fbpx

מידע שהושג בנושא ‘מבקר המדינה’

התנועה למבקר המדינה: פרסם את הדו"חות הכספיים של המפלגות

זה מצב חסר תקדים – כבר שנתיים שהציבור לא נחשף לדו"חות הכספיים של המפלגות. וכל זאת כשאנו אחרי שתי מערכות בחירות ועוד אחד אולי בדרך. לכן אנו פונים אל מבקר המדינה בבקשה לפרסם בדחיפות את תצאות ביקורת חשבונות הסיעות והמפלגות לכנסת ה-21 וה-22. (שתי מערכות הבחירות האחרונות) ולשנות הכספים, 2018 ו-2019.

באחרונה פורסם בתקשורת שמפלגות רבות קיבלו הלוואות בסך מאות מיליוני שקלים מתקציב הכנסת למימון הוצאותיהן בבחירות האחרונות. על פי הדיווחים חברי כנסת גם מבקשים לקדם הצעת חוק שתאפשר למפלגות לדחות את פירעון ההלוואות שנטלו עד לכנסת ה-23. כיום, כשרבות מהמפלגות שקועות בחובות, ערב בחירות חדשות, יש חשש כי הן יפנו לגייס כסף מגורמים עלומים. האם אנו רוצים שמפלגות יהיו תלויות באנשים וחברות  פרטיים בעלי אינטרסים – בלי שהציבור יהיה מודע לקשרים האלה?

כידוע, בשנים האחרונות גדל בהתמדה המימון השוטף למפלגות – אך מידת השקיפות היזומה מצדן היא אפסית. במצב זה, דו"ח מבקר המדינה הוא הערוץ היחיד בפני הציבור לביקורת על התנהלותן הכספית.    

המכתב שכתבנו למבקר המדינה

פניית התנועה למבקר המדינה

התנועה חושפת: כמה כסף מרוויחים עובדי משרד מבקר המדינה

 

יותר מ-80 עובדים במשרד מבקר המדינה מרוויחים שכר גבוה יותר ממנכ"ל משרד ממשלתי – כך עולה מרשימת שיאני השכר בגוף המבקר המדינה שנחשפת היום (חמישי) לבקשת וואלה! NEWS והתנועה לחופש המידע. לפי הנתונים, השכר הממוצע של עובדי משרד המבקר עומד על 29,275 שקלים, בעוד 116 מהעובדים מרוויחים יותר מ-35 אלף שקלים – עלייה של 40% משנת 2015. הנתונים נוגעים למקבלי השכר במשרד מבקר המדינה שאינם כפופים לממונה על השכר באוצר, אלא נקבעים באופן חריג על ידי מבקר המדינה עצמו.

הממונה על השכר במשרד האוצר, קובי בר נתן, פרסם את דוח השכר במגזר הציבורי, אלא שהנתונים על שלוש קבוצות של עובדי מדינה נותרו חסרים: עובדי משכן הכנסת, מבקר המדינה ושכר השופטים. קבוצות אלה הן היחידות ששכרם לא נקבע על ידי הממונה על השכר באוצר. זאת, להבדיל מצה"ל, המשטרה, קופות החולים, השלטון המקומי והאוניברסיטאות. במקום זאת, שכרן נקבע על ידי מנכ"ל משכן הכנסת, מנכ"ל משרד מבקר המדינה וועדת הכספים לשופטים בהתאמה.

ממוצע השכר של עובדי ביקורת המדינה בשנת 2017 עמד על 29,140 שקלים, ושנה לאחר מכן כבר עלה הסכום והגיע ל-29,725 שקלים. לשם השוואה, דוח שירות המדינה שמתייחס לכלל משרדי הממשלה, מעלה כי השכר הממוצע של אקדמאים בשירות המדינה עומד על 15,184 שקלים – פער של כ-100%.

עלייה נוספת נרשמה במספר המשרות במשרד מבקר המדינה. בשנת 2018 הועסקו 577 עובדים, גידול של 20 (3.5%) משרות מהשנה שלפני כן. גם מספר העובדים ששכרם מתקרב לשכר מנכ"ל עלה: בעוד שבשנת 2015 מספרם של עובדים אלה עמד על 83, ב-2018 עלה מספרם ל-116 – עלייה של 40% בתוך שלוש שנים. 20% מבעלי התפקידים מרוויחים שכר קרוב למנכ"ל בשירות המדינה.

עוד עולה מהנתונים כי על אף שבגוף המבקר קיימות 42 משרות של סגנים ומנהלי אגפים, 45 מתוך העובדים מוגדרים כבכירים במשרד, כך שעל כל 11 עובדים יש מנהל אגף בכיר. לעומת זאת, במשרד ממשלתי רגיל היחס הממוצע הוא מנהל אגף ל-50 עובדים.

 

הצהרות ההון של השרים וסגניהם – תמונת מצב

השרים וסגניהם חייבים להגיש את הצהרות ההון שלהם למבקר המדינה מדי שנה. ההצהרות האלה מפרטות את היקף הרכוש שלהם – נדל"ן, מניות, חשבונות בנק ונכסים אחרים. ברור למה למידע הזה יש ערך ציבורי. בהרבה מדינות הצהרות ההון עצמן גלויות לציבור. בישראל – הן לא, והמידע היחיד שחשוף לנו הוא האם השרים הגישו אותן ומתי. אז פנינו למבקר המדינה וביקשנו שיפרסם את המידע הזה.

מתברר שלא כל השרים מגישים את הצהרת ההון השנתית שלהם במועד. לדוגמה, השר יואב גלנט לא הגיש את הצהרת ההון שלו לשנת 2017. גם סגן השר במשרד לאיכות הסביבה, ירון מזוז, לא הגיש את הצהרת ההון שלו לשנת 2016. שרת הבינוי והשיכון, יפעת שאשא-ביטון, לא הגישה הצהרת הון עם כניסתה למשרד, וכך גם שר הדתות יצחק וקנין.

למבקר המדינה אין באמת שיניים לחשוף מול שר שמאחר בדיווח. אז לפחות שהמידע הזה יהיה גלוי לציבור.

כתבה בחדשות 11

באתרנו מתפרסם מידע שנמסר מרשויות ציבוריות, כפי שהתקבל מהן. אנו עושים כמיטב יכולתנו להבטיח שלא יעלה לאתר מידע שיש בפרסומו משום פגיעה בזכויות הפרט. אם אתם סבורים שבכל זאת עלה באתר מידע כזה, אנא עדכנו אותנו במייל לכתובת: info@meida.org.il