fbpx

מידע שהושג בנושא ‘מירי רגב’

אל תצפו לדוגמה אישית – שרת התחבורה ובכירי משרדה בחרו לעצמם מכוניות מזהמות

משרד התחבורה והמשרד להגנת הסביבה אמורים להוביל את המהלך להחלפת כלי תחבורה מזהמים במזהמים פחות, לצד קידום תחבורה ירוקה, רכיבה על אופניים ושימוש בתחבורה ציבורית. אפשר היה לצפות שמשרדים אלה יעודדו שימוש בכלי רכב היברידיים או חשמליים, ובכיריהם יתנו דוגמה אישית וייסעו ברכבים כאלה.

לכתבה ב-YNET על המידע

מנתונים שנמסרו לתנועה לחופש המידע עולה כי במשרד התחבורה רק בכיר אחד מתוך 27 בחר ברכב היברידי, לעומת 10 מתוך 18 במשרד להגנת הסביבה. מתשובה לבקשת מידע עולה כי שרת התחבורה, מירי רגב, נוסעת ברכב ניסאן מקסימה, שעל פי אתר החברה דרגת זיהום האוויר שלו היא 14 מתוך 15. מנכ"ל המשרד, עופר מלכה נוהג בסקודה סופרב בדרגת זיהום אוויר 13. המשנה למנכ"ל, יועצי השרה והסמנכ"לים – כולם נוסעים בכלי רכב שאינם היברידיים. רק ראש אגף אחד במשרד התחבורה נוהג ברכב היברידי.

במשרד להגנת הסביבה המודעות רבה יותר. 18 עובדים זכאים לבחור רכב צמוד, מתוכם 10 בחרו ברכב היברידי, שניים נוסעים ברכב שכור ושישה נוספים ברכב שאינו היברידי. בהיעדר תקציב מדינה השרה גילה גמליאל ומנכ"ל המשרד דוד יהלומי משתמשים ברכב שכור שאינו היברידי – השרה נוסעת בשברולט טראוורס בדרגת זיהום אוויר 15, והמנכ"ל נוסע בשברולט אימפלה, שגם הוא בדרגת הזיהום המירבית. כלי הרכב השכורים הוקצו משום שאין תקציב מדינה, ולא התאפשרה רכישה של מכוניות מהמגוון שעומד לרשות נבחרי הציבור ועובדי הציבור.

בקשת המידע הוגשה על ידי הסטודנט עומר דמרי מהקליניקה לחופש המידע בבית הספר למשפטים במכללה למינהל. עו"ד אור סדן מהתנועה לחופש המידע ומנחה הקליניקה מסר: "נושא הקיימות עבר לקדמת סדר היום הציבורי בשנים האחרונות, ובהחלט ראוי שהתנהלותם ובחירותיהם של העובדות והעובדים בשירות הציבורי יתאמו את רוח התקופה, וכך גם את ההתחייבויות שישראל חתומה עליהן, וביניהן אמנת שינוי האקלים. המידע שהתקבל עתה, בצירוף מידע שהתקבל ופורסם גם כן בעבר באשר לרכבי חברי וחברות הכנסת, מראה כי בתחום בחירת כלי הרכב השינוי טרם נעשה. ניתן לקוות שבעתיד הנראה לעין נושא הקיימות יבוא לידי ביטוי גם בבחירות מעין אלו, וכי בחירה בכלי רכב מזהמים תוחלף באלטרנטיבות מזהמות פחות".

בואו לעיין במידע על כלי הרכב שבחרו לעצמם בכירי המשרד להגנת הסביבה והשרה גילה גמליאל

תשובת משרד התחבורה לבקשת המידע

תשובת משרד התחבורה

פירוט המכוניות של בכירי המשרד

דגמי המכוניות לבחירה

 

 

 

יומן הפגישות של השרה מירי רגב – ככה נראים החודשים הראשונים שלה במשרד התחבורה

כחצי שנה עברה מאז נכנסה השרה מירי רגב למשרד התחבורה – הנה היומן שמסרה לנו על ארבעת החודשים הראשונים שלה בתפקיד.

"אפשר היה לצפות שהיומנים של שרי הממשלה יהיו נגישים לציבור באופן שישקף נאמנה את ההתנהלות היומיומית שלהם ואת הנושאים שבהם עסקו", אמר עו"ד אור סדן, מהתנועה לחופש המידע. "אין כל הצדקה לכך שיומן שמפורסם לציבור לא יהיה מפורט באופן שמלמד על אופי העשייה היומיומית. שר בממשלה לא צריך לחשוש מפרסום היומן אם הוא לא חושש שהוא עושה דבר אסור".

