fbpx

מידע שהושג בנושא ‘משטרת ישראל’

התנועה חושפת: 77% מתיקי האלימות במשפחה נסגרו ללא אישום מאז 2016

בקשת מידע שהגישה התנועה לחופש המידע למשטרה חושפת את העלייה באלימות כלפי נשים ובתוך המשפחה. הנתונים מצביעים על עלייה באלימות בעיקר בתקופת הקורונה. כך מתברר כי חלה עלייה של 30% בפניות למוקד 100 במקרי האלימות כלפי נשים מאז התפשטות המגפה. בנוסף מתברר כי 70% מתיקי התקיפה בין בני זוג נסגרים ללא כתב אישום.

עוד עולה מהנתונים כי במרץ 2020 נרשמה עלייה של 16% בפניות למשטרה בנוגע לאלימות כלי נשים (3,702 פניות לעומת 3,198 במרץ 2019). בחודש אפריל, שיא הסגר וההסתגרות של משפחות בבית – חלה עלייה 27%  (4,293 פניות לעומת 4,293 באפריל 2019). גם במאי נרשמה עלייה בפניות בשיעור של 15% ל-4,041 מקרים.

עלייה חלה גם בתיקים הפליליים שנפתחו בעבירות אלה. במרץ נפתחו 930 תיקים לעומת 807 בתקופה המקבילה אשתקד. באפריל – 984 תיקים לעומת 848 תיקים, ומאי נפתחו 1,039 תיקים (לעומת 907 תיקים). 

נתון נוסף נוגע למספר התיקים שנסגרו ללא כתב אישום. בין 2016 ל-2019 נסגרו ללא כתב אישום 77% מהתיקים על תקיפה מצד בן הזוג ללא סיבה. מתוך 39,867 תיקים שנפתחו – נסגרו 30,756 תיקים. בין הסיבות לסגירת תיקים – נשים שחוזרות בהן מהגשת התלונה, או העובדה שרבות מהתקיפות נחשבות קלות ולכן לא נבדקות.

הבקשה למידע מהמשטרה הוגשה באמצעות דניאל צופין מהקליניקה לחופש המידע במכללה למינהל.

לכתבה של גלעד שלמור בחדשות 12

תשובת המשטרה לפניית התנועה

תשובת המשטרה

 

נספחים לתשובת המשטרה

נספחים לתשובת המשטרה

 

המידע שהעבירה המשטרה

 

פניות למוקד 100

 

התנועה וקבוצת מגדל מציגות: נתוני הפשיעה בישראל בשנים 2014-2019

הנתונים על רמת הפשיעה ביישובים, הערים והמועצות האזוריות בישראל בין השנים 2019-2014.

בניגוד למדינות כמו ארה"ב, שבהן מפורסמים נתונים אלה באופן שוטף לא רק לפי יישוב, אלא גם לפי שכונה ואף לפי רחוב, בישראל הנתונים הזמינים היחידים לגבי רמת הפשיעה, המתבטאים בכמות תיקי חקירה שנפתחו בכל שנה לפי סוגי עבירות, מפורסמים על ידי המשטרה רק ברמה הארצית. הפעם האחרונה שפרסמה המשטרה נתונים כפי שמובאים כאן הייתה לפני שש שנים, וגם אז כתגובה לבקשת חופש מידע של התנועה.

עו"ד רחלי אדרי חולתא, מנכ"לית התנועה לחופש מידע, הדגישה כי למרות חשיבות הנגשת הנתונים לציבור, שאף הוכרה בהחלטת ממשלה ב-2016, המשטרה נמנעת באופן מפרסום יזום של הנתונים. במכתב שהועבר למנכ"ל המשרד לביטחון פנים כתבו בתנועה כי "מדיניות מצערת זו של הימנעות עקבית מפרסום מידע, גוררת בקשות תכופות למידע ומטילה עומסים ניכרים על המשטרה. אלה יכלו להיחסך אם במקום להפנות את מבקשי המידע לאפיק של חוק חופש המידע, הייתה משטרת ישראל מפרסמת את המידע בצורה יזומה, ובכך מאפשרת לכל אחד לעיין במידע ולהשתמש בו באופן פתוח וחופשי, מבלי לכלות משאבים יקרים על תכתובות ממושכות והליכים משפטיים".

ומה אפשר ללמוד מהנתונים? הנה הניתוח שערכו ב-YNET

לפי הנתונים הארציים שמפרסמת המשטרה, בעשור האחרון חלה ירידה עקבית בכמות תיקי החקירה שנפתחו בישראל, וירידה של כ-15% בהשוואה בין 2019 ל-2014. גם אם מתייחסים לשינויים בכמות האוכלוסייה ובודקים את סך הפשיעה לאלף תושבים – שיעור הפשיעה המדווחת נמצא במגמת ירידה רציפה בעשור האחרון ועומד על כ-34 תיקים לאלף תושבים ב-2019.

