפחות, או 123 יום — על פי החלוקה הבאה: ב–2015 נסעה שלוש פעמים (לאחר שנכנסה לתפקידה רק במאי), ובסך הכל שהתה מעבר לים 28 יום. לשם השוואה, באותה השנה שהה ראש הממשלה ושר החוץ בנימין נתניהו 22 ימים בחו"ל.

ב–2016 יצאה השרה לשוויון חברתי לשבע נסיעות עבודה שונות, במהלכן שהתה בחו"ל 23 ימים בסך הכל.2017 היתה שנת שיא — עם תשע נסיעות עבודה, שבמהלכן שהתה בחו"ל 42 יום. במלים אחרות, במשך חודש וחצי מתוך אותה שנה לא היתה השרה לשוויון חברתי בארץ. ראש הממשלה שהה באותה שנה 59 יום מחוץ לגבולות ישראל.

ב–2018 היו לשרה עד כה חמש נסיעות שונות לחו"ל, שנמשכו במצטבר 30 יום, קרי חודש בשנה. אלא שכאן מדובר במידע חסר, שכן המשרד העביר מידע על הנסיעות רק עד סוף יולי (ארבע נסיעות). אם מוסיפים את הנסיעה לכנס ערים חכמות בברצלונה אליו נסעה בנובמבר — מדובר בחמש נסיעות לפחות.

בחישוב כולל, אך חסר, מדובר ביותר משלושה חודשים שבמהלכם לא שהתה השרה בישראל מאז כניסתה לתפקיד.

רבע מיליון שקל על טיסות בלבד

העלות הכוללת של טיסות השרה לבדה היתה 86,324 דולר, או כ–300 אלף שקל — לא כולל עלויות שהייה. מדובר ברוב תקציב הנסיעות של המשרד, שאינו קטן יחסית לגודלו. מאז מאי 2015 הוציא המשרד לשוויון חברתי 225,500 דולר, או כ–800 אלף שקל, על טיסות עבודה של עובדיו.

קשה יותר לעקוב אחרי עלויות השהייה בחו"ל, מכיוון שהן מתחלקות בין המשרד לשוויון חברתי לבין משרד החוץ, וכן מכיוון שהמידע שהועבר לא תמיד קריא. כמו כן, במידע שהועבר הושחרו לא מעט שורות, כך שלא ניתן לדעת מה היו העלויות האמיתיות. זאת ועוד, הנתונים שהעביר המשרד הם נתוני צפי, ולא הנתונים הסופיים, כך שאלה יכולים להיות נמוכים או גבוהים יותר (בכל נסיעה מתוקצבים עוד 10% עבור הוצאות לא צפויות).

מהמידע שבכל זאת ניתן היה לקרוא עולות לא מעט הוצאות תמוהות. כך למשל, חוזרות על עצמן הוצאות על ארוחות בוקר כשרות במחירים גבוהים. גם העברות VIP בשדות התעופה נושאות עלויות גבוהות מאוד, נסיעה אחת ללונדון כללה העברות בעלות של 2,500 ליש"ט. עלויות טיסותיה של השרה לארה"ב היו 5,000–7,000 דולר לטיסה במחלקת עסקים או במחלקה ראשונה.

גם פירוט הנסיעות מעלה לא מעט שאלות. הנסיעה המדווחת האחרונה ב–2018 החלה ביום ראשון 29 ביולי, אז יצאה השרה לביקור בן שישה ימים בווינה. אותו יום הוקדש להגעה למלון ואין בו פגישות או שיחות (כמו ברוב נסיעותיה).

גם הלו"ז ביום השני דליל: רק ב–9:30 יצאו השרה ואנשיה מהמלון, אחרי ארוחת בוקר, לפגישה עם מנכ"לית המשרד לשוויון מגדרי". מדוע שרה פוגשת מנכ"לית ולא שרה? לא ברור.

בשעה 13:00 אכלה השרה ארוחת צהריים וב–14:30 יצאה לפגישה בבית השגרירה, שם השתתפה במפגש המוגדר: "קפה עם מנהיגי הקהילה היהודית" שנמשך עד השעה 16:30. בכך מסתיים יום העבודה של גמליאל.

למחרת היו לה שתי פגישות: בשעה 10:15 היא פגשה את שר המדע והחינוך לפגישה קצרה,וב–12:30 כבר הלכה לארוחת צהריים. ב–15:00 השתתפה השרה במה שמוגדר ביומן כ"מפגש עם נשים ומומחים ממשרד המגדר" — והיום נגמר.