 

 

יוני 2020

 

יולי 2020

 

אוגוסט 2020

 

ספטמבר 2020

 

יומן הפגישות של מנכ"ל משרד התחבורה

דרגת זיהום מרבית – באיזה מכונית נוסעת השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל

תשובת המשרד להגנת הסביבה

המידע שקיבלנו מהמשרד להגנת הסביבה

הדגמים המוצעים לבכירי המשרד

הדגמים המוצעים לבכירי המשרד

מוזמנים לעיין במידע על הרכבים שבחרו בכירי משרד התחבורה והשרה מירי רגב

נחשף היומן של השרה מירי רגב – כך היא מאזנת בין פוליטיקה לענייני משרדה

כמעט מחצית מלוח הזמנים של שרת התרבות והספורט, מירי רגב, בינואר עד ספטמבר 2019 הוקדש לטיפול בעניינים פוליטיים, אישיים ותקשורתיים — כך עולה מנתונים שהתקבלו לבקשת התנועה לחופש המידע. על פי הנתונים, רגב הקדישה באותם חודשים 450 שעות לענייני משרדה והכנסת, לעומת יותר מ–400 שעות לפעילויות פוליטיות, אישיות או לראיונות בתקשורת.

בחודשים אלה נערכו בישראל שתי מערכות בחירות. רגב הפעילה בשתיהן ניידת שידור שבה הסתובבה בערים וקיימה שידורים בדף הפייסבוק שלה. לפי הלו"ז, היא בילתה 112 שעות רק בפעילות הקשורה בניידת השידור. עוד עולה כי רגב הקדישה 42 שעות לראיונות ומפגשים עם אנשי תקשורת. ב–21 בפברואר היא הקדישה יום שלם, מ–12:00 עד 21:00 ל"צילומי תקשורת". יותר מ–70 שעות היא הקדישה למה שכונה ביומן "מפגש חברים" או "פגישות אישיות".

יומנה של רגב מעורפל  ומספק תמונה מצומצמת של פעילותה במשרד התרבות והספורט. סדר היום שלה מתחיל לרוב לאחר 11:00. היא נוכחת באירועים ובטקסים רבים אך ממעטת לדווח על פגישות עם גורמי מקצוע, כולל אלה שבמשרד. רגב הציגה ביומן ימים רבים ושעות ארוכות המוגדרות "פגישת צוות משרד" או במונחים כלליים אחרים. על פי היומן, רגב נפגשה ארבע פעמים עם צוותי מבקר המדינה בנוגע לדו"חות על משרדה.

עו"ד רחלי אדרי, מנכ"לית התנועה לחופש המידע, מסרה: "לפני כעשור התחילה התנועה לפרסם את יומני השרים. לא פעם נתקלנו בחשדנות ובהמון הסתרות של מידע. נדמה שהסטנדרטים מתחילים להשתנות. במסירת היומן הנוכחי של שרת התרבות אפשר לראות הפנמה מסוימת של הנורמה".

תשובת משרד התרבות והספורט לבקשת המידע

תשובת משרד התרבות לבקשת המידע

 

השרה רגב תשלם לתנועה הוצאות בסך 10,000 שקל

אנחנו לא מפחדים מדרך ארוכה, אבל הדרך לחשיפת הוצאות חגיגות ה-70 למדינה היתה באמת ארוכה ורצופת מכשולים והסתרות באופן מיוחד. אנו שמחים ששנתיים אחרי העתירה בית המשפט פסק לתנועה הוצאות בסך 10,000 שקל.

מה בסך הכל ביקשנו ממשרד התרבות ומהשרה מירי רגב? למסור לציבור דין וחשבון מפורט על 100 מיליון השקלים שעלו חגיגות ה-70 למדינה. רצינו לדעת כמה כסף שולם, למי, ועבור מה. איך התחלק התקציב, מי בחר את הספקים ואת האמנים, ומה היו תנאי ההתקשרות עמם. אבל משרד התרבות סירב לחשוף את המידע, והתעלם מהבקשות שהגשנו לו על פי חוק חופש המידע. עד שפנינו לבית המשפט. רק אחרי שהוגשה העתירה, החל המשרד למסור מידע. חלקי, וללא פירוט מספק.

