fbpx

מידע שהושג בנושא ‘משטרת ישראל’

התקשרויות משטרת ישראל בשנים 2019-2021

משטרת ישראל, מה חשבתם לעצמכם כשהעברתם את רשימת הספקים – 291 עמודים של התקשרויות – בקובץ PDF. השנה היא 2021 ורשימ ספקים של רשות ציבורית היא לא חשאית כמו חומרי חקירה. היא צריכה להתפרסם בצורה יזומה, ובפורמט נגיש. פרסום התקשרויות של רשויות ציבוריות הוא כבר חובה בישראל.

תראו איך זה נראה, זה פשוט בלתי אפשרי לעבד את המידע הזה, וזה גם פתח לטעויות. ואם כל זה לא מספיק – גילינו שחלק מהעמודות פשוט חתוכות ואי אפשר לראות מה כתוב בהן. באמת שקשה לנו להבין את ההיגיון של המשטרה. האם זו סתם רשלנות או ניסיון להקשות. אולי שניהם. אנחנו דורשים לקבל את המידע באקסל. נעדכן.

התקשרויות משטרת ישראל

התקשרויות משטרת ישראל 2019-2021

 

 

עלייה 17% בקנסות לנהגי אופניים וקורקינטים חשמליים ב-2020

מספר הדוחות שהמשטרה חילקה לנהגי אופניים וקורקינטים חשמליים בשנת 2020 עמד על 48,945. מדובר בעלייה של כ-17.6% לעומת שנת 2019, אז מספר הקנסות היה "רק" 41,599. כך עולה ממידע שמסרה משטרת ישראל לתנועה לחופש המידע שביקשה ללמוד עד כמה נרחבת פעילות האכיפה בתחום.

לדברי עו"ד אור סדן מהתנועה לחופש המידע "המידע שהתקבל מהרשויות השונות מאפשר לציבור לבחון כיצד המדינה פועלת בהיבט האסדרתי באשר לשימוש בכלי התחבורה הללו, וזאת בתקווה כי המידע יאפשר הן לציבור והן לרשויות השונות לבחון את אופן האכיפה ואת יעילותה".

פילוח המידע מלמד כי העבירות השכיחות בתחום הן באופניים חשמליים והן בקורקינטים חשמליים הן נסיעה ללא קסדה. יודגש כי החל מיולי 2019 קיימת חובה לרכוב בכלים אלה תוך חבישת קסדה עם מחזיר אור. בשנת 2019 קנסה המשטרה קצת יותר מ-23 אלף נהגים בגין סעיף זה, ואילו בשנת 2020 נרשמה עלייה חדה של כ-38% במתן קנסות על אי חבישת קסדה.

עבירה שכיחה אחרת היא רכיבה על המדרכה. בכלים אלה החוק מחייב רכיבה על שבילים, ואם אין שביל, הרכיבה צריכה להתבצע בצידו הימני של הכביש. בשנת 2019 חילקה המשטרה 6,754 קנסות בגין סעיף זה, ובשנה שעברה נרשמה דווקא ירידה במתן קנסות בגין נסיעה על מדרכות: 5,426 קנסות ניתנו על סעיף זה.

החל מיולי 2019 חובה לקיים מבחן רישוי שנקרא A3 כדי לרכוב על כלים אלה. את המבחן ניתן לקיים החל מגיל 15.5 ואפשר להתחיל לרכוב בגיל 16. אף שרואים על הכביש עוד ועוד אופניים וקורקינטים חשמליים, קשה להגיד שהציבור נוהר לבצע רישיון. לפי הנתונים שקיבלנו, בשנת 2019 נבחנו בסך הכל 697 בני אדם בישראל, מהם עברו את הבחינה, שמורכבת מ-30 שאלות, 581 נבחנים. בשנת 2020 המספר צנח ל-382 נבחנים בלבד. 36 מהם נכשלו במבחן הרישוי.

1,316 קנסות על נהיגה ללא רישיון ניתנו בשנת 2019, ובשנה שעברה המספר כעט הוכפל והגיע ל-2,482 קנסות. עבירה זו היא השלישית בשכיחותה בפילוח הקנסות.

מידע מעיריית תל אביב

נתונים נוספים התקבלו מעיריית תל אביב, שם מתמודדים עם עלייה עקבית במספר האופניים והקורקינטים החשמליים, דבר שכבר אילץ את העירייה לקבוע אסדרה נרחבת, לרבות העברת חוקי עזר שונים. השימוש הנרחב בכלים אלה הביא לקפיצה משמעותית בין השנים 2019 ל-2020 בדוחות שחילקו פקחי העירייה. אם בשנת 2019 אלה חילקו 4,261 דוחות, הרי שבשנת 2020 חולקו 16,205 דוחות. בינואר 2021 לבדו חילקו פקחי העירייה כמעט אלף דוחות נוספים.

