fbpx

מידע שהושג בנושא ‘יומן פגישות’

בעקבות עתירת התנועה – נחשפים יומני הפגישות של ליצמן ובר סימן טוב במשבר הקורונה

יומן הפגישות של השר יעקב ליצמן

יומן שר הבריאות ל-2019

 

יומן שר הבריאות 2020

 

יומן מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב

ינואר-אוגוסט 2019

 

יומן מנכ"ל ספטמבר-דצמבר 2019

יומן מנכ"ל 2020

 

היומנים חושפים את הכשל – הכתבה של אדיר ינקו ב"ידיעות אחרונות" וב-YNET

מה עשה השר כחלון בשנה האחרונה שלו במשרד האוצר? הנה היומן שלו

 

השנה האחרונה של השר משה כחלון במשרד האוצר היתה גם שנת בחירות. ביולי 2019 פנינו למשרד האוצר, כחלק מבקשה רוחבית שהגשנו לכל משרדי הממשלה, וביקשנו לקבל את יומן הפגישות של השר והמנכ"ל. במשרד האוצר לא ענו לפנייה שלנו במשך יותר מ-100 ימים. רק לאחר שעתרנו, ובחלוף שנה מהגשת בקשת המידע, נשלח אלינו היומן.

עו"ד איה מרקביץ', היועצת המשפטית של התנועה לחופש המידע: "העובדה שיומן שר האוצר נמסר לתנועה שנה שלמה אחרי שביקשנו לקבל אותו, ורק בעקבות עתירה, היא בבחינת לעג לרש עבור הדמוקרטיה הישראלית. משרד האוצר התעלם באופן מקומם מכך שבבקשה, שהוגשה לקראת 'סבב ב" של הבחירות, הדגשנו שהמידע המבוקש מתייחס לפועלו של השר בתקופת בחירות, ולכן יש חשיבות מיוחדת לעיתוי קבלתו. בפועל, מסירת היומן אף לאחר הבחירות ב'סבב ג", מנעה מציבור הבוחרים, מידע חשוב ורלוונטי כדי לקבל החלטה מושכלת בבואם להצביע".

יומן השר משה כחלון

יומן השר משה כחלון

 

הכתבה של עמרי מילמן בכלכליסט

היומן של כחלון, כמו גם של שרים אחרים, מעיד בעיקר עד כמה הייתה 2019 שנה מבוזבזת, כאשר חלק ניכר ממנה הוקדש לאירועי בחירות שונים וראיונות לתקשורת במקום לעבודה מקצועית במשרדי הממשלה. 

עיון ביומן מדגים למשל כיצד במשך יותר משבוע לפני הבחירות באפריל לא היתה לשר האוצר אף פגישה אחת לרפואה עם גורם מקצועי באוצר. במקום זאת, העביר כחלון את זמנו באותו שבוע באירועים פוליטיים בלבד ובראיונות לתקשורת.

דוגמה נוספת ניתן למצוא ב-26 במרץ – באותו יום נתן שר האוצר ארבעה ראיונות לתקשורת – לגלי צה"ל, רדיו צפון, רדיו חיפה ורדיו דרום. בנוסף, נמסרה על ידי שר האוצר לשעבר הצהרה לתקשורת. אותו יום הוגדר ביומן על ידי שר האוצר כ"פוליטי" – עיסוק שבו הוא התמקד בין 10:00 בבוקר ל-21:30 בערב.

ביום 4 באפריל נתן שר האוצר חמישה ראיונות לתקשורת, ונפגש עם ראשי ועד בזן. גם יום זה הוגדר על ידו ביומן כיום "פוליטי" בלבד.

העיסוק הפוליטי והתקשורתי בא פעמים רבות על חשבון העיסוק המקצועי. במסגרת זאת, קיים כחלון פגישות מרובות עם בכירים באוצר, אך לפרקי זמן קצרים מאוד. כך למשל, ביום ראשון ה-22 בספטמבר, היום הראשון אחרי הבחירות, עבד כחלון מלשכתו. בין השעות 12 בצהריים ועד 16 אחר הצהריים נפגש שר האוצר לשעבר לפרקי זמן קצרים עם שישה בכירים שונים, ביניהם מנהל רשות המסים, היועץ המשפטי של המשרד והחשב הכללי.