באירוע כל כך חשוב ומשמעותי, שעליו אחראית רשות שלטונית – הנורמה המתבקשת היא לספק לציבור דין וחשבון מפורט על מה שנעשה בכספי הציבור. חבל שדרישה כה בסיסית למידע נתקלה בחומה בצורה שהחלה להיסדק רק לאחר שפנינו לבית המשפט.

העתירה, שנדונה בפני שופט בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים, עודד שחם, התחילה כעתירת אי מתן תשובה. משרד התרבות החל להעביר מידע רק אחרי שעתרנו. כל פעם שדחקנו בו, הוא העביר עוד מידע על התקשרויות עם ספקים. וככה זה נמשך ונמשך.

אנחנו רצינו לקבל מידע שנמצא אצל צד ג' או אפילו ד', ולכן לבסוף בית המשפט דחה את העתירה וקבע כי היא מיצתה את עצמה. אבל – הוא פסק לנו הוצאות גבוהות במיוחד. כי בסופו של דבר בזכות ההליך התקבל הרבה מאוד מידע, שללא העתירה לא היה נחשף.

בנוסף בכל פעם המדינה ביקשה למחוק את ההליך, ואנחנו התעקשנו שהמידע לא נמסר עדיין, בית המשפט הורה למשרד להגיב, וכך נמסר עוד מידע. ההליך הזה התנהל במשך 13 חודשים, והובהר בו שבית המשפט לא רואה בעין יפה משרד שלא משיב לבקשות מידע.

את התנועה ייצגה עו"ד יערה וינקלר שליט, ממשרד עורכי הדין קנולר ושות', שנלחמה על כל מסמך ומסמך. תודה לך יערה.

פסק הדין

פסיקת הוצאות לתנועה

תשובת המשיבה לתגובת העותרים

 

פירוט עלויות האירוע לציון יובל לשחרור יהודה ושומרון

 בספטמבר 2017 נערך בגוש עציון, הטקס הממלכתי המרכזי לציון ״חגיגות היובל לשחרור יהודה, שומרון, בקעת הירדן ורמת הגולן״. האירוע עלה למשרדי התרבות והחינוך 2.8 מיליון שקל.

הגשנו למשרד התרבות בקשת מידע כדי לקבל את רשימת האמנים והספקים וכיצד נבחרו, פירוט עלויות האירוע, רשימת המוזמנים, פירוט התכתובות בין משרד התרבות למשרד ראש הממשלה ועוד כמה דברים.

דו"ח ביצוע תקציב

דו"ח ביצוע תקציב

הנה המידע שקיבלנו:

מידע על מסעות השרה מירי רגב ברחבי העולם

המידע שקיבלנו על מסעות השרה רגב בעולם

דה מרקר: התנועה חושפת ששרי הממשלה לא ממהרים לדווח למבקר המדינה על ניגודי העניינים שלהם

לכתבה של צבי זרחיה בדה מרקר

רבים משרי הממשלה מתמהמהים במילוי החובה המוטלת עליהם ואינם מעבירים לידי מבקר המדינה מידע על אודות ניגודי עניינים אפשריים בין משרתם הציבורית לחייהם הפרטיים או עסקיהם — כך מראים ממצאים שהעביר משרד המבקר לידי התנועה לחופש המידע.

בשאלון המצורף לבקשה להצהרת הון מתבקשים השרים וסגני השרים לדווח אם הם בעלי מניות כאלה ואחרות, בעלי עניין בחברה הנסחרת בבורסה, מכהנים בדירקטוריון של חברה וכדומה. בנוסף הם מתבקשים לדווח אם יש להם או היה להם בחמש השנים שקדמו למינוי קשר לארגון או גוף בעל זיקה לפעילות המשרד הממשלתי שהם עומדים בראשו או לשלוחותיו.

על השרים וסגניהם לדווח אם לקרוביהם יש או היתה בשלוש השנים שקדמו למינוי זיקה לתחומי פעילותם הממשלתית — ואף לנקוב בשמותיהם של הקרובים, בסוג הקירבה המשפחתית ולפרט את עיסוקיהם השונים שעלולים להוביל לניגוד עניינים.