היום הרביעי של הנסיעה החל ב–10:30, בפגישה עם סגנית נשיאת משרד המסחר האוסטרית. מה הקשר לתפקידה של גמליאל? לא ברור. בין 12:30 ל–17:00 היא נפגשה עם רב חב"ד, סיירה במוסדות חב"ד וביקרה במוזיאון היהודי. על פי הלו"ז, היום נגמר ב–17:00.

היום החמישי של ביקורה היה יום נינוח. ב–10:00 יצאה גמליאל לעוד סיור בקהילה היהודית. ב–14:00 יצאה ל"סיור בבתי הספר של לאודר". אף שיום זה הסתיים מוקדם, השרה לא חזרה לישראל באותו היום אלא נשארה עוד לילה בווינה, וחזרה לישראל רק ביום שישי.

צפי העלות של ביקור זה, לא כולל טיסות, מגיע לכ–11 אלף יורו. עלות הסוויטה של השרה לחמישה לילות היתה 2,760 יורו. עלותם של שני חדרי יחיד נוספים עבור מלוויה היתה 900 יורו לכל חדר, וארוחות הבוקר הכשרות עבורם עלו 350 יורו. בנוסף, עבור מדריך לסיור בעיר שולמו 150 יורו, ועבור רכב — 1,700 יורו. גם בנסיעה זו נרשמה הוצאה גדולה על "שירות אח"מ בשדה לחמישה נוסעים" — בסך 1,950 יורו.

במארס טסה השרה לחמישה ימים לניו יורק. עלות השהייה שלה הסתכמה בכ–13 אלף דולר, לא כולל טיסות, שעלותן הייתה 5,000–7,000 דולר לטיסת השרה בלבד. עלות הסוויטה שלה היתה 3,500 דולר, ושל כל אחד משני המלווים שלה עוד כ–1,000 דולר. הוצאות הרכב הסתכמו ב–7,000 דולר, ועלותן של ארוחות הבוקר הכשרות לשרה היתה 450 דולר.

בנובמבר 2017 יצאה השרה למדריד לשלושה לילות. היום הראשון, (5 בנובמבר) הוקדש להגעה. למחרת היה לה יום אינטנסיבי, שכלל טקס בארמון המלך וכן ארוחה, מפגש עם שגריר מרוקו בספרד ונאום בכנס לשוויון דתות — אף שהיא לא שרת החוץ וגם לא שרת הדתות.

ביום רביעי חזרה לישראל, לאחר שהצטרפה לביקור הנשיא ראובן ריבלין. לטיסה זו הצטרף גם מנכ"ל משרדה, אבי כהן, ויועץ השרה. עלות השהייה של שלושתם היתה 7,000 יורו, כולל שלוש ארוחות בוקר כשרות שעלות כל אחת מהן 42 יורו.

באוגוסט 2017 ביקרה גמליאל בפראג. הביקור נמשך מיום שני עד שישי, כאשר כמעט כולו הוקדש למפגשים עם הקהילה היהודית בעיר — למעט "ארוחת ערב עם ארגון ממשלתי בנושא שוויון". עלות הביקור לא פורטה.

בסוף יוני 2017 יצאה השרה לכנס לציון יובל לגירוש יהודי לוב שהתקיים ברודוס, שלא ברור איך נושאו קשור לתפקידה. מדובר באחד הביקורים היחידים בהם גמליאל עבדה גם ביום ההגעה. ב–13:00 היא נאמה בטקס הפתיחה וב–16:00 השתתפה בפאנל. במוצאי שבת השתתפה בדיון שעסק ב"לוב בשנות ה–60". ביום ראשון היתה לה פגישה עם "שר מלוב" ומפגש עם הקהילה היהודית. למחרת בבוקר נערכה "פגישת ארוחת בוקר עם דיפולמטים ופוליטיקאים ממדינות ערב". עלות השהייה בביקור זה הגיעה ל–3,400 יורו לשרה ושני מלווים.

ב–25 במאי נחתה השרה באסטוניה. היא יצאה מישראל ביום רביעי וחזרה ביום ראשון, כלומר שוב בילתה את סוף השבוע בחו"ל. בביקור הזה היא פגשה בעיקר את הקהילה היהודית וכן את נשיאת אסטוניה. בלו"ז יש אירוע אחד רשמי עם נשיאת המדינה, ביום חמישי בצהריים, אך הביקור נמתח על ארבעה לילות וחמישה ימים. הדיווח שנמסר על עלויות הנסיעה הזו אינו קריא.

מפגשים עם חב"ד

ב-19 במאי 2017 טסה גמליאל לניו־יורק ולוס אנג'לס לשבוע. גם הנסיעה הזו כללה שהייה בחו"ל בסוף בשבוע ומפגשים עם חברי הקהילה היהודית וקרן שפילברג, אירוע בקונגרס היהודי העולמי, פגישה עם שגריר ישראל באו"ם, וכן עם הקונסול הכללי הישראלי ועוד. גם כאן העלויות בלתי קריאות.