על רקע הדיווחים על נתק בין כחלון לבין הממונה על התקציבים שאול מרידור, מעניין לראות כי בעוד שהיקף הפגישות של כחלון עם חזקיהו (כולל פגישות מרובות משתתפים) עמד על 22, ועם באב"ד על 20, מספר הפגישות, כולל פגישות מרובות משתתפים עם מרידור עמד על 12 בלבד.

למרות ריבוי הבחירות ב-2019 ומעט הזמן שנותר לממשלה לעבוד בשביל הציבור לכחלון היה זמן לטוס מספר פעמים במהלך השנה – באוקטובר למשל טס לכשבוע לכנס השנתי של הבנק העולמי וקרן המטבע בוושינגטון (כאשר היה ברור שלא יישאר בתפקידו). הטיסה לא פורטה ביומן, וכחלון הסתפק בהערה של "מחוץ לישראל" באותם ימים. לפני כן בינואר טס שר האוצר לשעבר לשלושה ימים לוועידת דאבוס, ובספטמבר טס לארבעה ימים לפריז. מלבד הטיסות המפורטות. גם באפריל נרשמו עוד כמה ימים "מחוץ לישראל".

בתחילת ינואר, על רקע המחאה החריפה של המסעדנים נגד כחלון על כך שלא ביטל את הפיקדון שהם נדרשים לשלם על העסקת עובדים זרים, נפגש כחלון עם מסעדנים יחד עם אופירה אסייג. מיותר לציין שהפגישה לא תרמה להנמכת הלהבות נגד כחלון. עוד עולה מיומנו של כחלון כי ב-2019 נפגש פעמיים עם דוד דאור ובנוסף הגיע לתערוכה שלו.

 

אחרי יותר משנה ובעקבות עתירה שהגשנו – השר זאב אלקין מסר את יומן הפגישות שלו ל-2019

kפני יותר משנה, ב-3 ביולי 2019, הגשנו בקשה רוחבית ל-28 משרדי הממשלה (ללא משרד המודיעין), וביקשנו את יומני הפגישות של השרים ומנכ"לי משרדיהם מ-1 בינואר 2019 ועד ליום מתן המענה. בזמן הגשת הבקשה היתה חשיבות מיוחדת למועד קבלת המענה, משום שרצינו לדעת מה עשו השרים והמנכ"לים בתקופת בחירות (מועד א' באפריל, ומועד ב' בספטמבר). אלא שבמשרד להגנת הסביבה התעלמו מהבקשה במשך 105 ימים! (כשהחוק מחייב להשיב בתוך 30 ימים), ואז העבירו לנו רק חלק מהמידע – את יומן המנכ"ל.

שוב שלחנו תזכורות על גבי תזכורות והיומן של השר אלקין לא הגיע. ב-19 בפברואר 2020 הגשנו עתירת אי מתן מענה נגד חמישה משרדי ממשלה שלא מסרו את היומנים שביקשנו, ובהם גם המשרד להגנת הסביבה. אחר כך פרץ משבר הקורונה ומצב החירום שהוארך והוארך. נקבע כי המדינה צריכה להגיש תגובה מקדמית עד ה-11 ביוני. מה עשתה המדינה: היא ביקשה ארכה של שבועיים להגשת העתירה. אחר כך היא ביקשה עוד שבועיים. ואז, ב-12 ביולי, קיבלנו את יומנו של השר ל-2019. מהיומן שהתקבל נשמט חודש דצמבר, בנימוק שנתוני החודש נמחקו בעת מעבר למערכות מחשוב אחרות, והם בתהליך שחזור ונקבל אותם במהלך השבוע.

באופן מקומם, קיבלנו את היומן בקובץ PDF למרות שביקשנו במפורש לקבל אותו בפורמט דיגיטלי פתוח הניתן לעיבוד, כדוגמת קובץ אקסל. אנחנו מתעקשים על האקסל ונראה מה בית המשפט יגיד.