בשאלון מצהירים השרים וסגניהם כי הם מתחייבים שלא לטפל בכל עניין שעלול לגרום למצב של ניגוד עניינים, עד לקבלת חוות דעת מטעם היועץ המשפטי של משרדם. כמו כן הם מתחייבים להודיע ליועץ על כל שינוי בתוכן הצהרתם, שעלול להעמיד אותם במצב של חשש לניגוד עניינים, ולפעול לפי הנחיותיו.

עם כינון הממשלה הנוכחית ב–14 במאי 2015, שיגר משרד מבקר המדינה אל השרים וסגניהם שאלון "לאיתור חשש לניגוד עניינים". ועדת השקיפות בכנסת, בראשות ח"כ סתיו שפיר (המחנה הציוני), תקיים היום דיון שיעסוק בין היתר בכך ששרים רבים הגישו למבקר את השאלון המלא רק חודשים רבים לאחר תחילת כהונתם.

כך, למשל, שר החינוך נפתלי בנט, שבמשרד המבקר טענו כי לא קיבלו ממנו את השאלון. בתגובה לפניית TheMarker אמרו בלשכת בנט כי לאחר עיכוב נשלח השאלון למבקר, וכעבור כמה שעות התקבלה הודעה ממשרד המבקר, שלפיה השאלון התקבל רק אתמול. בנט מכהן כשר מאז כינון הממשלה במאי 2015 — כך שמדובר באיחור של שנתיים כמעט בהעברת השאלון.

ראש הממשלה בנימין נתניהו, המכהן גם כשר החוץ ועד לפני שלושה חודשים גם כשר התקשורת, הגיש את השאלון למבקר רק כחצי שנה לאחר הקמת הממשלה — בנובמבר 2015. שר התחבורה, ישראל כ"ץ, ביקש ארכה מהמבקר והגיש גם הוא את הטופס בנובמבר 2015.

שר הביטחון, אביגדור ליברמן, השרה לשוויון חברתי, גילה גמליאל, ושר הבריאות, יעקב ליצמן, הגישו את השאלון למבקר בתוך פרק זמן של חודשיים וחצי עד שלושה חודשים מיום מינויים לתפקיד.

שרת המשפטים, איילת שקד, החזירה את השאלון ביולי 2015, חודשיים לאחר הקמת הממשלה, וכמוה גם שר הפנים אריה דרעי ושר השיכון יואב גלנט; שרת התרבות, מירי רגב, שר התיירות, יריב לוין,שר המדע, אופיר אקוניס, הגישו את השאלון כחודש וחצי לאחר הקמת הממשלה.

לעומתם, שר החקלאות אורי אריאל ושר הרווחה, חיים כץ, הגישו את השאלון למבקר בתוך שבועיים עד שלושה שבועות מיום הקמת הממשלה, בהתאמה; ושר האוצר, משה כחלון, השיב את השאלון ביום כינון הממשלה.

עו"ד נירית בלייר, מנכ"לית התנועה לחופש המידע, אמרה בתגובה לנתונים כי "במעקב אחר הסדרי ניגוד העניינים של שרי הממשלה וסגניהם, הגענו למשרד מבקר המדינה ולרשימת שאלוני ניגוד העניינים. כך גילנו חוסר עקביות וניהול לקוי של התהליך במשרדי הממשלה. ישנם שרים וסגני שרים שממלאים את השאלון מיד עם כניסתם לתפקיד, ישנם כאלה שלוקחים לעצמם חודשים ארוכים עד שהם מתפנים לעסוק בסוגיה וישנם כאלה שגם היום, שנתיים לאחר מינויים, מפגינים זלזול מוחלט וטרם טרחו להתפנות לנושא. רק פרסום יזום מצד כל הנוגעים בדבר, של כל שלבי התהליך, יכפיף אותו לביקורת ציבורית ויאלץ את נבחרינו לקחת את הנושא ברצינות".

פניית התנועה למבקר המדינה חושפת: שרי הממשלה לא ממהרים לדווח על ניגודי העניינים שלהם

רבים משרי הממשלה מתמהמהים במילוי החובה המוטלת עליהם ואינם מעבירים לידי מבקר המדינה מידע על אודות ניגודי עניינים אפשריים בין משרתם הציבורית לחייהם הפרטיים או עסקיהם — כך מראים ממצאים שהעביר משרד המבקר לידי התנועה לחופש המידע.