ב-14.2.17 יצאה השרה לניו יורק ביום רביעי — ונשארה עד לסוף השבוע. בביקור זה השתתפה בכמה אירועים של חב"ד. גם הפעם פגשה את השגריר והקונסול, דנון ודיין, ואת הרב עבאדי לפגישה שעסקה בנושא יהודי ארצות ערב. גמליאל המריאה חזרה לישראל ביום ראשון, ועלות השהייה בביקור זה לא ברורה.

פברואר הוא חודש עמוס במשרד לשוויון חברתי. נוסף על הנסיעה לניו יורק, ב–5–9 בחודש זה טסה השרה ללונדון. לא נמסר לו"ז הביקור, אך צפי העלות היה כ–10,000 ליש"ט, כולל 2,500 ליש"ט להעברות אח"מים בשדה התעופה ועוד 1,500 ליש"ט לטובת רכב צמוד.

ב-22 בינואר יצאה השרה לבריסל. היום הראשון של הביקור הוקדש להגעה. ביום השני השתתפה גמליאל באירוע עם ראשי הקהילה היהודית באירופה, וכן באירוע בפרלמנט האירופי. השרה חזרה לישראל באותו הלילה. העלות גם כאן אינה ברורה.

המשרד המעופף ו"נהג השרה"

השרה היא אמנם הנוסעת המתמידה של המשרד, ורוב ההוצאות רשומות על שמה, אבל גם עובדים אחרים אינם מקופחים. רכז לשכת השרה, בילה 101 ימים בחו"ל בשלושת שנות כהונתה. "רכזת לשכת השרה" שהתה בחו"ל שמונה ימים. יועץ השרה היה בחו"ל 39 ימים, ומנהלת הלשכה — 36 ימים בסך הכל. מי שעומדת בראש מטה ישראל דיגיטלית הכפוף למשרד, שהתה בחו"ל 32 יום, קצת יותר מהמנכ"ל — ששהה 27 יום מעבר לים. אווה מדז'יבוז', שמונתה רק באוקטובר 2017 לראש הרשות למעמד האישה, הספיקה לנסוע במהלך 2018 ארבע פעמים לחו"ל על חשבון המשרד, או 12 יום בסך הכל. ראש מטה המינהלת שלה היה בחו"ל עוד שבעה ימים.

לעומת מדז'יבוז', איימן סייף, מי ששימש במהלך עשור ועד לפני כשנה, בתפקיד ראש הרשות לפיתוח מגזר המיעוטים, היה במהלך כהונתה של גמליאל פעם אחת בחו"ל, למשך חמישה ימים.

ברשומות שהועברו בלט בנוכחותו בחו"ל "נהג השרה", שיצא ליומיים בחו"ל במהלך 2017 בעלות של 1,023 דולר. מדובר בישראל כהן, בן דודו של בעלה של גמליאל, אותו מינתה לנהג. על פי המשרד מדובר בטעות, ומי שהיה הנהג הפך ליועץ השרה ולכן טס לחו"ל. לא ברור מתי הפך הנהג ליועץ, מאחר ששאלה בנושא לא נענתה.

מנכ"לית התנועה לחופש המידע רחלי אדרי אמרה כי: "צר לנו שגם בשנת 2018 ישנם משרדי ממשלה שלא משיבים לבקשות מידע בחלוף ימים רבים. ונראה שללא פנייה לערכאות, הסיכוי לקבל מידע, הגם שאין חולק על כך שיש למסור אותו, קשור במידת הנכונות של המשרד ולא בהוראות החוק".

מהמשרד לשוויון חברתי נמסר לדה מרקר: "השרה גמליאל לא קובעת את עלויות הטיסות, אלא חברת הנסיעות הממשלתית ענבל, שהיא זו שרוכשת ומזמינה את כרטיסי הטיסה. את בתי המלון מזמינות שגרירויות ישראל, על פי הוראות תכ"ם. ככל שיש טענות על המחירים יש לפנות לגופים הרלוונטיים. מעיתון כלכלי מוביל אנו מצפים להבין את הערך שהמפגשים האלה מביאים למדינת ישראל".

העתירה שהגשנו לבית המשפט

באתרנו מתפרסם מידע שנמסר מרשויות ציבוריות, כפי שהתקבל מהן. אנו עושים כמיטב יכולתנו להבטיח שלא יעלה לאתר מידע שיש בפרסומו משום פגיעה בזכויות הפרט. אם אתם סבורים שבכל זאת עלה באתר מידע כזה, אנא עדכנו אותנו במייל לכתובת: info@meida.org.il