יומן השר אלקין

יומן השר אלקין ל-2019

 

לכתבה של נטע אחיטוב ב"הארץ"

אחרי שעתרנו לבית המשפט – שר החינוך רפי פרץ חשף את יומן הפגישות

כמעט עשור חלף מאז שהתנועה לחופש המידע התחילה לבקש ולפרסם את יומני הפגישות של שרי ממשלת ישראל – בגלל עניין הציבורי בעבודתם של נבחרי הציבור. מצער שלמרות הזמן שחלף אנו עדיין נדרשים לפנות לבית המשפט על מנת לקבל מידע כה בסיסי. מצער במיוחד שגם אחרי פניה לבית המשפט ישנן השחרות והסתרות שנראות על פניהן לא מוצדקות. אנו מקווים שהיחידה הממשלתית לחופש המידע שבמשרד המשפטים תוציא בהקדם הנחיה מסודרת בדבר האופן הנכון בו יש למסור ולנהל יומן, כך שהציבור יוכל לגשת ולהכיר את המסמך בלחיצת כפתור כפי שקורה במקומות רבים בעולם לגבי שרים ונבחרים.

יומן השר פרץ

 

יומן מנכ"ל המשרד, שמואל אבוהב

 

יומן שר החינוך הקודם, נפתלי בנט

 

לכתבה בוינט על היומנים

שישה חודשים אחרי בקשת המידע של התנועה – שר המשפטים אמיר אוחנה חשף את יומן הפגישות שלו

יומן שר המשפטים, אמיר אוחנה

יומן שר המשפטים – להורדה

לכתבה על היומן בדה מרקר

נחשף היומן של השרה מירי רגב – כך היא מאזנת בין פוליטיקה לענייני משרדה

כמעט מחצית מלוח הזמנים של שרת התרבות והספורט, מירי רגב, בינואר עד ספטמבר 2019 הוקדש לטיפול בעניינים פוליטיים, אישיים ותקשורתיים — כך עולה מנתונים שהתקבלו לבקשת התנועה לחופש המידע. על פי הנתונים, רגב הקדישה באותם חודשים 450 שעות לענייני משרדה והכנסת, לעומת יותר מ–400 שעות לפעילויות פוליטיות, אישיות או לראיונות בתקשורת.

בחודשים אלה נערכו בישראל שתי מערכות בחירות. רגב הפעילה בשתיהן ניידת שידור שבה הסתובבה בערים וקיימה שידורים בדף הפייסבוק שלה. לפי הלו"ז, היא בילתה 112 שעות רק בפעילות הקשורה בניידת השידור. עוד עולה כי רגב הקדישה 42 שעות לראיונות ומפגשים עם אנשי תקשורת. ב–21 בפברואר היא הקדישה יום שלם, מ–12:00 עד 21:00 ל"צילומי תקשורת". יותר מ–70 שעות היא הקדישה למה שכונה ביומן "מפגש חברים" או "פגישות אישיות".

יומנה של רגב מעורפל  ומספק תמונה מצומצמת של פעילותה במשרד התרבות והספורט. סדר היום שלה מתחיל לרוב לאחר 11:00. היא נוכחת באירועים ובטקסים רבים אך ממעטת לדווח על פגישות עם גורמי מקצוע, כולל אלה שבמשרד. רגב הציגה ביומן ימים רבים ושעות ארוכות המוגדרות "פגישת צוות משרד" או במונחים כלליים אחרים. על פי היומן, רגב נפגשה ארבע פעמים עם צוותי מבקר המדינה בנוגע לדו"חות על משרדה.

עו"ד רחלי אדרי, מנכ"לית התנועה לחופש המידע, מסרה: "לפני כעשור התחילה התנועה לפרסם את יומני השרים. לא פעם נתקלנו בחשדנות ובהמון הסתרות של מידע. נדמה שהסטנדרטים מתחילים להשתנות. במסירת היומן הנוכחי של שרת התרבות אפשר לראות הפנמה מסוימת של הנורמה".

תשובת משרד התרבות והספורט לבקשת המידע

תשובת משרד התרבות לבקשת המידע

 

עיתון הארץ עתר לבית המשפט – לחשוף את יומן הפגישות של ראש הממשלה

העיתונאית רויטל חובל כותבת על בקשת המידע שהגישה לקבל יומן הפגישות של ראש הממשלה:

בדצמבר ביקשתי לקבל את לוח הזמנים של רה"מ ואת פרקי הזמן שהקדיש להתייעצויות משפטיות. במשרד רה"מ צפצפו. עתרתי עם "הארץ" לביהמ"ש וכעת נותר רק לראות כמה זמן גם זה יימרח

איך ראש הממשלה מבלה את יומו? אין לנו מושג. מדי פעם זורקים לנו דובריו הודעה על פגישה כזו או אחרת או על התייעצות ביטחונית, אבל איננו באמת יודעים מה עושה בנימין נתניהו ברוב שעות היממה. בכל דמוקרטיה מתוקנת ראש המדינה חושף מרצונו את סדר יומו בפני הציבור. אפילו נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, שובר כללי המינהל התקין, לא שבר מנהג זה.