בשאלון המצורף לבקשה להצהרת הון מתבקשים השרים וסגני השרים לדווח אם הם בעלי מניות כאלה ואחרות, בעלי עניין בחברה הנסחרת בבורסה, מכהנים בדירקטוריון של חברה וכדומה. בנוסף הם מתבקשים לדווח אם יש להם או היה להם בחמש השנים שקדמו למינוי קשר לארגון או גוף בעל זיקה לפעילות המשרד הממשלתי שהם עומדים בראשו או לשלוחותיו.

על השרים וסגניהם לדווח אם לקרוביהם יש או היתה בשלוש השנים שקדמו למינוי זיקה לתחומי פעילותם הממשלתית — ואף לנקוב בשמותיהם של הקרובים, בסוג הקירבה המשפחתית ולפרט את עיסוקיהם השונים שעלולים להוביל לניגוד עניינים.

בשאלון מצהירים השרים וסגניהם כי הם מתחייבים שלא לטפל בכל עניין שעלול לגרום למצב של ניגוד עניינים, עד לקבלת חוות דעת מטעם היועץ המשפטי של משרדם. כמו כן הם מתחייבים להודיע ליועץ על כל שינוי בתוכן הצהרתם, שעלול להעמיד אותם במצב של חשש לניגוד עניינים, ולפעול לפי הנחיותיו.

עם כינון הממשלה הנוכחית ב–14 במאי 2015, שיגר משרד מבקר המדינה אל השרים וסגניהם שאלון "לאיתור חשש לניגוד עניינים". ועדת השקיפות בכנסת, בראשות ח"כ סתיו שפיר (המחנה הציוני), תקיים היום דיון שיעסוק בין היתר בכך ששרים רבים הגישו למבקר את השאלון המלא רק חודשים רבים לאחר תחילת כהונתם.

כך, למשל, שר החינוך נפתלי בנט, שבמשרד המבקר טענו כי לא קיבלו ממנו את השאלון. בתגובה לפניית TheMarker אמרו בלשכת בנט כי לאחר עיכוב נשלח השאלון למבקר, וכעבור כמה שעות התקבלה הודעה ממשרד המבקר, שלפיה השאלון התקבל רק אתמול. בנט מכהן כשר מאז כינון הממשלה במאי 2015 — כך שמדובר באיחור של שנתיים כמעט בהעברת השאלון.

ראש הממשלה בנימין נתניהו, המכהן גם כשר החוץ ועד לפני שלושה חודשים גם כשר התקשורת, הגיש את השאלון למבקר רק כחצי שנה לאחר הקמת הממשלה — בנובמבר 2015. שר התחבורה, ישראל כ"ץ, ביקש ארכה מהמבקר והגיש גם הוא את הטופס בנובמבר 2015.

שר הביטחון, אביגדור ליברמן, השרה לשוויון חברתי, גילה גמליאל, ושר הבריאות, יעקב ליצמן, הגישו את השאלון למבקר בתוך פרק זמן של חודשיים וחצי עד שלושה חודשים מיום מינויים לתפקיד.

שרת המשפטים, איילת שקד, החזירה את השאלון ביולי 2015, חודשיים לאחר הקמת הממשלה, וכמוה גם שר הפנים אריה דרעי ושר השיכון יואב גלנט; שרת התרבות, מירי רגב, שר התיירות, יריב לוין,שר המדע, אופיר אקוניס, הגישו את השאלון כחודש וחצי לאחר הקמת הממשלה.

לעומתם, שר החקלאות אורי אריאל ושר הרווחה, חיים כץ, הגישו את השאלון למבקר בתוך שבועיים עד שלושה שבועות מיום הקמת הממשלה, בהתאמה; ושר האוצר, משה כחלון, השיב את השאלון ביום כינון הממשלה.

עו"ד נירית בלייר, מנכ"לית התנועה לחופש המידע, אמרה בתגובה לנתונים כי "במעקב אחר הסדרי ניגוד העניינים של שרי הממשלה וסגניהם, הגענו למשרד מבקר המדינה ולרשימת שאלוני ניגוד העניינים. כך גילנו חוסר עקביות וניהול לקוי של התהליך במשרדי הממשלה. ישנם שרים וסגני שרים שממלאים את השאלון מיד עם כניסתם לתפקיד, ישנם כאלה שלוקחים לעצמם חודשים ארוכים עד שהם מתפנים לעסוק בסוגיה וישנם כאלה שגם היום, שנתיים לאחר מינויים, מפגינים זלזול מוחלט וטרם טרחו להתפנות לנושא. רק פרסום יזום מצד כל הנוגעים בדבר, של כל שלבי התהליך, יכפיף אותו לביקורת ציבורית ויאלץ את נבחרינו לקחת את הנושא ברצינות".