עיריית תל אביב מסרה את נתוני 2019 בלבד, אלא שניתן להבין מהם את ההיקפים הכספיים. הסכום הכולל של הקנסות מאותם שנה עמד על 1.06 מיליון שקל שמתוכם נגבו כ-950 אלף שקל. תשובת רשות האכיפה והגבייה (שמטפלת בגבייה הקנסות המשטרתיים) מעלה כי בגין 22 אלף קנסות שחולקו בתקופה שבין יולי 2019 ועד מרץ 2021 עמד הסכום הכולל על 5.73 מיליון שקל, ממנו נגבו כ-4.5 מיליון שקל בפועל. לפי נתונים אלה גובה הקנס הממוצע בגין עבירות שמבצעים כלים אלה עומד על 260 שקל.

המידע שקיבלנו

לכתבה של גיא ליברמן ב"גלובס"

מידע נוסף שקיבלנו:

עיריית תל אביב הגבירה את האכיפה ב-2018

עלייה באכיפת המשטרה

דו"ח מבקר המדינה: רוב משרדי הממשלה כשלו בהנגשת מאגרי מידע לציבור

תקציר דו"ח מבקר המדינה

תקציר דוח מבקר המדינה

YNET והתנועה לחופש המידע מציגות: מפת הפשיעה של ישראל

מאבק התנועה לפרסום מאגר הנתונים של המשטרה על פשיעה בישראל

פניית התנועה למשטרה

פניית התנועה למשטרה

הדוח המלא של מבקר המדינה

הדוח המלא של מבקר המדינה

 

נהלים לפיזור הפגנות – למה המשטרה ממשיכה להסתיר מידע

ב-12 באפריל פנו האגודה לזכויות האזרח והתנועה לחופש המידע למשטרה בעניין נהלי המשטרה לגבי אמצעים לפיזור הפגנות. הנהלים המעודכנים פורסמו לאחרונה באתר המשטרה, בעקבות פסק דין מיוני 2020 בעתירה שניהלנו בעניין זה. אולם לתדהמתנו התברר שהמשטרה הסתירה את רוב המידע המשמעותי ובעל העניין הציבורי בנהלים האלה. הסעיפים המוסתרים נוגעים בעיקר לאופן השימוש באמצעים לפיזור הפגנות, הסכנות ומגבלות השימוש בהם. לדוגמה, נהלי השימוש בבואש ובמכת"זית מסתירים את הנתונים באשר למרחק המותר להתזה; נוהל כדורי הספוג מסתיר את המידע באשר לטווח השימוש המינימאלי המותר והגבלת הירי לעבר פלג גוף תחתון בלבד; בנוהל הנוגע לשימוש באלות הוסתר המידע לגבי האיסור לחבוט לכיוון עצמות עדינות ופלג הגוף העליון. במקום הסעיפים שהוסתרו בנהלים מופיע ההסבר "סעיף זה נמחק לאור אי חשיפת שיטות פעולה ואמצעים".

  1. בפניה משותפת של התנועה והאגודה טענו שהתנהלות זו מפרה את חובת המשטרה לפרסם את נהליה בהתאם לסעיף 6(א) לחוק חופש המידע. כמעט שלא נותר בהם מידע משמעותי גלוי שיש בו כדי לממש את זכותו של הציבור לעיין בהנחיות המנהליות המסדירות את השימוש של המשטרה באמצעים לפיזור הפגנות. הסתרת הסעיפים בנהלים מונעת מהאזרחים גישה קריטית למידע שנדרש על מנת לשמור על זכויותיהם הבסיסיות – לשלמות הגוף, לחיים, לחופש הביטוי והמחאה. הסתרת הסעיפים מונעת מאזרחים שנפגעו מהפעלת סמכויות המשטרה לדעת אם השימוש באמצעים נעשה בהתאם לנהלים או בניגוד אליהם, ומשכך נמנעת מהם האפשרות לפנות למח"ש במקרים של פעולה בניגוד לנהלים ולהביא להפסקת החריגה מהנהלים. בנוסף, הסתרת המידע מונעת פיקוח ציבורי על פעילות המשטרה בעת שימוש בסמכויות רגישות עם פוטנציאל סיכון ממשי לשלמות הגוף ולחיי אדם במהלך הפגנות ובאירוע מחאה.
  2. בנוסף טענו שהסתרת המידע לא עומדת בסייגים הקבועים בסעיף 9 לחוק חופש המידע ואין כל הצדקה חוקית להסתרת הסעיפים. אין כל קשר סיבתי בין גילוי המידע שהוסתר בנהלים לבין יכולת המשטרה לבצע באופן תקין את עבודתה באכיפת הסדר באירועי מחאה וגם אם היה קשר כזה הרי שהוא לא עומד במבחן המחמיר של "פגיעה ממשית" בפעולות האכיפה.