מקורבים לנתניהו סיפרו לי בעבר על כך שהוא מקדיש שעות רבות להתייעצויות משפטיות הנוגעות לחקירותיו. זה רלוונטי במיוחד בעת הזו, לנוכח השימוע הקרב בתיקים 1000, 2000 ו-4000. רוב ההתייעצויות מתנהלות במעון ברחוב בלפור וברור כי הן באות על חשבון משימותיו הציבוריות של ראש הממשלה. חלק לא מבוטל מזמנו היקר מפז מופנה לענייניו האישיים.

נתניהו מצוי תחת חקירות כבר שלוש שנים ומכיוון שהוא מסרב באופן שיטתי לחשוף את סדר יומו באופן יזום, הגשתי בחודש דצמבר בקשה לקבל את יומנו, על פי חוק חופש המידע, תוך פירוט הזמן שהוקדש לחקירותיו. לבקשת התנועה לחופש המידע, נידב משרד ראש הממשלה בעבר כמה טבלאות עלובות לפגישותיו של נתניהו עם שרים, וזהו. יצוין כי ארגונים שעוסקים בתחום העדיפו בעבר להתמקד בהגשת בקשות מידע על הוצאות מעון ראש הממשלה והסדרי ניגוד עניינים של נתניהו,וככה יצא שעד היום לא התפרסם אף לו"ז מסודר. כל זה קורה בניגוד להנחיית היועץ המשפטי לממשלה ב-2009 שקבע כי סדר יומו של ראש הממשלה הוא מידע ציבורי.

במשך חצי שנה לא קיבלתי מענה לפנייתי. לא דחייה, לא סירוב, לא בקשת ארכה – התעלמות. חוק חופש המידע קובע כי יש לתת מענה לבקשה בעניין תוך 90 יום, אבל במשרד ראש הממשלה מצפצפים עליו. ככה זה כשיכולים. לפני חודש וחצי עתרתי יחד עם עיתון "הארץ" באמצעות עו"ד טלי ליבליך הלוחמנית לבית המשפט המחוזי בירושלים והשופט עודד שחם הורה למדינה להגיב בתוך חודש. המועד הגיע, וכצפוי, הפרקליטות, זו שמייצגת את משרד ראש הממשלה, ביקשה ארכה של חודש כדי לקבל החלטה בבקשה. שמעתם טוב: "כדי לקבל החלטה בבקשה". מה עשו שם עד עכשיו? התעלמו. כי הם יכולים.

למעט הנחייתו של היועץ, יש שלל פסיקות שחייבו ראשי ערים לפרסם את יומניהם וישנו כמובן גם פסק הדין המפורסם של בית המשפט העליון, בו חויב נתניהו לפרסם את מועדי שיחותיו עם המיליארדר שלדון אדלסון. נכון לעכשיו, הפרקליטות אמורה להגיב על העתירה בתחילת אוגוסט. אני מניחה שגם אז היא תבקש ארכה "בשל עומס חריג". לאחר מכן אולי ייקבע דיון ומתישהוא גם יינתן פסק דין לטובתנו. עד ליום המיוחל הזה, אני מקווה שבית המשפט ישים סוף למריחה הזו ויראה לכולנו שלפעמים יש שופטים בירושלים.

העתירה שהגיש עיתון הארץ

יומן הפגישות המתעדכן של הנשיא טראמפ

 

 

באתרנו מתפרסם מידע שנמסר מרשויות ציבוריות, כפי שהתקבל מהן. אנו עושים כמיטב יכולתנו להבטיח שלא יעלה לאתר מידע שיש בפרסומו משום פגיעה בזכויות הפרט. אם אתם סבורים שבכל זאת עלה באתר מידע כזה, אנא עדכנו אותנו במייל לכתובת: info@meida.org.il