עם זאת, מנתוני השנים האחרונות שנחשפים כאן כאמור לראשונה, ברור ששיעור הפשיעה אינו יורד בכל מקום בישראל, ולצד יישובים בהם נרשמה ירידה גדולה, ישנם יישובים בהם הוא נמצא במגמת עלייה משמעותית. לצד זאת חשוב לציין כי מדובר בתיקי חקירה הנפתחים בעקבות תלונות ודיווחי תושבים, וכי ישנם יישובים שבהם רמת הדיווח נמוכה יותר, או השתנתה עקב פתיחת תחנות משטרה חדשות ליישובים למשל, דבר המקל כביכול על הגשת התלונה. עלינו לזכור גם ששינויים באוכלוסיית היישוב יכולים להשפיע על כמות התיקים לנפש.

מפת הפשיעה שהכינו ב-YNET מהנתונים שקיבלנו מהמשטרה

נתוני הפשיעה בישראל (מידע שקיבלנו מהמשטרה)

התשובה שקיבלנו מהמשטרה

תשובת המשטרה לבקשת המידע

התנועה למשטרה: פרסמו את מפת הפשיעה בימי מגפת הקורונה

בקשת המידע שהגשנו למשטרה

בקשת המידע למשטרה

 

הדו"ח המשטרתי על פעילות כוח המשקיפים הבינלאומי בחברון

הצלחנו לחשוף את הדו"ח המשטרתי שעל בסיסו המליץ השר לביטחון פנים לראש הממשלה להפסיק את המנדט של כוח המשקיפים בחברון, TIPH. כוח המשקיפים הראשון הגיע לחברון ב-1994 לאחר הטבח במערת המכפלה. בשנת 1997 הגיע משלחת מורחבת שכללה 180 משקיפים משש מדינות – נורווגיה, איטליה, שבדיה, דנמרק, וטורקיה. מטרת הכוח היתה לשפר את תחושת הביטחון של הפלסטינים בחברון. אנשי הכוח כתבו דוחות על הפרות זכויות אדם (גם של פלסטינים כלפי ישראלים), ועל הפרות הסכמי חברון. הדוחות האלה נמסרים לשני הצדדים ולמשרדי החוץ של המדינות החברות ב-TIPH, אבל נשארים חסויים.

המדינה טענה כי הכוח יוצר חיכוכים בין הצדדים, אך הדו"ח המשטרתי כולל שלוש דוגמאות לסכסוכים שבהם היו מעורבים המשקיפים – בהן שתי התקפות מצד אנשי היישוב היהודי, ועוד תקרית שבה סטר אחד המשקיפים לילד יהודי שזרק עליו ביצה. בעקבות התקרית גורש המשקיף מישראל. אך לא סיפקה עדויות לכך.

מסקנות הדו"ח המשטרתי פורסמו בכלי התקשורת כמה שבועות לפני החלטתו של בנימין נתניהו על גירושו, אך לא פורט הרקע שעל בסיסו התקבלו. המשטרה סירבה לבקשת התנועה ושלום עכשיו לחשוף את הדו"ח המלא, ואת חוות הדעת המודיעינית שעמדה בבסיס הדו"ח, בטענה של פגיעה בביטחון המדינה וביחסי החוץ שלה. לאחר שהתנועה עתרה, באמצעות עו"ד ישי שריד, קיבלנו חלק מהמידע.

בית המשפט חייב את המדינה בהוצאות בסך 2500 שקלים.

לכתבה ב"הארץ" (בעברית)

לכתבה ב"הארץ" (באנגלית)

הדו"ח שקיבלנו מהמשטרה

הדוח המשטרתי על TIPH

דו"חות התנועה בכבישי ישראל וב-31 ערים

כמעט ארבעה מיליון דו"חות נתנה משטרת ישראל בשנים 2011-2018. אנחנו ביקשנו ממנה את פירוט עבירות התנועה לפי סוגים ובחלוקה לכבישים ולערים.

הבקשה והמידע שקיבלנו מהמשטרה

אכיפה שכרות וסמים לפי שנים

את הבקשה למשטרה הגישה סהר אלגאוי, סטודנטית בקליניקה לחופש מידע במכללה למינהל.

לכתבה בווינט

 

לכתבה בוינט

באתרנו מתפרסם מידע שנמסר מרשויות ציבוריות, כפי שהתקבל מהן. אנו עושים כמיטב יכולתנו להבטיח שלא יעלה לאתר מידע שיש בפרסומו משום פגיעה בזכויות הפרט. אם אתם סבורים שבכל זאת עלה באתר מידע כזה, אנא עדכנו אותנו במייל לכתובת: info@meida.org.il