עוה"ד אן סוצ'יו מהאגודה לזכויות האזרח ואיה מרקביץ' מהתנועה לחופש המידע כתבו את המכתב.

המכתב שהעברנו למשטרה

המכתב למשטרה

מוזמנים לקרוא עוד באתר האגודה לזכויות האזרח

מידע על התאבדויות בשנים 2017-2020

מידע על מקרי התאבדות ממשטרת ישראל

התנועה חושפת: דו"חות התנועה שחילקה המשטרה מתחילת 2020

בקשת מידע שהגישה התנועה לחופש המידע חושף את מפת האכיפה של משטרת ישראל. מהמידע עולה כי מתחילת שנת 2020 ניתנו יותר מ-522 אלף דו"חות תנועה עם קנס כספי בכבישים בינעירוניים.

המידע שקיבלנו ממשטרת ישראל

לכתבה ב-YNET על המידע

הכביש שבו חולקו הכי הרבה דו"חות הוא כביש 4 – עם כ-78 אלף דו"חות מתחילת השנה על עברות שונות. העיקריות שבהן: נסיעה במהירות גבוהה עד 25 קמ"ש מעל המותר, ומספר דומה של דו"חות על שימוש בסלולארי תוך כדי נהיגה. עבירה פופולרית נוספת היא נהיגה במהירות גבוהה מהמותר ב-26 עד 40 קמ"ש.

כביש 40, הכביש השני באורכו בישראל (302 ק"מ), נמצא במקום השני בטבלת האכיפה עם יותר מ-67 אלף דו"חות. כביש 65 (ואדי ערה) שאורכו 90 ק"מ בלבד היה אף הוא אחד היותר נאכפים, עם כ-50 אלף דו"חות-קנס. במקום הרביעי ניצב כביש 20 (נתיבי איילון) עם יותר מ-36 אלף דו"חות מתחילת השנה ויחס דו"ח לק"מ כביש הגבוה ביותר בארץ, שכן אורכו 29 ק"מ בלבד. ולקיצוניות השנייה. כביש 90 מצפון הארץ ועד אילת הוא הארוך במדינה עם 478 ק"מ, ובו חולקו השנה כ-27 אלף דו"חות.

העבירה עליה הוטלו הכי הרבה קנסות – למרות שהיא נחשבת לפחות מסוכנת – היא העבירה הקלה ביותר לאכיפה, מהירות גבוהה. אחריה נמצאת עבירה הנחשבת למסוכנת הרבה יותר – שימוש בטלפון הסלולרי תוך כדי נהיגה. אכיפה משמעותית נוספת התבצעה על עבירת אי תנועה מצויר על הכביש, אף היא מהעבירות הקלות לאכיפה שכן המשטרה נעזרת במצלמות מסוגים שונים.

עוד עולה מהנתונים כי העיר שבה ניתנו מרבית הדו"חות על שימוש בסלולר שלא באמצעות דיבורית בזמן נהיגה היא ירושלים, עם 8,127 דו"חות מתחילת השנה. אחריה חיפה עם 2,633 דו"חות ותל אביב (2,215). בבאר שבע  נרשמו 860 דו"חות כאלה.

את בקשת המידע הגיש הסטודנט רועי יניב מהקליניקה לחופש המידע במכללה למינהל. עו"ד אור סדן, מהתנועה לחופש המידע ומנחה הקליניקה לחופש המידע במכללה, מסר: "המידע מאפשר לציבור הישראלי ולנבחרי ציבור  ללמוד על סדרי העדיפויות של המשטרה בהיבט של עבירות תנועה, ולבחון ולבקר את סדרי עדיפויות אלה. בשלה העת שמידע מעין זה יפורסם באופן יזום על-ידי המשטרה, באתר המשטרה, מבלי שתידרש פנייה רשמית בהתאם להוראות חוק חופש המידע. פרסום שכזה יבטיח שיח ער על הנושאים הללו ויש בו כדי לשפר את פעילות האכיפה כדי לממש את המטרה – הגברת הבטיחות בכבישי ישראל".