טבלת מעקב אחר מילוי שאלוני ניגודי עניינים אצל חברי הממשלה

לכתבה של צבי זרחיה בדה מרקר

הוצאות המשלחת האולימפית לריו נחשפות: השרה רגב פלוס עוזרת, דוברת ומנכ"ל – 241 אלף שקל

שרת הספורט, מירי רגב, עמדה בראש משלחת משרדה לאולימפיאדת ריו. אל השרה התלוו גם מנכ"ל המשרד, יוסי שרעבי, דוברת השרה, מעיין אדם, העוזרת האישית שלה, חן קדם ומאבטח. המשלחת שהתה בריו 13 ימים. ההוצאה הכוללת היתה 241,528.16 שקל.

על פי הפירוט שהעביר המשרד, כרטיסי הטיסה עלו 9,700 דולר עבור השרה ומאבטחה הצמוד, ועבור מאבטח אחר נרכש כרטיס בעלות 3,400 דולר. גם דוברת השרה, מעיין אדם, ועוזרת השרה, חן קדם, קיבלו כרטיסים זולים יותר של 4,000 ו-3,200 דולר בהתאמה. לצורך נסיעתו של מנכ"ל המשרד נרכש כרטיס נוסף במחיר של 4,200 דולר. סך הכל עלו רק הטיסות של הפמלייה למשלם המיסים 137 אלף שקל.

מהמידע שקיבלנו מתברר שוועדת הנסיעות של משרד הספורט שדנה בעניין החליטה שלא לאשר את נסיעתן של שתי העוזרות של רגב – בגלל שהשרה כבר חרגה מתקציב הנסיעות של המשרד. עם זאת, רגב מצאה את הדרך להוסיף אותן למשלחת. לפי פירוט ההוצאות – העוזרת הפרלמנטרית, חן קדם, טסה בעלות של 13 אלף שקל (כ-3,200 דולר), והדוברת מעיין אדם, טסע בעלות של 16,400 שקל (כ-4,100 דולר).

בסעיף לינה פורט כי לינת השרה עלתה 4,176 דולר או 16,704 שקל, ואותו סכום בדיוק שולם גם עבור שני המלווים. הדוברת והעוזרת הן הסתפקו בלינה "מוזלת", שעלתה לשתיהן כ-14 אלף שקל. מנכ"ל המשרד זכה להסדר לינה יקר בעלות של כ-24 אלף שקל עבור הלינה בלבד במשך 11 יום, כלומר- למעלה מ-2,000שקל ללילה.

הרכב שליווה את השרה במשך תקופה של פחות משבועיים עלה יותר מ-15 אלף שקל, התשלום עבור ארוחות הוסיף קרוב ל-9,000 שקל, וסעיף "שונות" הוסיף 4,000 שקל. בסך הכל הסתכמה עלות הנסיעה לאולימפיאדה ב-241,528 שקל.

ארבע שנים קודם לכן, ביולי 2012 יצאה שרת הספורט לימור לבנת, בראש המשלחת לאולימפיאדת לונדון. המשלחת כללה גם את מנכ"לית המשרד מיכל פורמן ואת המאבטח הבלתי נמנע. ההוצאה הסתכמה ב-98,239 שקל.

המידע המפורט שקיבלנו ממשרד הספורט:

ועדת הנסיעות לא מאשרת את נסיעת חן קדם, העוזרת של מירי רגב

גם נסיעת העוזרת השנייה, מעין אדם, לא מאושרת

להעברה בנקאית או לתרומה ישירה, להלן פרטי החשבון של התנועה לחופש המידע(ע"ר):
מספר עמותה 580425700 בנק הפועלים (12) סניף 567 (בית אסיה, תל אביב) מספר חשבון 372952

באתרנו מתפרסם מידע שנמסר מרשויות ציבוריות, כפי שהתקבל מהן. אנו עושים כמיטב יכולתנו להבטיח שלא יעלה לאתר מידע שיש בפרסומו משום פגיעה בזכויות הפרט. אם אתם סבורים שבכל זאת עלה באתר מידע כזה, אנא עדכנו אותנו במייל לכתובת: info@meida.org.il