 

 

 

התנועה חושפת: 77% מתיקי האלימות במשפחה נסגרו ללא אישום מאז 2016

בקשת מידע שהגישה התנועה לחופש המידע למשטרה חושפת את העלייה באלימות כלפי נשים ובתוך המשפחה. הנתונים מצביעים על עלייה באלימות בעיקר בתקופת הקורונה. כך מתברר כי חלה עלייה של 30% בפניות למוקד 100 במקרי האלימות כלפי נשים מאז התפשטות המגפה. בנוסף מתברר כי 70% מתיקי התקיפה בין בני זוג נסגרים ללא כתב אישום.

עוד עולה מהנתונים כי במרץ 2020 נרשמה עלייה של 16% בפניות למשטרה בנוגע לאלימות כלי נשים (3,702 פניות לעומת 3,198 במרץ 2019). בחודש אפריל, שיא הסגר וההסתגרות של משפחות בבית – חלה עלייה 27%  (4,293 פניות לעומת 4,293 באפריל 2019). גם במאי נרשמה עלייה בפניות בשיעור של 15% ל-4,041 מקרים.

עלייה חלה גם בתיקים הפליליים שנפתחו בעבירות אלה. במרץ נפתחו 930 תיקים לעומת 807 בתקופה המקבילה אשתקד. באפריל – 984 תיקים לעומת 848 תיקים, ומאי נפתחו 1,039 תיקים (לעומת 907 תיקים). 

נתון נוסף נוגע למספר התיקים שנסגרו ללא כתב אישום. בין 2016 ל-2019 נסגרו ללא כתב אישום 77% מהתיקים על תקיפה מצד בן הזוג ללא סיבה. מתוך 39,867 תיקים שנפתחו – נסגרו 30,756 תיקים. בין הסיבות לסגירת תיקים – נשים שחוזרות בהן מהגשת התלונה, או העובדה שרבות מהתקיפות נחשבות קלות ולכן לא נבדקות.

הבקשה למידע מהמשטרה הוגשה באמצעות דניאל צופין מהקליניקה לחופש המידע במכללה למינהל.

לכתבה של גלעד שלמור בחדשות 12

תשובת המשטרה לפניית התנועה

תשובת המשטרה

 

נספחים לתשובת המשטרה

נספחים לתשובת המשטרה

 

המידע שהעבירה המשטרה

 

פניות למוקד 100

 

התנועה וקבוצת מגדל מציגות: נתוני הפשיעה בישראל בשנים 2014-2019

הנתונים על רמת הפשיעה ביישובים, הערים והמועצות האזוריות בישראל בין השנים 2019-2014.

בניגוד למדינות כמו ארה"ב, שבהן מפורסמים נתונים אלה באופן שוטף לא רק לפי יישוב, אלא גם לפי שכונה ואף לפי רחוב, בישראל הנתונים הזמינים היחידים לגבי רמת הפשיעה, המתבטאים בכמות תיקי חקירה שנפתחו בכל שנה לפי סוגי עבירות, מפורסמים על ידי המשטרה רק ברמה הארצית. הפעם האחרונה שפרסמה המשטרה נתונים כפי שמובאים כאן הייתה לפני שש שנים, וגם אז כתגובה לבקשת חופש מידע של התנועה.

עו"ד רחלי אדרי חולתא, מנכ"לית התנועה לחופש מידע, הדגישה כי למרות חשיבות הנגשת הנתונים לציבור, שאף הוכרה בהחלטת ממשלה ב-2016, המשטרה נמנעת באופן מפרסום יזום של הנתונים. במכתב שהועבר למנכ"ל המשרד לביטחון פנים כתבו בתנועה כי "מדיניות מצערת זו של הימנעות עקבית מפרסום מידע, גוררת בקשות תכופות למידע ומטילה עומסים ניכרים על המשטרה. אלה יכלו להיחסך אם במקום להפנות את מבקשי המידע לאפיק של חוק חופש המידע, הייתה משטרת ישראל מפרסמת את המידע בצורה יזומה, ובכך מאפשרת לכל אחד לעיין במידע ולהשתמש בו באופן פתוח וחופשי, מבלי לכלות משאבים יקרים על תכתובות ממושכות והליכים משפטיים".

ומה אפשר ללמוד מהנתונים? הנה הניתוח שערכו ב-YNET

לפי הנתונים הארציים שמפרסמת המשטרה, בעשור האחרון חלה ירידה עקבית בכמות תיקי החקירה שנפתחו בישראל, וירידה של כ-15% בהשוואה בין 2019 ל-2014. גם אם מתייחסים לשינויים בכמות האוכלוסייה ובודקים את סך הפשיעה לאלף תושבים – שיעור הפשיעה המדווחת נמצא במגמת ירידה רציפה בעשור האחרון ועומד על כ-34 תיקים לאלף תושבים ב-2019.

עם זאת, מנתוני השנים האחרונות שנחשפים כאן כאמור לראשונה, ברור ששיעור הפשיעה אינו יורד בכל מקום בישראל, ולצד יישובים בהם נרשמה ירידה גדולה, ישנם יישובים בהם הוא נמצא במגמת עלייה משמעותית. לצד זאת חשוב לציין כי מדובר בתיקי חקירה הנפתחים בעקבות תלונות ודיווחי תושבים, וכי ישנם יישובים שבהם רמת הדיווח נמוכה יותר, או השתנתה עקב פתיחת תחנות משטרה חדשות ליישובים למשל, דבר המקל כביכול על הגשת התלונה. עלינו לזכור גם ששינויים באוכלוסיית היישוב יכולים להשפיע על כמות התיקים לנפש.

מפת הפשיעה שהכינו ב-YNET מהנתונים שקיבלנו מהמשטרה

נתוני הפשיעה בישראל (מידע שקיבלנו מהמשטרה)

התשובה שקיבלנו מהמשטרה

תשובת המשטרה לבקשת המידע

התנועה למשטרה: פרסמו את מפת הפשיעה בימי מגפת הקורונה

בקשת המידע שהגשנו למשטרה

בקשת המידע למשטרה

 

הדו"ח המשטרתי על פעילות כוח המשקיפים הבינלאומי בחברון

הצלחנו לחשוף את הדו"ח המשטרתי שעל בסיסו המליץ השר לביטחון פנים לראש הממשלה להפסיק את המנדט של כוח המשקיפים בחברון, TIPH. כוח המשקיפים הראשון הגיע לחברון ב-1994 לאחר הטבח במערת המכפלה. בשנת 1997 הגיע משלחת מורחבת שכללה 180 משקיפים משש מדינות – נורווגיה, איטליה, שבדיה, דנמרק, וטורקיה. מטרת הכוח היתה לשפר את תחושת הביטחון של הפלסטינים בחברון. אנשי הכוח כתבו דוחות על הפרות זכויות אדם (גם של פלסטינים כלפי ישראלים), ועל הפרות הסכמי חברון. הדוחות האלה נמסרים לשני הצדדים ולמשרדי החוץ של המדינות החברות ב-TIPH, אבל נשארים חסויים.

המדינה טענה כי הכוח יוצר חיכוכים בין הצדדים, אך הדו"ח המשטרתי כולל שלוש דוגמאות לסכסוכים שבהם היו מעורבים המשקיפים – בהן שתי התקפות מצד אנשי היישוב היהודי, ועוד תקרית שבה סטר אחד המשקיפים לילד יהודי שזרק עליו ביצה. בעקבות התקרית גורש המשקיף מישראל. אך לא סיפקה עדויות לכך.

מסקנות הדו"ח המשטרתי פורסמו בכלי התקשורת כמה שבועות לפני החלטתו של בנימין נתניהו על גירושו, אך לא פורט הרקע שעל בסיסו התקבלו. המשטרה סירבה לבקשת התנועה ושלום עכשיו לחשוף את הדו"ח המלא, ואת חוות הדעת המודיעינית שעמדה בבסיס הדו"ח, בטענה של פגיעה בביטחון המדינה וביחסי החוץ שלה. לאחר שהתנועה עתרה, באמצעות עו"ד ישי שריד, קיבלנו חלק מהמידע.

בית המשפט חייב את המדינה בהוצאות בסך 2500 שקלים.

לכתבה ב"הארץ" (בעברית)

לכתבה ב"הארץ" (באנגלית)

הדו"ח שקיבלנו מהמשטרה

הדוח המשטרתי על TIPH

להעברה בנקאית או לתרומה ישירה, להלן פרטי החשבון של התנועה לחופש המידע(ע"ר):
מספר עמותה 580425700 בנק הפועלים (12) סניף 567 (בית אסיה, תל אביב) מספר חשבון 372952

באתרנו מתפרסם מידע שנמסר מרשויות ציבוריות, כפי שהתקבל מהן. אנו עושים כמיטב יכולתנו להבטיח שלא יעלה לאתר מידע שיש בפרסומו משום פגיעה בזכויות הפרט. אם אתם סבורים שבכל זאת עלה באתר מידע כזה, אנא עדכנו אותנו במייל לכתובת: info@meida.org.il